כידוע מצד השני של המזוזה יש
שתי שמות, א' המפורסם יותר והוא שם שד-"י, והשני הוא השם "כוזו במוכסז
כוזו".
השם שד-"י נחלקו הראשונים היכן לכותבו, דעת השו"ע (רפח י"ד) דיש
לכותבו נגד תיבת "והיה" מפרשת 'והיה אם שמע', אך הרמ"א הביא דעת הרמב"ם
והרא"ש ועוד דיש לכותבו נגד מקום הריק דהיינו הרויח ליד תיבת והיה הנ"ל,
וכן נוהגין (אשכנזים עכ"פ).
א' מהטעמים לשיטה זו הוא דקדושת האותיות נתפסין בקלף עד לעבר השני, וא"כ מהיכ"ת דניתן ליכתוב נגד האותיות, ולכן כותבים במקום הריוח.
אמנם
כשהביא הרמ"א השם השני דהיינו "כוזו במוכסז כוזו", כתב דיש לכותבו נגד "ה'
אלקינו ה" שבשמע ישראל, ולא הביא ב' דעות בזה - האם יש לכותבו נגד ממש, או
מעל לאותיות רק מכונים נגדם. ואכן מנהג העולם הוא לכתוב שם זו מכוון ממש
מצד השני של הקלף נגד ה' אלקינו ה'.
השאלה הוא האם אין מקום להחמיר ולכותבו שלא כנגדו ממש, רק מכוון נגדו מעל להאותיות?
השאלה הוא האם אין מקום להחמיר ולכותבו שלא כנגדו ממש, רק מכוון נגדו מעל להאותיות?
אם זה הטעם שאין כותבין שדי נגד והיה, היינו משום קדושת שם שדי.
השבמחקאבל כאן הוא לאידך שקדושת ה' אלקינו ה' תופס, ואם כן ראוי לכתוב החילוף שהוא מכוון כנגדו [כי נחשב קצת כמו שם שלו - של ה' אלקינו ה' - מחמת חילופי האותיות] בצידו האחר.
זה בדרך אולי, לפי הסברא שאתה כותב.
אבל כמדומה לי שדין תפיסת קדושת השם שקונה את מקומו בעובי הקלף, היינו רק בצד הכתב, ולא בצד שכנגדו.
ונראה שהטעם שכותבים שדי כנגד הריוח הוא מטעם אחר [כדי שיהא נראה מבחוץ אחר הגלילה].