חיסור באות אל"ף

האם לברך על קביעת מזוזה לחדר ממ"ד שיש בו דלת בטחון

שאלה:  חדר ממ"ד שיש בו דלת בטחון, שלדעת הרב [משה ויינר] אינו נחשב דלת לדעת הרמב"ם לענין היכר ציר. אם כן גם יהא פטור מברכה, כי לרמב"ם הרי זה חדר שאין בו דלת, ופסק בשו"ע שבמחלוקת הרמב"ם ושאר פוסקים לענין חדר שאין בו דלת, יש לקבעה בלי ברכה?

תשובה:  אכן לדעת הרמב"ם שדלת בטחון שנקבע שלא לשם דלת חיוב, אלא כדלת בטחון כפי שביארתי, נחשב חדר זה כאין בו דלת, ולרמב"ם פטור ממזוזה. וא"כ מה שקובעים בו בצד ימין של כניסה הוא על פי דעת שאר הפוסקים. ע"כ נכון הדבר, שיש לקבעה בלי ברכה, כי לרמב"ם פתח זה פטור.

ראה https://hebrewstam.blogspot.com/2012/01/blog-post_7836.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_5316.html

דלתי"ן פסולות, רי"ש גג אלכסון

הד' [בחדש] פסולה, הירך יוצא מאמצע הגג ויורד ישר - היא יותר דומה לזיי"ן. ואין לה צורת ד'.  

הד' כאן [שוב בתיבה בחדש] קצת יותר טוב, כי הירך נוטה באלכסון. ואעפ"כ היא פסולה, כי היא יותר דומה למין ז', בגלל עמידת הירך באמצעה ממש.

ר' [והאמרי] - הגג אלכסוני, והרגל היורד קצר ביותר. בדיעבד גדול מכשירים דבר זה.

אות עם נקב באמצע הדיו, וכתיבה על מטלית

נקב גדול בגג הה"א [הלוא].

(ברור שהנקב אירע אחר הכתיבה ואין כאן שאלת היקף גויל, אבל השאלות הן: א. האם בטלה צורתה בכך, ב. האם אפשר להדביק טלאי מאחרי הקלך ולכתוב תוספת דיו הגג על הטלאי).

לדעתי, אם תינוק יכירנו כה"א, אז יש לסמוך על הט"ז [יו"ד סי' רפ] וסייעתו שמותר להדביק טלאי בס"ת [כדי לכתוב עליה חצי האות], ולכתוב שלימות הגג על הקלף של הספר והטלאי יחד.

אבל אם תינוק אינו מכירו כה"א, ונמצא חשש פסול בו כמו שהוא. אזי יש להחמיר כש"ך וסייעתו [יו"ד שם], שא"א אפשר לכתוב אות שמקצתו על הטלאי, אלא צריך לגרור כל הה"א, ולהדביק טלאי ולכתוב את כל האות עם היקף גויל שלה על הטלאי דוקא.

בינתיים בשעת הדחק, שאין ספר אחר לקרוא ממנו - אם תינוק מכירו, מותר לקרות בו כך גם בלי תיקון.

דלי"ת - העקב לא ברור

הד' [ואבדתם] יש בה עקב, אך היא אינה ברורה, האם זו זוית וסיום גג הד' או עיגול גג הרי"ש [בגלל שהעקב גולש כלפי מטה, אפשר לראותה כעיגול גג הרי"ש אלא שיש פגם ברגל הרי"ש] - לכן צריכה שאלת תינוק.