נו"ן פשוטה עם גג רחב מדי

הנו"ן פשוטה, גגה רחב מדי. זו שאלה קשה, כי הגגות של שעטנ"ז ג"ץ צריכים להיות צרים כשיעור יו"ד או מעט יותר, ולא רחבים כשיעור גג [של ב' או ד']. אמנם לענין דיעבד קשה לפסול מחמת שינוי זה לבד [ובפרט שלפי מנהגינו (כתב חב"ד) מרחיבים ראש שמאל של הצד"י  קרוב לרוחב שתי קולמוסים [וצ"ע הטעם].

הוריתי לשאול תינוק מחמת שינוי מה בצורתה. התינוק קראה זיי"ן (ואין לומר שסתם התינוק טעה, כי היא בודאי ארוכה משיעור הזיי"ן, כי היות שהיא משונית קצת גורמת לתינוק לטעות בה, ולכן יש להחמיר).

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2015/10/blog-post_63.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2013/04/blog-post_25.html

וי"ו גולם

הוי"ו [השניה] נמחקו פניה [הדיו נפל] ונשארה גולם בלבד. היא פסולה, ואי אפשר לתקנה בתפלין ומזוזה שלא כסדרן.

ספק היקף גויל

במזוזה יש חתך החודר לקראת התיבה 'עשב'. לא ברור האם זה מגיע לאות או לא. מה דינה?

יש כאן שתי ספיקות. האם החתך מגיע לאות? והאם זה אירע מתחילת הכתיבה או אחריה? אעפ"כ אין כאן דין ספק-ספיקא להקל, כי הספק אם מגיע לאות אינו ספק אמיתי, ואין להחשיבו לספק, כי ניתן לברר מציאות כזו, וכל שאפשר לברר הספק אינו נחשב כספק.

הספק שמא אירע אחר הכתיבה, הוא ספק אמיתי. אלא שדין היקף גויל הוא מן התורה [משנת סופרים], וא"כ ספיקו להחמיר. (גם אם הוא היה ספק בדרבנן, אין זה כשר לכתחילה כך, כמבואר שם ובשו"ע רבינו סימן לב סעיף יט).

היות שניתן לתקן על ידי גרירת מעט מראש הע' ותהא מוקפת גויל. יש חובה לעשות כן להכשירו. ואחר כן יתלה טלאי מאחורי המזוזה לחזק הקלף, שלא יקרע יותר.

נו"ן שראשה רחב

 

הנו"ן השני ראשו רחב מדי, ורחב יותר מהירך. הדעת קדושים כותב שזה פסול משום שינוי צורת האות.

זהירות בדלתי"ן

 

ירך הד' יוצא ממרכז הראש. יש כאן שתי בעיות, א. מקומה הנכון של הירך צ"ל בצד ימין של האות, כלומר יוצא מצד ימין של הגג, ולא מאמצעו. ב. הוא עלול להדמות לז'.

לכן יש לשאול תינוק על זה, ורק לאחר שתינוק יכירנו כד' יש להכשיר. ויש לתקנו, בגרירת מעט מעובי הירך שבצד שמאל. ויש ליזהר שלא יגרר כל עובי הירך, שלא ייפסל. למטה תמונת התיקון [הצהוב מבטא החלק שיש לגרור]

גם ד' זו הירך יוצא יותר מדי במרכז ויורד ישר, ואינו נוטה כלל באלכסון לימין כפי שצריך. וגם עלול להדמות לז'. לכן יש לשאול תינוק, וכאשר יקראנו יש להכשיר, ולתקנו.

להלן התיקון [צהוב - לגרור, ירוק - להוסיף דיו] ויש ליזהר שלא ימחק לגמרי הירך הראשוני [משום פנים חדשות ושלא כסדרן]

וי"ו ראשה כזיי"ן, בי"ת מתדמה למ"ם סתומה

הוי"ו ראשו עובר לימין כעין זיי"ן. לפי גודל התמונה כאן נראה שמהני שאלת תינוק [ראה ובחן הגדלת התמונה]. צריך לראות דבר זה במציאות, כי בהשתנות מעטה ישתנה התמונה הנראית לעין.

