זהירות בקוצי מושב הכ"ף ובי"ת

 כדאי להגדיל

הקוצים מתחילים לסגור את החלל של הב' וכ' - והן עלולות להתדמות לם' או ס'.

יו"ד העליונה של הא' נוגעת לגג

נראה לי שלדעת שו"ע רבינו מותר לגרר נגיעה זו, ואין כאן חק תוכות.

סמ"ך קצת מרובעת

הס' קצת מרובע - צריך שאלת תינוק מהי סמ"ך או מ"ם סתומה.

נפסקים - שמותר לתקנם

כדאי לראות בהגדלה

הפסק בחי"ת בין החטוטרת לזיי"ן שבה - צורתה ניכרת, ומותר לתקנה.

הפסק בשי"ן - השי"ן ניכרת היטב, ומותר לתקנה.

כ"ף שנסתמה חלק מחללה בדיו

יש להראותה לתינוק - ואם יקראנה כ"ף כשרה. ואפשר לגרר מחללה מעט להיטיב צורתה.

צד"י

הצ' [מצותי] כשרה. אע"פ שכפיפת צוארה נדבקת לגמרי [אחר חיבור היו"ד הימני] למושבה התחתון.

ראש הז' לא ברור

ראש הז' אינו עובר לגמרי על קו הירך. והסופר משך קו מצד ימין להשלימו, אך הוא אינו מחובר למטה -

נראה לי שבדיעבד לאחר קריאת התינוק, מותר לתקנה בהוספת דיו.

וא"ו ארוכה

הו' ארוכה מדי, אך עדיין נראית כו' ובפרט ליד האותיות שאצלה - כשרה בדיעבד, ועכ"פ אפשר לשאול תינוק. 

וי"ו זו כנ"ל, ארוכה מדי לכתחילה, אמנם כשרה כי תינוק בודאי יקראנה ו'. יש לתקן את ראשה להעבותה שתהא עבה קצת יותר כדי שלא יהא בה שיעור נו"ן פשוטה [כלומר הראש באות ו' צ"ל שליש מאורך כל האות, וכאן הוא רבע כשיעור ראש הנו"ן פשוטה, שראשה רבע מארכה].

ראה הגדלה

הו' כאן ארוכה מעט אך כשרה ויש לתקנה כנ"ל.

הו' כאן [ודברת] פסולה - היא ממש נו"ן פשוטה.

מזוזה לפני הדלת

דלת חיצונית נפתחת החוצה

שאלה:  האם צריך להניח את המזוזה לפני הכניסה לחדר, ואז כמעט ולא רואים את המזוזה ואי אפשר לנשק אותה כשהדלת פתוחה, או אפשר להניח את המזוזה מאחורי הדלת בתוך החדר עצמו?

תשובה:  צריך להניח את המזוזה לפני הדלת, אע"פ שלא נוכל לנשק אותה. וגם אינה נראית כל כך בשעת פתיחת הדלת, כי מכל מקום נראית קצת כאשר הדלת סגורה. [גם אם לא היתה נראית כלל במקרה כזה, לא ברור שיש עדיפות להניחה מאחורי הדלת. אבל במקרה שלנו בודאי היא נראית כלפי הנכנס, לפני שפותח את הדלת, א"כ בודאי צריך לקבעה במקומה לכתחילה לפני הדלת].

ראה גם מאמרים תחת התגית: מזוזה אחר הדלת

רי"ש נפסלה

הרי"ש כפי שנראית כאן בתמונה - פסולה, כי אי אפשר להכיר בינה לד' מחמת שנחסר סוף גגה.

ואין כוונתי שנעשית מין דלי"ת - אלא החלק המבחין בינה לד' נעלמה - ולכן לא תתכן שהיא כתיבה תמה, כי באותו מקום אי אפשר להכיר האם היא רי"ש או דלי"ת !!!

אני דן כאן כפי התמונה הנראית - יתכן במציאות בגלל גודל שונה שיהא ברור שזה רי"ש שנפגמה מעט, ואז פשיטא שנוכל לתקנה. אבל תמונה זו שלפנינו היא פסולה.

נקודת הפ"א נוגעת לגופה

יפתה - הנקודה בפ' יש קו המחברה לגוף הפ'. אמנם מבואר בתקון תפלין ועוד ראשונים שזה פסול. אבל לדינא מכיון שזה ממש כדין נקודת הא' שנוגעת לגופה בנגיעה דקה, שפסקו המגן אברהם ושו"ע רבינו שכשרה [עכ"פ אחר גרירת הנגיעה], כמו כן כאן הפ"א כשרה, ויש לגרור את הקו הזה.

דרך אגב: הנו"ן פשוטה בתיבה 'פן' אינה יורדת מהפ"א, ולכתחילה צריכה ג"כ תיקון, כמבואר באחרונים, שנו"ן זו צריכה לירד למטה ממושב הפ"א.

וי"ו גולם

אני חושש שהוי"ו הזה גולם ופסול, כי אין ראשו כפוף.

תגין שנדבקו

האם התגין כשרין?

היות שרוב גבהן פרודות, אע"פ שבבסיס הן מחוברות, התגין כשרות.

שאלה במחיקת השם

הנקודה התחתונה של הא' בשם היא גולם, ואינה כשרה. השאלה [במזוזה] האם מותר למחוק את שאר אותיות השם כי לא נתקדשו, ולהשלים השם כסדרו או לא?

אסור למחוק את השם, כי הא' ניכר לכל כאות אל"ף. ובמחיקת השם אפילו אות פסולה אבל צורתה הניכרת לכל עליה, אסורה במחיקה.

ולא נשאר לנו אלא לסמוך על המתירים תיקון באל"ף זו לאחר הכתיבה, משום שלא נחשב תיקון זה שלא כסדרן [מקדש מעט, צמח צדק]. אבל לאוסרים התיקון [פרי מגדים ומשנה ברורה] אין למזוזה זו תקנה.

קרע אחר הכתיבה

קרע במזוזה אחר הכתיבה. האות ה' כשרה, כי חסרון היקף גויל אחר הכתיבה אינו מעכב, ויש בירכה שיעור מלוא אות קטנה, ולא נשתנה צורת האות.

מצוה להדביק מטלית מאחורי הקרע לחזק את הקלף, שלא ימשיך הקרע.

לכלוכי דיו

נקודה אפורה חוסמת חלל הב' - אם זה היה שחור ממש זה היה פסול, משום שבטלה לגמרי צורת הב', אך היות שהנקודה היא אפורה וניכר שאינה דיו האות - מועיל שאלת תינוק, ואם תינוק מכירה היא כשרה. כמובן מצוה למחוק את הנקודה הזו, אם תינוק יכשירה.

נראה שלא השתנה כלל צורת הד' - ומותר לנקות הלכלוך של מריחת הדיו.

בחלל המ' קו דק - הקו אינו סותם לגמרי החלל והוא דק מאוד, ולא נשתנה צורת המ"ם פתוחה. על כן היא כשרה, ויש למחוק את הקו הזה.