שיעור 'מלוא אות קטנה'

הד' הזה גגה עבה מעט יותר מהרגיל [הקולמוס שכותב בה], ויריכה קצרה משהו מהרגיל.

הדין מבואר בשו"ע רבינו [סימן לב סעיף יט] דהאות ד' וכיוצא בה מאותיות שיש להן ירכיים [ה, ת, ח, ר ועוד], צריך שיהא אורך יריכן "מלוא אות קטנה שהיא יו"ד". פירוש, השיעור הקטן ביותר להקרא "ירך" בכתב סת"ם ,הוא עובי גוף היו"ד שהוא מלוא הקולמוס.

אמנם ידוע שאפשר לעשות יו"ד עבה יותר או פחות, ולכן צ"ל עובי הירך תואם את עובי הגג שבאות, ולכן במקרה שלפנינו שגגה עבה צ"ל עובי [גובה] הירך שוה לגגה [כדי להקרא "מלוא אות קטנה". זה הנראה לי נכון לדינא ב"כתיבה תמה" של שיעורי האותיות על פי שו"ע רבינו הנ"ל.

אמנם יש אחרונים שמכשירין ירך "מלוא אות קטנה" - אם יש בה שיעור עובי הקולמוס של הכתב בכלל, אע"פ שהירך אינה עבה כשיעור גגה של אות זו עצמה.

****

דוגמאות רבות לענין הזה של שיעור ירך האות, וגם הסברים ומקורות לדין, יוכל כל אחד למצוא במאמרים רבים בבלוג - הנפתחים תחת התויות:
שיעור ירכי אותיות,  שיעור מלא אות קטנה
ניתן להקיש על התוית עצמה שתחת עמוד זה, וכל המאמרים בתוית יפתחו לפניך !