מקום קביעת המזוזה בדלת סורג

חיוב המזוזה הוא במקום שציינתי בחץ האדום. המסגרת החיצונית אינה מסגרת השער, רק המסגרת הפנימית המחזיקה את הדלת, היא השער והפתח. וכן לענין גובה השער, הוא רק מקום הנפתח והנסגר, גובה הסורג שממעל, אינו בכלל גובה השער לענין שליש העליון.

אם אי אפשר לקבוע על הברזל עצמו את המזוזה, חייב להתקין תוספת לשער כדי שיוכל לקבוע המזוזה שם.

מ"ם סתומה נטויה באלכסון

הממי"ם כאן לא בסדר, כי הגוף צ"ל מרובע ואילו סופר זה עשה צד ימין של המ"ם נטוי מאוד באלכסון פנימה. מ"מ בדיעבד אין לפסול אלא דינם שאלת תינוק.

מ"ם זו בעיה גדולה - היא נטויה, ובצד ימין אין לה זוית, וגם גופה צר - קשה מאוד לראות כאן מ"ם סתומה.

שאלות על ממי"ם

הממי"ם שלמעלה קצת עגולות מצד ימין, ולכן צריכות שאלת תינוק אם לא יטעה בהן לקרותן סמ"ך.

המ"ם שלמטה [הראשון - 'אם'] יותר בעיה, כי הוא גם עגול בפינה וגם המושב שלו מתעגל, אעפ"כ מועיל בו שאלת תינוק כי כללות גופו יותר מרובע מצורת עיגול.

הממי"ם שלמטה פסולות כי גופן מעוגל מדי, ואין להם שייכות יותר למ"ם מלסמ"ך.

המ"ם שלמטה שאלת תינוק בגלל שינוי בצורתה.

המ"ם האחרונה - שאלת תינוק.

בעיה גדולה - אין לוי"ו ראש - הוא גולם

כדאי להגדיל

לוי"ו אין ראש. אלא שהסופר הוריד קוץ כלפי מטה, שנראה כאילו יש בו ראש.

נו"ן פסולה

הנו"ן הזו פסולה בגלל שגגה רחב הרבה.

עיי"ן או טי"ת?

העיי"ן של שמע - נראה לי שהיא פסולה, כי אין מושבה בולט כנדרש והיא כמין טי"ת.

גם העיי"ן הזו אבדה צורתה.

לא יעשה זייני"ן נוני"ן

הנו"ן כאן - גגה עבה והיא נמוכה מהשירטוט, ולכן ביחס לעובי רגלה יש ספק אם היא נו"ן או זיי"ן - דינה שאלת תינוק.

הזיי"ן השני רגלה ארוכה ביחס לעובי גגה ויורדת מהשיטה מעט, ולכן היא ספק נו"ן פשוטה. דינה שאלת תינוק (צריך לכסות האותיות שאחריה).

דוגמאות נוספות לבעיה הנ"ל.

חרטום המ"ם נוגע לזיי"ן

שכחתי לסמן בתמונה השניה - השאלה היא בתיבת מזזות.

בשתי המקרים מותר לגרר הנגיעה שבין המ' לז' - ולא נהפכה החרטום והזיי"ן לחי"ת, כי ניכר ביותר שהיא שייכת למ"ם ולא לחי"ת, וממילא אין כאן שינוי צורת הז' לחי"ת.

כ"ף נוגע לגג בי"ת

יש להקל ולהתיר גרירה מביניהם, כי הנגיעה היא בצד שמאל של הגג ואינה נעשית בי"ת גדולה באמצע הכתיבה. [משא"כ אם הנגיעה היתה בצד ימין של הגג והיתה נעשית בי"ת, יש לפסול.

סמ"ך עם ריבוע מצד שמאל

הסמכי"ן הללו כשרות, שהרי ניכרות היטב וצורת גופן עגולה ואינן דומות למ"ם. זה ברור בדעת שו"ע רבינו.

אמנם לדעת המקדש מעט אם יש ריבוע מצד אחד הוא חושש להחמיר. לכן נראה שלכתחילה ראוי לתקן במידת האפשר.

הפסק במ"ם סתומה

כדאי להגדיל לראות תמונה יותר ברורה

מותר לתקנה.

כ"ף כפופה

הכ"ף כשרה, כי אין בה זוית וריבוע גמור של 90 מעלות, וצורת גופה מוכיחה עליה שהיא כ"ף.

חללה דק - בדיעבד גם זה כשר.

ראוי לתקן ב' חסרונות הללו לכתחילה.

הפסק בכ"ף פשוטה

מותר לתקן הכ"ף. כי צורת האות ניכרת היטב.

קוץ עליון של היו"ד

נשאלתי על היודי"ן הללו שאין להם קוץ עליון בולט.

אין שיעור לקוץ העליון והיות שיש כאן עוקץ כלשהו, הרי זה יוצא ידי חובת קוץ העליון מן הדין.

עיוות בנו"ן

נראה לי שמועיל הכרת התינוק להכשירה.

נגיעת יו"ד לוי"ו - חשש התדמות לצד"י פשוטה

נגיעה דקה בין היו"ד לוי"ו - יש כאן חשש התדמות לצד"י פשוטה.

נראה להקל על ידי שאלת תינוק אם מכיר את שתי האותיות, מותר לגרר ביניהם. (כי אינה נראית ממש כצד"י פשוטה)