צד"י פשוטה נגעה לגג למ"ד תחתיה

כאשר עשה גג הלמ"ד ודיבקה לקצה הצד"י, היא נפסלה - היא נהפכה לצד"י כפופה. ובתפלין אי אפשר לתקן הדבר.

מ"ם סתומה

אני מסתפק האם בטלה צורת המ"ם או לא ??

ונוטה להחמיר !!

בי"ת - קפץ ממנה דיו

קפץ דיו מגג הבי"ת

מותר לתקנה משום שנשתייר צורת האות.

נגיעה בין נו"ן לוי"ו - שאלת מ"ם

שאלה לא נוחה כל כך !

אבל שורת הדין - שאלת תינוק, אם תינוק קוראה מ"ם פסולה [כמובן א"א לגרר משום ח"ת], אבל אם יקראם נו"ן ווי"ו - מותר לגרר ביניהם ותהא כשרה.

שאלות על יו"ד, צד"י

היו"ד - הרגל יוצא מאמצע הגוף, ועלולה להדמות לזיי"ן קטנה - יש לשאול תינוק, ואם קוראה יו"ד מותר לתקנה בהוספת דיו.

הצד"י [הראשון - הוציאנו] אני חושש שהיא פסולה, כי אין לה מושב בולט שמאלה אלא כולה מין משולש. אמנם היא נראית לצ' ואפשר שיש להתיר לתקנה בהוספת דיו, כי בודאי תינוק יכירנה. וצ"ע.

הצד"י [השני - מצרים] ראש ימין גולם, ופסול.

הצד"י - ראש ימין בולט למטה, לכתחילה צ"ל בכתב ב"י בולטת באלכסון מעט כלפי למעלה ולשמאל, ובכתב האר"י בולטת לצד ימין ביושר, ולא הפוכה כלפי מטה. אמנם בדיעבד זו כשרה.

בדיקת תפלין ומזוזות באלול

מנהג ישראל לבדוק מה צריך תיקון באלול, לקראת שנה הבאה עלינו לטובה.

הנה מודעה המפרסמת בדיקת תפלין ומזוזה בניו יורק

רמז נאה לבדיקת תפלין ומזוזות בחודש אלול, נמצא בפרשת השבוע, פרשת עקב  - וכתבתם על מזוזות ביתך וגו' למען ירבו ימיכם וגו' - פרשת עקב לעולם נקראת בסוף חודש אב ולקראת חודש אלול, להזכירך על מצוה זו כעת, תבדוק האם היא בסדר אצלך. למען ירבו ימיכם - כתיבה וחתימה טובה לחיים טובים !!

***

בבדיקת מזוזה - יש לבדוק לא רק את כשרות הכתב ושלימות האותיות, אלא גם האם כל הפתחים החייבים במזוזה אכן יש בהם מזוזות, והאם הן קבועות במקומן הנכון בפתח.

בבדיקת תפלין יש גם לבדוק את הבתים האם לא נפגם ריבוען, והאם הרצועות שלימות ושחורות, ולא התקלף צבע השחור.

בבתים פשוטות שכבת העור היא דקה ביותר, ואם נשחקו פינות הבתים [ונראה הלובן שמתחתיו] אזי הן פסולות, כי יש קרע וחור בעור החיצון, הפוסל בתפלין.

ניתן לראות בבירור בתמונות שחיקת העור בפינות הבית, ופירוש הדבר שעור הדק של התפלין נשחק ונקרע והוא פסול.

ריוח בין התיבות

לכתחילה צ"ל ריוח בין התיבות גם למטה אצל המושב. אמנם בדיעבד במקרה זה - נראה שהיות שתינוק יכירם לשתי תיבות, בדיעבד כשר.

שאלות על רי"ש

 הרי"ש הזו קטנה - יש לשאול תינוק האם יקראנה ר' או יו"ד.

 הרי"ש הזו פסולה - יש בה זוית בסוף גגה.

שאלת תינוק, כי הוא משוכה באלכסון מדי, אבל אין לפסלה משום שינוי גמור - כי ניכר גגה וירכה, ויש בה שיעור מלוא אות קטנה.

מ"ם - שאין חיבור החרטום לכ"ף כדין

כתב גרוע -

המ"ם צ"ל החרטום מחוברת לכ"ף בחלק התחתון של הגג, וכאן מחוברת למעלה בחלק העליון. הבעיה שהיא נראית קצת ככ"ף ווי"ו מחוברים בטעות ולא כמ"ם (ויש כאן חשש של שינוי צורת האות). ראה באותיות הרב עמוד רכד ציור 29.

אמנם נראה לי שאם תינוק יקראנה מותר לתקנה.

תודתי לרב שמחה פרנקל שהעלה את הנושא.

שי"ן - זרוע ימין גולם

השי"ן פסולה, כי זרוע ימין הוא גולם קו משוך בשוה, ואין בה בליטת ראש היו"ד.

