טי"ת נפסקה

הטי"ת נפסקה באמצע מושבה, לא נשתנית לצורת שתי אותיות אחרות (אע"פ שצד ימינה נראית כנו"ן, מ"מ צד שמאל אין לה צורת אות אחרת) - ועל כן מותר לתקנה בתפלין ומזוזה.

נו"ן פשוטה שנפסקה

נראה לי שמותר לתקנה, כי צורתה ברור, וההפסק אינו ניכר כל כך. (דבר כזה, יש לבחון בראיה אמיתית במציאות, כי שינויים קטנים יכולים לשנות את השאלה)

גם הב' של "בין" העקב משוך מדי ימינה, מ"מ כשרה.

וי"ו שנמשך מיריכו למטה עוקץ

הו' בשורה השניה - יורד ממנו עוקץ קטן,

יש לראות את זה בגודל האמיתי, ואני דן לפי הנראה בתמונה הזו -

היות שתמונת הו' ברורה ואינה נראית כנו"ן פשוטה כלל, איני אומר שיש לה שיעור נו"ן ופסולה, כי ניכר שזה תוספת עוקץ לבד ולא עיקר האות. לכן - הו' כשרה, ויש לגרור את העוקץ הזה.

דלי"ת - שאלת תינוק

הרגל מדי באמצע - צריך שאלת תינוק האם זה ד' או ז'.

וא"ו שיש בה הפסק

בוא"ו יש הפסק חשוב וניכר. צריך לכסות את החלק התחתון ולשאול תינוק - האם הנשאר למעלה הוא וי"ו או יו"ד (כמשמעות שו"ע רבינו סימן לב סעיף כ, בשם הט"ז שם ס"ק י).

אם יקראנו וי"ו מותר לתקנו דהיינו לחבר הירך לקצהו כדי שיהא הו' בשיעורו לכתחילה. אך אם יקרא ללמעלה יו"ד - יש לפסול.

דרך אגב: היו"ד התחתונה של האל"ף [בפרט א' של אחד] רחבה מדי, ואינה נקודה (כמבואר תמונתו בב"י ושוע"ר אות אל"ף) אלא מין קו - ואין זה תמונתה (לכתחילה. ואולי אף בדיעבד יש שינוי בדבר).
ראה מה שכתבתי מאמרים תחת התוית: קו נקודה ושיעורן, ובפרט
אלפין פסולין
אל"ף פסולה

נו"ן נכנסת לחלל עיי"ן

הנו"ן נכנסת מעט לחלל הע' - אמנם הע' כשרה, כי לא נשתנה צורתה. אך לכתחילה אסור להכניס אות אחת לחלל אות אחרת, כמבואר בשו"ע (סימן לב) לענין ל' הנכנסת לחלל ח' או ת'.

"חלל אות" הכוונה לאות שיש בה ג' דפנות, כגון האותיות ע' ט' ש' ב' ח' ת' ה' וכדומה. אבל אות שיש בה רק ב' דפנות כגון נו"ן כפופה המשוכה מעט ויו"ד, או גג דלי"ת, בחלל שמעל מושבה, או ראש למ"ד או עקב ב' או צד ימין של ג' נכנסים לחלל הו' - אינו נקרא שנכנסו לחלל האות, ואין בזה איסור לכתחילה, כל עוד שאין משתנים ממש צורתן מחמת הכניסה.

פשוט שבמקרה שלפנינו - ראוי למחוק אריכות הנו"ן שלא תהא בחלל הע'.

עקב הפ"א נכנס לחלל הרי"ש

עקב הפ"א נכנס מעט לחלל הרי"ש. האם יש חשש שנשתנה לה"א? האיך אנו דנים כאן את הרי"ש?

נראה שאין חשש כל כך, שהרי העקב אינו בולט לחלל הרי"ש אלא מעט, אם נמדוד בחוט מקצה הגג, באופן המצוייר למטה:

ולכן אפשר לכסות כל מה שמעבר לגג [קו האדום המצוייר] ולשאול תינוק. אבל אין צריך להחשיב קצה הגג מהקוצות הבולטות שמאלה - כקצה הגג.
אחר שתינוק יקראנו ר' - יש למחוק מעט מעובי בליטת העקב שלא יכנס כלל לחלל הר'.

קרע גדול במעברתא

אמנם איני זוכר שיש דין מפורש בקרע המעברתא, מ"מ נראה שאין להכשיר קרע גדול כל כך.

אבל אם ירצה לתפור עור או להדביק עור על המעברתא, כדי להיות המעברתא שלימה - רשאי.

שאלות תינוק

 הד' שאלת תינוק, כי יש בה עקב אך אינו ברור דיו, שמא תינוק יטעה בה לקראה רי"ש. 

הנו"ן מושבה רחב ויש בה כעין עקב ועלולה להידמות לתינוק כבי"ת - יש לשאול תינוק מה היא? - נו"ן או בי"ת.

וי"ו פסולה

הו' נפסלה, כי עובי ראשה כמו שיעור יריכה - והיא כמין יו"ד.

כי ההבדל בין יו"ד לוי"ו בשיעורם, היו"ד ראשה עבה ויריכה קצרה ממנה מעט, והי"ו יריכה ארוכה פי שתים מעובי ראשה.

וי"ו זו שיעורה כיו"ד.

מריחת דיו

"האדמה" מריחת הדיו לחלל הה"א פסלה - כי נעשית כמין חי"ת.