היות שלפני ר"ה וימים נוראים מנהג ישראל לפשפש במעשים, ובפרט בדיקת כשרות התפלין ומזוזות -
באתי לעורר ולהזכיר שני דברים המצויים בדיני מזוזה:
א. הרבה פעמים מורידים דלת למטרות תיקון או צביעה וכדומה, לאחר החזרת הדלת למקומה - יש להחמיר ולהוריד את המזוזה ולחזור ולקבעה בלי ברכה. לחשוש לדיעות [אליבא דרמב"ם] שהדלת מעכבת, ומכיון שהורידו את הדלת, נעשה הפתח פטור, וממילא קביעת המזוזה הקודמת פסולה מדין תעשה ולא מן העשוי (כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רפו). [ואמנם יש צד להקל אם מורידים את הדלת על דעת לחזור ולקבעה במקומה מיד, אבל הרבה פעמים מסיחים את הדעת מההחזרה, ועד שמחזירים נמשך זמן רב] לכן יש להחמיר בכל מקרה להורידה ולחזור לקבעה כדין, לצאת ידי כל חשש.
ב. הרבה פעמים מצווים לפועלים שיורידו את המזוזה כדי שלא תיפגע, מחמת הצביעה או השיפוצים, ואחר כן להחזיר אותה למקומה. אם הפועל אינו יהודי אזי קביעתה פסולה, כי אין קביעת מזוזה אלא בידי בר-ישראל המחוייב במצוות, אבל גוי שפטור אין קביעתו כלום, ופסול. ולכן, אם נעשה כן בטעות, יש להורידה ולחזור ולקבעה בברכה.
ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_05.html
ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_05.html