שאלה על צורת פתח

פתח ממעלה מדרגות לקומה שניה, ויש מזוזות שער ודלת מתקפלת לפתח זה.

הבעיה - המזוזה הימנית [צד ימין של העולה לקומה שניה] של השער אינה בחלל הפתח, אלא מחוץ לה לצד ימין [כפי שנראה בתמונה השניה], ולכן קרוב לומר שאין כאן מזוזת ימין של השער ופטורה, וגם לפי שיטת הרא"ש דמחייב פתחא דאקרנא, כלומר סיום וראש הכותל לחדר נחשב צורת פתח, שמא כאן זה אינו כך, משום שלצד שמאל יש מזוזת שער וכן יש דלת ומזוזת ימין לפתח, אלא שאינה בחלל הפתח.

על כל פנים מן הספק ראוי לקבוע מזוזה בימין כניסה לקומה השניה, כפי שעשו כאן [אבל בלי ברכה].

הגג עבה הרבה יותר מהמושב

גג הבי"ת עבה כפליים מעובי המושב, ועובי הקולמוס של כל הכתב.

הבי"ת כשרה, אך אין זה כתיבה תמה לכתחילה, אלא מין 'מנומר' שהכתב עשוי גדלים שונים.

ממי"ן וסמ"ך

 המ"ם סתומה פסולה - היא עגולה לגמרי בצד ימין.

המ"ם הזו גם כן פסולה, היא עגולה לגמרי למטה.

כתב גרוע -

המ"ם פתוחה [לבהמתך, ועוד] אין לה גג אמיתי, אלא היא עשויה באלכסון המשמש גג וצד ימין יחד. כשרה בדיעבד.

הסמ"ך - שאלה קשה, מ"מ נראה להתיר ע"י קריאת התינוק אם יקראנה ס'.

המ"ם סתומה - משונה בגלל עקב גדול וקיר שמאלי הסותם משונה - שאלת תינוק.

קרע תוך חלל האות

הקרע בודאי אירע אחר הכתיבה, ואינה נוגעת לגוף השי"ן.

השי"ן כשרה, כי כולה מחוברת בקלף אחד, והיא מוקפת גויל [לכו"ע]. פשוט שמצוה לדבק את הקלף, וגם להשים טלאי מאחורה, כדי למנוע שלא יתפשט הקרע יותר.

תודתי להרב עזרא קפיף שיחי' שהעלה שאלה זו.

וי"ו קטנה - צירופה לקריאת התיבה

בתיבת 'ואהבת' הוי"ו היא קטנה ביחס לשאר התיבה. אמנם בפני עצמה היא בודאי וי"ו כשרה, אמנם ביחד עם שאר התיבה כאשר נראית ליד שאר הואתיות - יש להסתפק מה קריאתה.

והרי זה דומה לנידון שדנו האחרונים בתיבה 'פן' שהנו"ן פשוטה ארוכה כשיעור, אך אינה יורדת מהפ"א - ודנו בה קריאת התינוק, שאם תינוק לא יוכל לקרוא התיבה, אזי אין להכשירה עד שיתקן צורת הנו"ן.

כמו כן כאן, יש להראות לתינוק את כל התיבה, אם יקראנה כוי"ו ליד שאר האותיות, אזי היא כשרה [אבל אינה מהודרת], ואם לא יקראנה אזי אין להכשיר אלא א"כ נמצא דרך לתקנה.

תודתי להרב שמחה פרנקל שיחי' שהעלה שאלה זו לפורום.

ה"א עם שתי נקודות [רגלים שמאליות]

הסופר כתב ה"א ואחר כך החליט להאריך גגה, ושכח למחוק הנקודה הראשונה. מה דינה?

בגדולי הקדש (כלל טו אות יג) כתב שהיא פסולה משום שינוי צורתה, דכל יתר [רגל מיותרת] כנטול דמי, והוי שינוי גמור בצורתה, וגרירת הרגל המיותרת היא חק תוכות. וכן נראה עיקר לדינא [ראה אותיות הרב עמוד קח באות ו, ובאותות ומופתים סימן כה ביארתי הענין].

אמנם יש מתירים לגרר את הרגל היתר, ותהא כשרה. ראה בשו"ת מכתם לדוד סימן לח, ובשו"ת סת"ם [מה"ר שלמה קלוגר] הל' ס"ת סימן יא, וטעמם דאין הרגל נוגע ממש לגג, וכן עומדת בצד ימין שלא במקומה, ולכן אין בגרירה כזו חק תוכות.

ואע"פ שאין לפסוק כן למעשה, גם אין לדחות לגמרי דעה זו. כלומר, יש להתחשב בה אם יהא צירוף סברא נוספת להקל.

אל"ף פסולה

סליחה על איכות התמונה

האל"ף הזו פסולה - צורתה נשתנה שינוי מובהק מצורת האות אל"ף!
(עיקר הבעיה שכל שלשת החלקים [נקודה עליונה, קו האמצעי, ונקודה התחתונה] נראים שוים בארכן, וכאשר נוסיף שדביקות היודי"ן לגג בנקודה קרובה ביותר בגג, והרחקת הנקודה העליונה - כל אלו יחד גורמות לשינוי גמור בצורתה)

גם האל"ף של 'הזאת' בשרה האחרונה - יש פוסלים משום שינוי צורה.

