שער גראג' [חניה]

הכניסה לחניה מחולקת לשלושה: א) השער הימני נפתח לעתים נדירות ורק למעבר מכוניות בלבד. ב) השער השמאלי נפתח תדיר למכוניות. ג) בתוך השער השמאלי יש שער למעבר בני אדם ברגל.

מה דין פתחים הללו לענין מזוזות?

א.  אם אין מעבר מהחניה לבית, וכל מטרת החניה הוא רק למכוניות בלבד, הרי זה פטור בעצם ממזוזה כי אינו מקום דיור.
ב.  אבל אם יש בפנים מעבר לבית, הרי זה נידון כבית שער לבית להתחייב במזוזה.

א) השער הימני פטור, כי הוא אינו רגיל.

ב) השער השמאלי חייב במזוזה, כי הוא הרגיל, ואע"פ שעוברים דרכו במכוניות, לא גרע מעבר אדם במכונית ממעבר רגלי.

ג) יש אחרונים המחייבים גם את השער הקטן הנפתח למעבר רגלי במזוזה נפרדת לעצמה, כי הוא פתח נפרד מהגדול. [ואע"פ שכאשר יפתח השער הגדול שבצד שמאל, ינוע כל שער הקטן, המזוזה אינה נפסלת מחמת כך משום תעשה ולא מן העשוי]. וצ"ע, כי לכאורה היות שהגדול נפתח תדיר - ממילא הפתח הקטן ארעי.
אחר העיון כמבואר למטה - ברור שהשער הקטן פטור לגמרי.

כבר כתבתי על ענין דומה - חיוב מזוזה בפתח בקיר מתקפל, ויש ללמוד מזה על זה. ראה פורום לנושאי סת"ם: פתח בקיר מתקפל  אך יש לחלק, דהתם חוץ מהפתח שבאמצע הקיר המתקפל אין מזוזה אחרת. ואילו כאן בלאו הכי בגדול יש מזוזה, אלא שנראה בטור (סו"ס רפו שער קטן אצל שער גדול) ובאחרונים שאין זו סיבה לפטור שער הקטן.

בספר מזוזות מלכים (דף מז ע"ב, הלכה למשה אות פג) מביא מחלוקת האחרונים בנידון כזה.
א.  דעת ערוך השלחן (סי' רפו סעיף מה) דהדלת הקטן הפנימי פטור בכל מקרה [כלומר בין שהשער הגדול חייב או פטור, כי הוא רק נחשב כחור בשער הגדול, ואין לו קביעות מזוזות ומשקוף. וכתב במזו"מ שכ"כ במצודת דוד בשם תשו' הצ"צ. (אינני יודע איזה ספר זה, ואולי הוא מתכוין לרבינו בעל הצמח צדק).
ב.  דעת בעל הערך שי ותשורת שי לקבוע מזוזה בשער הפנימי הקטן, בלי ברכה. (אמנם עיין במזו"מ שם, נראה שרק כאשר אין הגדול שער המחויב כלל כגון שאין לה משקוף מלמעלה, אז יש להחמיר ולקבוע בקטן כנ"ל. אך אם הגדולה יש בה מזוזה לעצמה הקטן פטור לגמרי).
וסיים בעל מזו"מ דהמנהג כסברא הראשונה. כלומר שלא נהגו לקבוע מזוזה כלל בשער הקטן (בגלל שהוא נייד).