שתי שאלות על וי"ו

לדעתי הוי"ו הזה - גולם ופסול.

ראש הלמ"ד נכנס תחת הוי"ו - יתכן כי נשתנה לצורת גימ"ל. יש לכסות [כתמונה הבאה] מתחת לוי"ו ולשאול תינוק.

יש לכסות מה שמתחת לקו האדום של הריבוע המסומן - כדי שלא ייראה גוף הלמ"ד.

נגיעה מנקודת הפ"א לגופה

יתכן שלעין נראית נגיעה מהנקודה למושב. מה דינה?

לדעת שו"ע אדמו"ר הזקן [באות אל"ף, והוא הדין בכל הנקודות שנוגעות לגוף האות, במקום שאינן צריכין ליגע] האות כשרה, כי נגיעה דקה של האות לעצמה אינה פוסלת (ולא כשיטת פוסקים אחרים המחמירים בכך לפסול).

בכל מקרה מצוה לגררה, כדי לקבל את צורתה הנכונה לכתחילה. וגם כדי לצאת דעות הסוברים שזה נקרא אינו מוקף גויל כלפי עצמו [ראה במקדש מעט לאות אל"ף] וחייב בגרירת הנגיעה.

כל המדובר הוא בנגיעה שאינה משנה את צורת האות.

שאלות על יו"ד, תי"ו

גוף היו"ד [יצאים] עובר מעט ימינה על הירך - האם יש כאן חשש זיי"ן?

לא. כל תינוק יכירה כיו"ד, והיא כשרה.
ראה עוד: פורום לנושאי סת"ם: שאלות קו"ף, יו"ד

התי"ו [וכתבתם] ירך שמאל קצרה, והיא דומה למין פ"א פשוטה. - משמעות הפמ"ג ומשנה ברורה [במ"ס אות ת] לפסלה, כי דומה למין פ"א פשוטה. (יתכן ששורת הדין במקרה זה - שהוא שאלת תינוק בלבד).
ראה מקרה יותר גרוע: פורום לנושאי סת"ם: כתב מפוקפק
ראה עוד:  פורום לנושאי סת"ם: שנה חדשה - ושאלותיה

צד"י

הצד"י - ירך ראש ימין נכנס לצואר יותר מדי למטה, ועלולה להידמות לעיי"ן. צריכה שאלת תינוק.

שאלות על אל"ף

האל"ף הראשונה - רגלה תלויה מדי בגבהה - צריך שאלת תינוק, ורק לאחר הקריאה של תינוק כשרה.

האל"ף השניה - היו"ד עליונה גדולה מדי ונראית כמין דלי"ת - בדיעבד כשרה. 

שאלות על תי"ו

נראה לי שהתי"ו הזו פסולה - אבדה צורתה, בגלל משיכה ארוכה של מושב רגל שמאל. 

התי"ו הזו אינו לכתחילה, כי רגל שמאל אינו בצד שמאלו. מ"מ בדיעבד נראה שמועיל היכר תינוק.

גוף היו"ד

היו"ד יש לו ראש [גוף] בצד שמאלו - עוקץ שמאל של ר"ת, אבל אין לו כמעט גוף בצד ימין.

נראה לי שהוא כשר [בדיעבד - כלומר אחר המעשה]. ופשוט שמצוה לתקנו להשלים גוף שלם עם דיו.

יו"ד גדולה מדי

היו"ד אמנם כשרה ביחס לעצמה, אבל היא גדולה מדי ביחס לתיבה שבתוכה היא נמצאת - ויש כאן בעיה של "כתיבה תמה" של יחס האותיות בתיבה זו לזו, כמבואר בדברי האחרונים בבעיה של "פן" כאשר הנו"ן פשוטה אמנם כשרה, אך ליד הפ"א היא נראית כזיי"ן.

ונראה שכאן מותר לתקנה בגרירה, למעט את עביה, כי אין חק תוכות אלא בעשיית צורת האות, וצורת היו"ד הזו עליה.

ראה דוגמא נוספת:  פורום לנושאי סת"ם: יו"ד גדולה מדי

כ"ף פשוטה נמחקה גגה

חצי מגג הכ"ף נמחקה, ונהפכה לנו"ן פשוטה - ופשוט שנפסל הפרשה.

הכתב הוא זול - אבל אי אפשר שלא להזכיר את בעיית היודי"ן - לפי פסקי הרמ"א ושו"ע רבינו בסימן לב, בדיני שיעורי ירכי האותיות - היו"ד בשורה הראשונה [ישראל] אינה יו"ד כשרה כלל. (אלא ממש שיעור וי"ו).

נו"ן פשוטה קצרה מדי - שיעורה כזיי"ן

הנו"ן נראית כנו"ן בגלל שיורדת משיטת הכתב, אבל ראשה עבה כפליים מהרגיל [שתי עובי הקולמוס] וירכה בערך ראשה רק כפולה משיעור עובי הראש - וא"כ היא זיי"ן ממש ופסולה.

שאלות בצורות האותיות

אני לא יודע האם הקוצים היורדים מהמ"ם הם עושים שינוי גמור בצורתה והיא פסולה, או שמא מועיל קריאת התינוק.

אם היה מועיל קריאת התינוק, יכולנו למחוק את הקוצים הללו אחר שיקראנה כדין.

למ"ד קצת משונה - צריכה שאלת תינוק (ואחר שיקראנה, מצוה לתקנה כצורתה הנכונה לכתחילה).