שלש פרשיות של ק"ש כתובות על נייר במזוזה

יש גם פ' ציצית עד אמת.

שאלות על צורת האותיות

נפשך - הכ"ף פשוטה רחבה, צריך שאלת תינוק אם לא יטעה לקראה רי"ש.

ובקומך וקשרתם - הווי"ם יש בהם קצת שפיץ בולט - מועיל קריאת התינוק להכשירן.

מטר - גג שמאל של הטי"ת משוך מדי, אין זה לכתחילה.

הרי"ש סיום גגה נראית מרובעת - כשרה, כי אינה בזוית ועוקץ ואינה נראית כלל לתינוק כד'. אמנם אין זה לכתחילה, כי לכתחילה צ"ל עגולה מאוד דוקא ולא כעין ריבוע.

נו"ן פשוטה שראשה בולטת לימין ולא לשמאל

הנו"ן פשוטה [למען] ראשה בולטת ברובה ימינה וכמעט אינה בולטת שמאלה.

נראה לי שהיא כשרה, ועכ"פ פשוט שמותר ומצוה לתקן ראשה בהוספת דיו [גם בתו"מ] שתבלוט כראוי לצד שמאל.

גם נו"ן פשוטה שאין ראשה בולטת כלל לצד שמאל, אלא כולה בולטת רק לצד ימין - אין זה פשוט כל כך לפסלה לגמרי, ועכ"פ נראה דכל זמן שניכרת היטיב צורתה, מותר לתקנה בהוספת דיו [גם בתו"מ].
ראה  פורום לנושאי סת"ם: נו"ן פשוטה - ראשה הפוך

נגיעת ראשי השי"ן באמצע הכתיבה

ראש שמאל של השי"ן נדבקה לראש האמצעי באמצע כתיבתה - בתפלין.

לפי המשנה ברורה [משנת סופרים אות שי"ן] אם זה באמצע הכתיבה, יש למחוק את הכתוב בפיסול, כלומר יש למחוק את כל ראש שמאל של השי"ן שנכתב בנגיעה - בפיסול, אבל שתי ראשים הימניים נכתבו בכשרות ואין צורך למוחקן. ואם ימצא הנגיעה הזו [הגם שנעשית בשעת הכתיבה] רק אחר כן, שא"א לגרר ולבטל האות, משום שאז תיפסל שאר פרשת התפלין משום שלא כסדרן, יש להקל לגרר רק הנגיעה [ולא לבטל מצורת האות].

לדעת אדמו"ר הזקן [סי' לו, אות אל"ף בדין נגיעת יו"ד העליונה לגוף - והו"ה כל הדומה] פשוט שמותר לגרר גם כעת, ואין צורך לבטל הראש, ואין זה נחשב כתיבה בפיסול כלל.

כ"ף פשוטה נוגעת לכ"ף תחתיה

לעין נראה נגיעה דקה מהכ"ף פשוטה לכ"ף כפופה שתחתיה. [אמנם בהסתכלות מדוקדקת אינה נוגעת - אבל הולכים אחר הראיה הרגילה, ולא הסתכלות מדוקדקת] וא"כ שמא תידמה ללמ"ד. צריך שאלת תינוק [ויש להראות לו הרבה האותיות מקודם, כדי שיהא התינוק רגיל בכפי"ן ולמדי"ן], ואם יקראם כדין יש לגרר ביניהם. 

שאלות על בי"ת

כדאי לראות הגדלה

הפסק במושב הב' והיא נפסלה כי נעשית ה"א.

ריבוע הב' לא ברור - צריך שאלת תינוק, אם לא יטעה בה ככ"ף.

שאלות על חי"ת

החי"ת כשרה, אע"פ שרגל ימין עבה.

החי"ת הזו [לדעתי] פסולה כי ראש שמאל שבה גולם.
ראה פורום לנושאי סת"ם: חי"ת שקו אחד גולם, פורום לנושאי סת"ם: חי"ת שצד אחד גולם, פורום לנושאי סת"ם: חי"ת שראש אחד גולם

החי"ת כשרה, אע"פ שראש ימין היא וי"ו הפוכה כלפי חוץ, ולא וי"ו ישרה או זיי"ן.

יו"ד

הקוץ ר"ת אינו במקום ואינו מחובר לגוף (ועל כן פסולה עד שיתקן).

בנוסף לכך יו"ד זו דומה לרי"ש קטנה, ועל כן צריכה שאלת תינוק, ואם יקראנה יו"ד, יש להעבות מעט הגוף [בצד התחתון] כדי שתיראה יותר יו"ד, וכן לחבר את העוקץ של ר"ת לגוף [בצורה נכונה - כלומר בקצה שמאל ממש של הראש, ולא לפנים ממנה].

וי"ו

נראה לי שוי"ו זו נפסלה, מחמת הקרן הבולטת מראשה נדמית לז' [ולא מהני שאלת תינוק].

יש גם להעיר שהפסיעה לבר בשם הוי' - צריכה וראויה להיות קטנה יותר, ולא בולטת כל כך.