נגיעת יו"ד לכ"ף פשוטה

יש נגיעה בין היו"ד לכ"ף פשוטה -

יש חוששים לצד"י פשוטה. זה חשש רחוק, ובכל אופן אם שאלו תינוק וקרא האותיות כדין מותר להפריד ביניהם.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2015/04/blog-post_1.html

למ"ד - בלי גג

ראה הגדלה

ללמ"ד אין כמעט גג. אע"פ שצורתו הכללית ניכרת לקורא ולתינוק.

לכאורה נראה שאין זה "כתיבה תמה".

שאלות על ירך הזיי"ן

ירך הז' קצר מעט, ונטוי מעט לימין עם כפיפת מה - מ"מ כשרה.

אני הייתי שואל תינוק ואחר שיקראנה - מתקנה, כדי ליישר הירך ולהאריכה כשיעור לכתחילה [שהוא פחות מעט מג' קולמוסים בגובה].

הז' [בשורה ראשונה] כפופה מעט ונטויה לצד ימין, כשרה. אלא שלכתחילה ראוי ליישרה יותר.

קצת הערות בכתב

כדאי להגדיל התמונות:
יו"ד [בשורה ראשונה] - כשרה, אך רחבה קצת יותר מדי. שיעור גוף היו"ד צ"ל לכתחילה לא רחב יותר מעובי הקולמוס.

כ"ף - מושבה קצר, כשרה.

בי"ת - הגג צר מדי, ועקב בולט וגדול [ביחס לרוחב האות עצמה], גורם לשינוי מה בפורפורציה של חלקי האות. אני מציע לשאול תינוק עליה, בגלל צירוף השינויים הנ"ל.

יו"ד [בשורה אחרונה] - גוף היו"ד אינו ניכר מספיק ונבלע בין עובי הירך וחיבור הקוצות מצד שמאל, ונראה כאילו הקוצות מצד שמאל מדובקים בדקות ואינם מגוף האות - צריך לתקן צורה [גוף] היו"ד.

צד"י - יו"ד הימני אין ניכר מספיק חילוק בין העוקץ [המדבק את הי' לגוף] וגוף היו"ד.

זה כלל בכל היודי"ן שבאותיות [יוד"י האלפי"ן, (רגל שמאל של הג' - שהוא צורת י'), פאי"ן, צדי"ן ושיני"ן וכל כיו"ב] - צ"ל גוף היו"ד ניכר לעצמו ומדובק בעוקץ דק לגוף האות. ולא שחיבור העוקץ וגוף היו"ד יהיו גוש אחד [ואפילו רובו מדובק כגוש אחד, אם רובו מדובק הרי זה כמדובק] ונידון כגולם המבואר בשו"ע סימן לב סעיף יח.