קשה לדעת מהתמונה איזה גודל הוא הנקב במציאות.
א) אם הנקב אינו נראה לעין [רגילה], אלא רק נגד האור, אינו נחשב נקב כלל, וכשר כמבואר בשוע"ר (סימן לב סעיף יז).
ב) ואם ספק אימתי אירע הנקב לפני או אחר הכתיבה - אם הפרשה מוחזקת [כלומר יצא מידי סופר ירא שמים ומומחה, שבודאי הגיהו כדין] ונמצא נקב הפוסל - כתב במשנה ברורה [סי' לב ס"ק נה בשם סידור דה"ח] שהוא בחזקת כשרות, ומסתמא אירע הנקב אחר שעת כתיבה, ולכן אינו פוסל.
אמנם במזוזות ופרשיות סתמיות לא ברור כמה "חזקת כשרות" יש??
ג) בכל מקרה [אפילו אירע הנקב לפני הכתיבה] אפשר לתקן, על ידי גרירה סביב הנקב כדי שיהא מוקף גויל, ואח"כ הוספת דיו ליו"ד התחתונה - שיהא לה צורה מושלמת. ויש להקפיד שלא יאבד לרגע צורת היו"ד התחתונה [משום פסול כתיבה שלא כסדרן].
כמעט שלא נשתייר בליטת ראש הרגל, וצריך להוסיף לו ראש מה שאפשר לצד ימין. (יש להעיר שיש סוברים שתיקון זה הוא כשר רק בדיעבד, בגלל שיחשב הוספת עיקר הראש תיקון שלא כסדרן).
יש להעיר שהרגל כשר עדיין - בגלל שנשתייר בו שיעור אות [מלוא אות קטנה] בגבהה.
***
הנה צורת האל"ף לאחר גרירה סביב הנקב:
יש להעיר שהרגל כשר עדיין - בגלל שנשתייר בו שיעור אות [מלוא אות קטנה] בגבהה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה