לנו"ן אין מושב !!

לנו"ן אין מושב מתפשט מהצואר לשמאלה, אלא רק שהצואר משופע כלפי מטה [כעין משולש].

זה פסול [וגרע מדין גולם ביוד"י האל"ף וכדומה], וק"ו מגולם ראש הנו"ן שהוא פסול, ואין לו תיקון בתפלין ומזוזה שלא כסדרן.  

בעיה בבי"ת ובוי"ו

כל הביתי"ן המסומנים יש להם בעיה גדולה - אין להם עקב כלל, ולא ריבוע ישר למטה. אלא יש להם גב אלכסון. אי אפשר להגדיר את כל גב הבי"ת כעקב !!

השאלה איך נידון הדבר? כשינוי צורת הב', או נסתפק בשאלת תינוק האם זו בי"ת או כ"ף???

הוי"ו ארוכה מדי, ויש בה שיעור נו"ן פשוטה [ג' קולמוסים ברגל, לבד מעובי הראש], ולענ"ד היא פסולה [אלא שאם תינוק יקראנו, אז אפשר לתקנו בעיבוי ראשו, לצמצם שיעור היחס בין הירך לעובי הראש].

צד"י [כתב אר"י] נפסק היו"ד - לענין תיקון

הדין במקרה זה: אם ניכר לעין שיש כאן שתי אותיות, אי אפשר לתקן בתו"מ שלא כסדרן. ואם ספק אזי מועיל קריאת התינוק, ואם קוראו צ' - מותר לתקן בתו"מ.

בנוגע לכתב האר"י - היות שהצ' אינו דומה כל כך לנו"ן [בכתב זה] ויו"ד, משום שהנו"ן כפופה מאוד, והיו"ד הפוכה, יש מקילים.

למעשה אין למהר ולהקל כל כך, אלא רק אם ספק מה הצורה שלפנינו. לפי התמונה הנראית כאן - זה נראה יותר כאות צ'.

היות שההבחנה במקרים אלו גבולית, קשה לסמוך על תמונה בסקן להחליט הדבר [אע"פ שבמקרה שלפנינו היות שהכתב קטן יותר מהתמונה, כמעט ברור שמסקנת הרואה במציאות תהא זהה לרואה בסקן].

ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2018/08/blog-post_16.html

דלי"ת רבתי ??

גג הדלי"ת של 'אחד' היא רבתית,  אבל הירך כשיעור ירך דלי"ת רגילה או אפילו פחות. אמנם יש בה שיעור 'מלוא קולמוס' רגיל מכתיבה הזו, אבל אין בה שיעור ירך הראוי לאות זו - הרבתי, כלומר דלי"ת שגגה עבה צריכה רגלה להיות ארוכה כשיעור עובי הגג ולא פחות, וזה נקרא שיעור "מלוא אות קטנה".

זו דעתי ע"פ שיטת שו"ע אדמו"ר הזקן [הרב] סימן לב סעיפים יט, כ.

כמובן, יש דיעות אחרות בענין.

אגב: שימו לב ב"אחד" ראש שמאלי של הח' הוא ו' ולא ז' - הרי זה הוכחה ברורה שהסופר מזלזל !!! (בתמונה זו, עדיין יש לימוד זכות, שמא זה רק מקרה. אבל אם זה חוזר על עצמו בהרגל הכתיבה - שכל החיתי"ן הסופר עושה ראש שמאל ו' ולא ז' - הרי זה מזלזל)

יו"ד ארוכה - פסולה

ירך היו"ד ארוכה, ויש בה שיעור וי"ו.

העולם מיקל על ידי שאלת תינוק, בהסתמכות על [הצורה בלבד] כפיפת הירך פנימה, שמרחיק אותה מצורת וא"ו. אמנם לפי הבנתי בשיטת שו"ע אדמו"ר [סימן לב סעיף יט] בעצם יש כאן שיעור וי"ו, ולא שיעור יו"ד - ועל כן הוא פסול.

תי"ו פסולה

התי"ו פסולה, אין לה צורת אות, ולא שיעור אות. כי הגג עבה כל כך, וא"כ אין לרגליה שיעור מלוא אות קטנה. וזה מעכב.

אי אפשר לתקנה [בתו"מ] בגרירת החלל משום חק תוכות.

עוקצי הוי"ו - גסים מדי, ואינם נכונים לכתחילה. אלא צ"ל להוי"ו עוקץ דק דוקא, ולא עוקץ שהוא כמו ראש על גבי ראש וכדומה.

