המגיה היה נראה לו בסמ"ך זה קצת שאלה, ושאל לתינוק. התינוק קראה מ"ם. (אמנם יותר נראה שאין כאן שינוי צורה, והיא כשרה. אבל לאחר המעשה, הוריתי לו שישאל עוד ב' תינוקות, אחר שיראה להם ממי"ן והסמ"ך של ואספת) שוב שאל המגיה לשתי תינוקות, ואחד אמר מיד מ"ם, והשני היסס ולבסוף קראה סמ"ך.
נראה לפסול מזוזה זו, שהרי רוב תינוקות קראוהו מ"ם. ואין לומר שלא היה לו כלל לשאול, כי הרי יש בה שינוי מעט שמצד שמאל יש קו שיורד ישר עם קוץ כעין מ"ם. והרי זה ע"ד המבואר בב"י ופוסקים על וי"ו שראשה מרובעת בצד ימין עם זוית, שאע"פ שהיא כשרה ואינה דומה לזיי"ן, משום שהזיי"ן ראשה עובר לגמרי, מ"מ אם תינוק טעה בה וקראה זיי"ן תיפסל, הוא הדין כאן.
מובא נדמה לי בקול יעקב, שברעותא קלה יש להקל בתו"מ כדי לא להצריכן גניזה, ובס"ת צריך לתקן. מנסיוני הדל במעין שאלות כאלה, נראה לי שכך נוהגים מורי הוראה הספרדים שלא מתייחסים לתינוק שאם נשאל שלא כהוגן (נדמה לי ששאלתי פעם את הרב אשר חנניה שאלה דומה)
השבמחקאני מסכים עם דבריך, במקרה - וזה טעות מוחלט לשאול תינוק.
השבמחקאמנם במקרה שלפנינו יש כאן [לענ"ד, וכנראה כן היה דעת המגיה] שינוי קטן בסמ"ך מצורתו הנכונה, הצד שמאל של הסמ"ך יורד ישר ומייצר זוית ישרה, שתואמת יותר למ"ם מלסמ"ך. [דרך אגב - נראה שלדעת הדרכי נעם שמביא מקדש מעט, סמ"ך זה יפסל אפילו בלי שאלת תינוק, משום שצד אחד מרובע. צ"ע קצת בדבר, וגם אינני נוהג להחמיר כסברת הדרכי נעם].
אם לא היו שואלים את התינוקות הייתי מסכים שזה סמ"ך כשר כי השינוי מועט, אך לאחר ששאלו את התינוקות יש להחמיר כמבואר בבית יוסף [ושאר האחרונים שהעתיקוהו]בנוגע לוא"ו שעשה לה ראש מרובע ותינוק טעה בה כזיי"ן.