הבי"ת יש בה מעט קו שעולה מהמושב כלפי הגג. אם זה יהא ניכר ביותר תשתנה למ"ם סתומה. הנה עוד דוגמא:

דלי"ת עגולה

הדלי"ת אין לגגה עקב, אלא עוקץ הגג בולט היטיב ימינה. אם תינוק יקראנה כשרה, וראוי לתקנה [שיהא לה עקב עובר על הירך].

הד' יש לה עקב אך הוא מאוד עגול. אם תינוק יכירנה כשרה, וצריך לתקן העקב שיהא מרובע ולא עגול.

הד' הזו פסולה, היא ממש עגולה כרי"ש.

ירך הד' של אחד ארוכה

ירך הד' ארוכה מדי והיא נעשית בעצם מין כ"ף פשוטה - והיא פסולה.

יו"ד - שאלה של זיי"ן

היו"ד במרכז התמונה יש לה בליטה לצד ימין, והיא מתדמה מעט לזיי"ן. יש לשאול תינוק, ורק אם יקראנה יו"ד יש להכשיר.

יש לתקנה באופן זה, להוסיף דיו מצד ימין לעגל לגמרי הגב שלא יהא לה בליטה כלל, וכן להוסיף לבסיס הראש שיהא הראש עבה כשיעור עובי [אורך] הירך, כי אסור לירך להיות ארוכה מעובי הראש.

בעיות בצורת האות תי"ו

חלק מהתוי"ן הללו אין צורת רגל שמאל שבהם נכונה. הרגל צריך להיות כפוף היטב ובולט החוצה לצד שמאל. אם הרגל נראית כזיי"ן הפוכה [כחלק מהם] זה שאלה חמורה של שינוי בצורת התי"ו.

נראה לי שצריך לשאול תינוק האם יכירם, ואז מותר לתקנם שיהא צורתן נכונה.

גם תוי"ן הללו [הגם שאינן נדמין כלל לזיי"ן הפוכה], מ"מ אין בליטת הרגל שמאל מספיקה בהם, והעקב מצד ימין מדי גדול.

פשוט שכל התוי"ן הללו צריכים תיקון, שיהא צורתם כהילכתן לכתחילה.

רגל ימין של הת' עבה במיוחד, זה אינו נכון לכתחילה. אבל לא נשתנה צורתה והיא כשרה.

פתח חצר שביטל שימוש הדלת

מצד ימין של השער היה פתח כניסה לחצר. צורת הפתח עדיין עומדת, אבל הסירו את הידית והלחימו את הדלת למסגרת, כך שאי אפשר לפותחו כעת. ונמצא שהשער הזה בטל משימוש.

האם פתח זה עדיין יש בו חיוב מזוזה?

מבואר בשו"ע שדירה שהיה בו פתחים רבים שימושיים, ובטל השימוש שבהם, עדיין עומדים בחיוב מזוזה. ובאחרונים מבואר שכל זמן שצורת הפתח עומדת ולא פרץ את פצימי השער - לבטל לגמרי את צורת השער, עדיין חיוב המזוזה במקומו.

אמנם יש לברר - האם הדין הזה נכון גם לגבי פתחי חצר ובית שער. או שמא אינם חשובים כל כך, ולכן אם חדל האדם מלהשתמש בהם [ועשה מעשה של נעילה גמורה וביטול השער] שמא כבר נפטרו מחיוב?

 

וכל זה אם השער הגדול עצמו קבוע. אבל אם הוא מתגלגל הלוך ושוב, אזי גם אם הדלת היתה נפתחת [וק"ו כאשר נחסמה] פטורה, כי היא נחשבת פתח ארעי בלבד. ראה עוד דוגמאות בתוית "פתח בקיר נע או מתקפל"