****

בפורום אחר העליתי שאלה זו, ומה שכתבתי כאן. ונשאלתי שם, מדוע אני מחמיר לפסלה, וכן אני סובר שלא מועיל תיקון בכתיבה אחר קריאת התינוק?

וזה מה שעניתי:

לי נראה ממה נפשך, אין כאן צורת אות בגלל עיבוי הגג כל כך. ואם נאמר שכל העובי הזה הוא הגג - הרי אין לרגלים שיעור מלוא אות קטנה.

ומה שכתבת בנוגע לתיקון על ידי היכר תינוק, אמנם כן משמעות המ"ב (לב ס"ק מ) בנוגע לרגל שמאל של ה"א, ולכאורה הו"ה בכל הדומה לה. מכל מקום לענין רגל שמאל של הת' איני יודע איך אפשר לתקנה בכתיבה, שהרי תהא הירך שלמטה הכפוף עבה פי שתים מהקו הקצר, ושוב אין לה צורה של תי"ו.

ובכלל אנו מגיעים כאן לבעיה חמורה של שלא כסדרן, דאע"פ שהתירו הפוסקים תיקון שלא כסדרן של "כתיבה מועטת" - במקרה שלפנינו ההוספה בדיו וכתיבה לא תהא "מועטת", אלא כשיעור חצי האות לערך. וד"ל.

גימ"ל - ללא ראש

הגימ"ל הראשון [גבלך] אין לה ראש אמיתי. אמנם יש בה בליטה הניכרת, אך עיקר ראשה שוה לירכה, ואין זה נחשב לראש העובר על הירך, כפי שמבואר בב"י שראש הג' כזיי"ן שצ"ל עובר על הירך היטב (גם העושים צורת ראשה כוי"ו, אינם חולקים על פרט זה שצ"ל הראש עובר היטב). ולכן חייב לתקנה [ואני חושש לפסלה עד התיקון משום חסר ראש, ושינוי צורתה].

שאלות על ממי"ם

המ"ם סתומה בשורה התחתונה עגולה למטה משתי צידיה:
לדעת המקדש מעט היא פסולה, כי חסר בה עיקר צורת המ"ם, שצ"ל מרובעת, וזו אינה מרובעת בפינותיה. אמנם, לדעת שו"ע אדמו"ר הזקן [סי' לו את מ' פתוחה] מוכח שעיקר צורתה אינה בפינותיה לבדן, אלא בכללות צורת גופה. ולכן דין מ"ם זו שאלת תינוק. ואם יקראנה התינוק מ"ם, יש לתקן את פינותיה.

מושב המ"ם צ"ל שטוחה ישרה, ולא עקומה. מ"מ בדיעבד, נראה שכל שתינוק מכירה עדיין כשרה.

שאלות על חי"ת

רגל שמאל של החי"ת ארוכה. אם היתה ז' זו בפני עצמה - היתה דינה שאלת תינוק, האם היא ז' או נו"ן פשוטה.

לדעת שו"ע רבינו [סימן לו אות ח] - חי"ת שאינה מורכבת משתי זייני"ן או ווי"ן אינה צורת חי"ת ופסולה, וא"כ חי"ת המורכבת מו' ונו"ן ג"כ פסולה.

אמנם נראה להקל כאן להכשירה [אפילו כמו שהיא - בדחק], כי אינה נו"ן שלימה, ולתקן להכשיר צורתה בגרירה מעט מרגל זו הארוכה.
ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2018/11/blog-post_16.html

הח' [וחרה] פסולה לדעת שו"ע הרב הנ"ל, כי היא אינה צורת שתי זייני"ן, אלא רי"ש וזיי"ן.

פסיעה לבר - ארוכה וחשש קו"ף

נראה לי שהה"א נהפכה לצורת קו"ף מחמת אריכות הפסיעה לבר כלפי מטה, נעשית כעין [ושיעור] ירך של קו"ף והרי זו שינוי בעצם צורתה, והיא פסולה.

כבר פירסמתי בעבר על פורום זה - שהפסיעה לבר בה"א השניה בשם, היא טעות ואין לעשותה (עכ"פ הנוהגים במנהגי חב"ד בכתב). אפשר לראות מאמרים בנושא זה - תחת הכותרת [תוית] "פסיעה לבר".

דיבוק עבה בין שתי אותיות

הדיבוק של הו' לה' הוא עבה - יש לפסול, ואין להתיר תיקון גרירה משום חק תוכות.