לכמה פוסקים מותר לתקן הדבר בהוספת דיו בתפלין ומזוזה [אף שלא כסדרה. אבל לא בגרירה - משום חק תוכות. גרירה פסולה גם בס"ת, אבל יכול למחוק כל הזרוע ולחזור לכותבו כתיקנה].

יו"ד דומה ללמ"ד קטנה

היו"ד יש בה דמיון מה ללמ"ד קטנה - מבואר באחרונים שיש לשאול תינוק, אחר שיראו לו הרבה אותיות יודי"ן ולמדי"ן וכו', ואז ישאלוהו. ואין צריך לכסות מלפניו שאר האותיות.

סביר להניח שבגלל הגודל יקרא לה יו"ד, אבל בכל אופן יש לשאול תינוק על כך.

עיי"ן פסולה

תמונה זו לקוחה מהפורום באנגלית

לדעתי הע' הזו פסולה, ואינה נבחנת בינה לצ'. שהרי מבואר בראשונים וב"י שיש ליזהר בצד"י שלא ידביק את היו"ד הימני למטה למושב כי תיראה כמין ע'. ממילא פשוט שהו"ה להיפך שאין לחבר יו"ד ימני שבעיי"ן למעלה מהמושב [כלומר שיעשה בה כעין מושב]. וכאן היא נראית כמין צ' - א"כ אינה כתיבה תמה.

בי"ת פסולה

הבי"ת הזו לדעתי היא פסולה, לא ניכר בה כלל אם היא בי"ת או כ"ף. העקב המקולקל, אינו מתקן בה אלא מקלקל את צורתה.

קרוב לנגיעה

יש קירוב בין האותיות נו"ן ליו"ד, והיו"ד לכ"ף.

קרוב לנגיעה בדרך כלל דינו כנגיעה ממש, כלומר כל שנראה לעין כדיבוק הוי דיבוק אותיות.

ולכן בהנחה שלעין נראין כנגיעה, יש צורך להפריד ביניהם שיהא ניכר ההיקף גויל.

אבל אין שאלה של שינוי בצורת האותיות, החיבור הראשון [נ' י'] אינו דומה כלל למ"ם. והחיבור השני [י' ך'] אינו דומה כלל לצד"י פשוטה.

נגיעה במלה 'ובקומך'

יש נגיעה דקה מקצה הקו"ף אל הוי"ו שלידה - זה עלול היה להתפרש כמ"ם.

נראה פשוט, היות שבודאי נכתב הקו"ף כולה עם רגל שמאל קודם, ממילא בשעה שעשה את הוי"ו זה לא היה יכול להראות כלל כמ"ם, א"כ אין כאן שינוי צורת האות, ויש כאן רק פסול של חוסר היקף גויל בין האותיות, ועל כן יגרר הנגיעה ודיה.

מ"מ לחומרא, עדיף לשאול תינוק קודם, כדי להווכח בודאות שאין כאן ספק כלל של מ"ם.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: ובקומך - נגיעה
פורום לנושאי סת"ם: דיבוק קו"ף לוי"ו

שי"ן עם מושב שטוח

קצת שיני"ן המושב שלהן שטוחה לגמרי, וע"פ הדין היא צ"ל בשיפוע כדי שלא תוכל לשבת, כי אותיות שק"ר אין להן רגלים, כמבואר בגמרא והביאו הב"י.

ונחלקו האחרונים האם יש בזה חשש פיסול, דעת הפמ"ג וקסת הסופר [וכמדומה לי גם דעת הדברי חיים מצאנז] לחשוש לפסול, כי הוא נגד דברי הגמרא. אך דעת שו"ע אדמו"ר ברור שאין זה מעכב, כי לא נשתנה צורת האות בכך.

ומחלוקתם, האם דבר המבואר בגמרא, אך לא נאמר בפירוש שזה מעכב, האם יעכב, כי לסברת הקסת ופמ"ג יש חשש שהוא יעכב, רק בגלל שנזכר בגמרא, ולדעת שו"ע אדמו"ר אינו מעכב, כי גם דקדוקי הגמרא [שלא נזכר בהן עיכוב] למצוה לבד נאמרו.

נראה לי שגם אליבא דהפוסלים, עכ"פ מהני תיקון להוסיף דיו לעשות לשי"ן שיפוע יפה, [דלא גרע זה מכ"ף פשוטה שעשאה מרובעת שהתיר הפמ"ג לתקנה, כי לא נהפכה לאות אחרת, וכמו"כ כאן]. ופשוט שלכו"ע מצוה לתקן האות כהלכתה.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: שו"ע אדמו"ר סימן לו סעיף א

צד"י נדבקו ראשיה

נדבקו לגמרי ראשי הצד"י - היא פסולה, כי נעשית כעין נו"ן.

חוץ מזה היא גם פסולה משום שראש ימין נעשה גולם, כי נדבק כולו לגוף האות [אבל מטעם גולם לבד - יש מתירים לתקנה, אך משום שנשתנה צורתה מצורת צד"י, כבר א"א לתקנה לכו"ע].

