רי"ש קצת מרובע

רי"ש קצת מרובע. צריך לכסות התגין [כדי לא לבלבל התינוק, שהרי אין חילוק כאן בין הדלי"ת לרי"ש לענין התגין, וזה רק מבלבל אותו] ולשאול.

אין לפסול רי"ש משום ריבוע אלא אם יש לו זוית חדה ממש, או עקב ברור הבולט מעט על פני הרגל (אפילו אם הוא עגול), אבל כל שהזוית כהה מעט מקילים בשאלת תינוק.

וי"ו קצרה

הוי"ו קצר יחסית וצריך שאלת תינוק, אם לא יקראנה יו"ד.

כתב שאינו מכוון על השירטוט

הגדל לתמונה יותר ברורה

הכתב אינו מכוון על השירטוט אמנם יש להקל ולא לפסול, אך זה הוראה שהסופר אינו מקפיד או אינו יודע דיני כתיבה, ולכן צריך חפש מחופש [ואין לסמוך על חזקת כשרות]

ממי"ן עגולים מצד ימין, בי"ת לא ברורה, פ"א מושב קצר שאלה חמורה אם כשרה, נו"ן קצרה....

התי"ו - לא ברור לאן נוטה כפיפת רגל שמאל ?!

המ"ם נפסקה והיא פסולה, אי אפשר לתקנה שלא כסדרן.

פ"א מושבה בקושי מגיע לנקודתה, נראה שבדיעבד מותר לתקן. 

נקודה העליונה של האל"ף כקו משוך

האל"ף שבמרכז התמונה - יו"ד העליונה נראית כעין קו משוך - היות שצורת היו"ד ניכרת היטיב מותר לתקנה בהוספת דיו להיטיב צורת היו"ד.

צד"י פשוטה - רגלה רחב מהראש

 

הצד"י פשוטה עובי רגלה יותר מהראש של צד שמאל. היא כשרה בדיעבד.

אך ראוי להבהיר שאין לעשות כן לכתחילה, משום שספר התרומה [מובא בב"י, ביאור הלכה, ומובא דעתו בקיצור בשו"ע רבינו - על אות גימ"ל] למד בגמרא שלא יעשה גימלי"ן צדי"ן פירושו בענין שאם יהפוך ראש הגימ"ל למטה תהא צד"י פשוטה, ולכן צריך לשנות הגימ"ל מהצד"י בשתי פרטים. א. ראש הגימ"ל עבה והרגל ימין למטה דק, ב. רגל ימין שבגימ"ל יורד למטה יותר מרגל שמאל.

ממילא בצד"י שתי הפרטים הללו צריכים להיות. א. ראש הצד"י [מצד שמאל] עבה ורגלה צר [שאם תהפכנה לא תדמה לגימ"ל]. ב. ב' הראשים שוים, ולא אחד גבוה יותר מחברו.

בביאור הלכה חושש שמא יש לפסול שינוי בגימ"ל באחד משתי הפרטים הללו, על פי דעת בעל התרומה הנ"ל. וא"כ יש מקום לחשש גם בצד"י הזה. אלא שבשו"ע רבינו [באות גימ"ל] מכשיר בדיעבד שינוי מהפרטים הללו, ולכן גם בצד"י הזה יכשיר בדיעבד.

בעיות באות בי"ת

נראה פשוט שהבי"ת הזה פסול, כי היא ממש עגולה ככ"ף למעלה ולמטה, אלא שיש בה עוקץ דק במקום העקב.

הביתי"ן הללו משונות משום שהקו היורד אינו ישר אלא אלכסון וממילא אין להם מושב תקין - נראה שצריך שאלת תינוק, ואם קוראן בדיעבד כשרות.

מ"מ הבי"ת הראשונה [ובכל] מצד ימין, והבי"ת השניה [בתמונה מצד שמאל] "בביתך" נראה שפסולות כי כבר אבדה צורתן.

יו"ד עם קוץ קטן יורד מעוקץ שמאל

היו"ד יורד ממנה קוץ קטן - אין כאן שאלה של חי"ת קטנה, כי הקוץ דק ביותר וצורת היו"ד ניכרת היטיב. מ"מ לחומרא כדאי לשאול תינוק שיקראנו יו"ד לפני גרירת הקוץ.

סגירת חלל כ"ף ובי"ת

הכ"ף הזו פסולה, הקוצים סוגרים את כל חללה והיא נהפכה לכעין סמ"ך. אין לה תיקון.

בתמונה השניה יש סגירת מקצת החלל ע"י קוצים, אבל רוב פתח החלל קיים. אפשר לתקן [מחיקת הקוצים] ע"י שאלת תינוק.

נו"ן נפסקה ונהפכה לזיי"ן

יש הפסק בנו"ן - נראה [על פי הסקן] שהיא פסולה ולא מועיל תיקון, כי ההפסק ניכר ונעשית זיי"ן קטנה.

יתכן שבמציאות היא נראית קצת אחרת (קצת יותר טוב), ויועיל שאלת תינוק שאם יקראנה נו"ן נוכל לתקן.

יודי"ן כרישי"ן

 

 

ניתן להגדיל את התמונות

 

היודי"ן המסומנות ממש רישי"ן קטנות, ופסולות.

מ"ם סתומה

איבד צורה? ממש אין לי כח לרוץ אחרי תינוק.

שאלות על מ"ם ווי"ו

שאלות על ממי"ן - שאלת תינוק. וי"ו רחב שאל"ת.

נו"ן ויו"ד - שאלות

שאלת תינוק אם אינה בי"ת.

הנו"ן פסולה היא ממש כ"ף.

היו"ד שאלה [חמורה] אם אינה רי"ש קטנה.

 

נו"ן זו פסולה.

יו"ד כחי"ת קטנה

יו"ד נראית כחי"ת קטנה [שים לב שהתוספת שאחר רגל היו"ד אינה מחוברת לגוף האות], יש פוסלים משום שנעשית כחי"ת קטנה ולא מהני שאלת תינוק, ויש מתירים לשאול תינוק, ואח"כ לתקן, וכן עיקר.

אמנם רגל ימין טיפה משהו ארוכה מקוץ שמאל, אך משהו זה אינו נראה היטיב לעין. וכן יש להוסיף אותה טיפת דיו קטנה המופרדת מרגל ימין [שבאמת אינה מצטרפת, אך למראית העין] מוסיפה בה משהו להיראות כיו"ד.

שאלות בצורות אות

הבי"ת צרה והקוצים עלולים לגרום שהתינוק יקראנה מ"ם - יש לשאול תינוק ולאחר שקוראה בי"ת למחוק הקוצים הללו.

הכ"ף אינה ארוכה מספיק ביחס לשיטה וכן העובי שיש ברגלה, גורם לשינוי קצת - צריך שאלת תינוק (ברור שתינוק יקראנה, אבל ראוי לשאול בכל זאת) ואח"כ למחוק קצת מהעובי שברגל להיטיב צורת האות.

בי"ת ויו"ד נוגעין

יש דיבוק קל בין הבי"ת ליו"ד - דבר המייצר שאלה של [כעין] מ"ם. צריך לשאול תינוק האם יקראנה מ"ם ותיפסל, או יקראם בי"ת ויו"ד ואזי מותר לגרור הדיבוק.