חצי התחתון של הנו"ן - שנכתב מתחילה על הקלף כדין, אחר שניסה הסופר לעשות איזה תיקון, חתך לתוך הקלף, ונמצא הנו"ן הזה [חציה התחתון] על קלף תלוי באויר.
הדין שאות זה פסול, כי נחשב אינו מוקף גויל.
וחמור דין זה של אינו מוקף גויל, מ(דין מוקף גויל של) נקב שמחוץ לדיו האות. כי נקב שמחוץ לאות, אם ניקב אחר הכתיבה כשר, כמבואר בפוסקים, משום שהיה מוקף גויל בשעת הכתיבה. אבל זו שאינה עומדת על הגויל כלל (כי קלף התלוי באויר נחשב נפרד מהיריעה), אינה מוקפת גויל (מתחתיה) גם אם אירע כן אחר שעת הכתיבה, וכן מבואר במהרי"ק וב"י ביו"ד סי' רפ. [פירוש, אות שאינה מחוברת לגמרי כדין לספר, חשיב סוג לא מוקף גויל].
תמונה של מושב הנו"ן הזו - כאשר הקלף מוגבה מהיריעה.
לא ניתן לטלות טלאי מתחת לנו"ן הזו להדביקה חזרה ליריעה, וכל שכן שאין לקלף כל האות מהיריעה, ולחזור ולהדביקה במקומה. כי אין הכשר טלאי בס"ת, אלא כאשר טולה קודם הטלאי ליריעה, ואח"כ כותב על הטלאי (שנמצא כותב האות על ספר), דאם לא כן הוי פסול משום חק תוכות. כלומר, שהאות נעשית מאליה, ולא על ידי כתיבתה כדין.
ואין תקנה אלא לקלף הנו"ן הזה [ולגונזה] ולעשות טלאי ולכתוב מחדש על הטלאי.