נפל דיו ליד סיום נו"ן פשוטה

כדאי לראות הגדלה
נפל קצת דיו ליד נו"ן ועושה לה מעט מושב. אני מסתפק האם זה פסול בודאי, כי נעשה נו"ן כפופה, או שמא מועיל בה שאלת תינוק. ואם יקראנה נו"ן פשוטה נוכל לגרר.

תי"ו שנפסק ברגל שמאל

התי"ו נפסק רגלה בהפסק ניכר, ויש בה חשש ה"א.

מ"מ אנו פוסקים שגם בהפסק ניכר מהני קריאת התינוק על מנת לתקנה, וכאן אין ברור לעין שנהפכה לה"א - אדרבה נראית יותר כתי"ו, לכן מועיל קריאת התינוק, ואם יקראנה תי"ו, יש לתקנה [בתפלין ומזוזה, אף שלא כסדרה].

יודי"ן

 היו"ד הזו פסולה, נפל ממנה רוב הדיו, ולא נשאר בה צורת אות.

היו"ד הזו נראה לי שהיא פסולה משום שינוי גדול בצורתה, מתרתי לריעותא - א. התג הענק על ראשה, ב. אריכות רגלה עושה אותה כמין וי"ו.

מ"מ נראה שמועיל תינוק, ואם קוראה י' יש לתקן צורתה.

סדק מפסיק את האות

בתוך השי"ן ועי"ן עובר סדק שמפסיק את האותיות. השי"ן כשרה כי מעל הסדק יש צורת אות מגולם אחת, אך העיי"ן פסולה, כי היא מופסקת ע"י הסדק לשתים. (אם אפשר להוסיף דיו בתוך הסדק לחבר את אברי האות שיהיו אחת, יחזור לכשרות).

בתמונה זו נראית הפרשה כאשר הקלף מונח ישר, ואע"פ שאין הסדק והפסק האות נראית לעין, מ"מ לאחר הקיפול לאחור [כבתמונה הראשונה] ניכר היטב הסדק וההפסק, ולכן פסולה.

חי"ת שרגל שמאל יש בה כפיפה מעט כעין תי"ו

החי"ת יש ברגלה השמאלית כפיפה מעט, ויש כאן שאלה שמא זה דומה לת' או עכ"פ איבד את צורתו.

נראה לי שיש לשאול תינוק, על ידי שירגילו לתינוק לקרוא חיתי"ן שבכתב זה, ושוב ישאלוהו על חי"ת זה. אם יקראנו חי"ת אזי הוא כשר, ויש למלאות דיו לישר יותר את ירך הזיי"ן.

ה"א

רגל שמאל של ה"א נעשה חצי ירח !!

אני חושש שזה שינוי צורה. ולכן צריך שאלת תינוק, ואחר שיקראנה ה"א יש לתקן צורת הרגל.

צד"י

הצד"י הזו כשרה, אע"פ שתחת ראש ימין נתמלא קצת דיו, ונראית קצת כאילו ראש ימין הולך עד לצד שמא של המושב.

בכל זאת עדיף לשאול תינוק.

מגילה ישנה מיון #2

כדאי לראות בהגדלה. בהגדלה נראות תמונות האותיות יפה.

השי"ן בסוף שורה משוך מאוד !!

ריוח פ' סתומה כדעת הרמב"ם, ריוח כשיעור ט' אותיות בסוף השיטה וריוח [ט' אותיות גם] בתחילת השיטה.

עוד שי"ן משוך מאוד בסוף השיטה.

שוב פ' סתומה כרמב"ם.

טלאי בראש העמוד על פני מרכז ארבע שורות הראשונות. הטלאי אינו מודבק אלא תפור בגידין ליריעה שתחתיה. הכתב נכתב אחר הדבקת הטלאי, והאותיות חלקן על הטלאי וגם על היריעה [כדעת הט"ז והחיד"א להקל בכך, ודלא כב"ח וש"ך המחמירים שכל הכתב והיקף גויל חייב להיות רק על הטלאי].
יש להעיר דאסור שהתפר יכנס לתוך הכתב, וכאן התפר עובר על חלק מהכתב, שלא כדין המבואר ברמ"א [יו"ד סי' רפ]. כנראה שבתחילה הטלאי היה נדבק ושוב נפרד הדבק, ותפרוהו ולא הקפיד התופר שלא לעבור על הכתב [או שלא ידע הדין, או שמא במגילה הקיל בשעת הדחק].

למה הניח ריוח סתומה כל כך לפני ותכתוב אסתר?
הרבה למדי"ן ראשיהן כזיי"ן ולא כוי"ו, ויש אף למדי"ן שהראש הפוך לגמרי לצד ימין.

מגילה ישנה מיון

מגילה ישנה מארץ יון. הכתב ספרדי.

סליחה על איכות התמונות. הערות ותקריבים של חלק מהמגילה בעזרת השם בבלוג הבא.