ריוח בין האותיות בתיבה

בתיבה "ידענו" יש ריוח מדי בין ראש הנו"ן לו'. אמנם בליטת מושב הנו"ן קרובה לו' - ושם אין ביניהם ריוח גדול.

דין זה נסתפקו הפוסקים (כמבואר בשו"ע רבינו סי' לב סעיף לו) האם כשרה מחמת שתינוק יכירה כתיבה אחת על ידי צירוף חלק התחתון שבאותיות, או שמא אע"פ שתינוק יטעה בה [לקראה כתיבה אחת], באמת ההפסק שלמעלה הוא העיקר ואינה תיבה אחת (ואע"פ שריוח בתוך התיבה נידון על פי קריאת התינוק, כאן אי אפשר לשאול תינוק, והרי זה דומה לדין נפסקה חטוטרת החי"ת, שאי אפשר לבחון על ידי תינוק - כי הוא טועה בקריאה הנכונה, שלא מחמת השאלה).

ועל כן חייב לתקנה, לקרב ראש הנו"ן לוי"ו.

מושב העיי"ן קצר מדי

 

מושבות העיי"ן קצרים מדי. צריך שאלת תינוק האם מכיר את האות, ואם יקראנו - חייב לתקן, להמשיך מעט המושב.

העיי"ן הראשון [ועצר] יש גם חשש של התדמות לצד"י פשוטה - גם זה מתברר על ידי קריאת התינוק.

בי"ת - נפלה עליה טיפת דיו

הבי"ת נפסלה כי אבדה צורתה. אי אפשר להכיר האם היא בי"ת או כ"ף, ואין לה תקנה.

צד"י

יש להסתפק בצד"י זו האם היא כשרה, כי נראית כנו"ן מחמת קירוב הראשים כל כך, והיו"ד הימנית קטנה ביותר.

שירטוט מזוזה

הכתב אינו מיושר עם השירטוט (אמנם אין מדקדקים שהכתב יהא דבוק ונוגע לשירטוט ממש, אלא כל שכתוב מיושר תחתיו כשר. אך כאן אינו תואם כלל לשירטוט, אלא כתוב ביושר בפני עצמו ללא קשר לשירטוט, ולכן) אין להכשיר מזוזה זו.

שירטוט במזוזה הוא הלכה למשה מסיני, ולכן מעכב. אמנם יש כאן שירטוט, אך כיון שהכתב אינו תואם כלל וכלל לשירטוט, אין להחשיב מזוזה זו משורטטת.

שאלות על ווי"ן

לוי"ו יש קוץ וראש יוצא ימינה - הוא פסול, שנעשה בו צורת זיי"ן.

הוי"ו הזה הוא ממש על גבול הגולם, כי הבליטה של הראש כמעט לא ניכרת. נראה לי, שהגם שאין להכשירו כמו שהוא, מ"מ מותר לתקן צורת ראשו.

הוי"ו כשר. עיגול הראש הוא לכתחילה כמבואר בשוע"ר ופסוקים.

הראש כמעט גולם, כי אין הראש ממש שלם עובר על הירך. חייבים לתקנו, להיטיב צורת הראש.