שאלה על רי"ש

לרי"ש יש עוקץ גבוה - וספק אם תינוק יטעה בה כלמ"ד. צריך שאלת תינוק אם זו רי"ש או למ"ד. ואם יקראנה ר' יש למחוק את העוקץ הזה.

שאלות על וי"ו זיי"ן ודלי"ת

הו' כשרה, כי אין הגג עובר ימינה כלל. עיגול הוי"ו אינו מעכב.

הזיי"ן - ראשה אינה עוברת לצד ימין. נראה לי שהיא פסולה, כי אין בה צורת ז'.

הדלי"ת - עגולה אע"פ שבולטת גגה מהירך - שאלת תינוק אם זו רי"ש או ד'. כמובן אם יקראנה ד' מצוה לתקנה, לרבעה היטב.

לזיי"ן יש קצת בליטת מושב הפוך [כעין נו"ן הפוכה] - דינה שאלת תינוק.

שתי שאלות בנפסקים

הפסק דק בירך הו' - אין צורך לכסות החלק התחתון ולשאול תינוק, כי החלק שלמטה מההפסק מצטרף לחלק העליון, ומותר לתקנה (גם בתו"מ שלכס"ד. ולא אמרו הפוסקים שאין החלק שלמטה מהנקב [או הפסק] מצטרף לשיעור האות, ולכן צריך לכסותה [חלק התחתון] מלפני התינוק, אלא כאשר אינו מצטרף כלל עם החלק העליון כגון הפסק נקב, או הפסק גדול וניכר בקלף. אבל הפסק דק ודאי מצטרף לשיעור אות אחת).

המ"ם [השמים] יש הפסק דק בין הכ"ף לוי"ו [החרטום] - מותר לתקנה דניכרת היטב כמ"ם, ואינה נראית כלל ככ"ף ווי"ו.

נו"ן פשוטה - נמחק חצי מהראש

אם תינוק מכירנו כנו"ן פשוטה - מותר לתקנה (אף בתפלין ומזוזה).

שירטוט ס"ת - שאינו מכוון ברוחב [גובה] השיטה

השירטוט של השורה השישית - במרחק יותר מהמרחק הרגיל בין השיטין, עד שנמצא בין שיטה זו לשיטה שלאחריה ריוח גדול יותר מהרגיל.

הספר כשר. אע"פ שאינו יפה.

דלת חיצונית הנפתחת למבוי

זה דלת חיצונית [של הבית] הנפתחת למבוי, ואינו כל כך שימושי אלא להוציא זבל וכיוצא בזה. הדלת נפתחת לרחוב [המבוי]. היכן קובעים את המזוזה בפתח זו?

פשוט, שקובעים לצד ימין של הכניסה לבית דוקא. ואין שייך כלל "היכר ציר" בדלת חיצונית. כי "היכר ציר" הוא רק לקבוע היכן מקום החיוב של המצוה, ובין מקום חיוב למקום פטור לא שייך היכר ציר, קל וחומר בין הבית [שהוא מקום חיוב] לאויר ריק של רחוב.

ספר תורה ספרדי ישן

פרשיות בני אשר, בני נפתלי - סתומות כדעת הרמב"ם.

פרשת וידבר - פתוחה כדעת הרמב"ם.

פרשת נגע צרעת - פתוחה כדעת הרמב"ם.

פרשת כבד את אביך - סתומה כדעת הרמב"ם.

פרשת ויאמר [למטה] - סתומה כדעת הרמב"ם.

תגין לחלל הדלי"ת

התגין של הטי"ת גדולים מדי בכל מקרה. הם נכנסים לחלל הדלי"ת, ועלולים לפסול הד' כי יהא נהפך לה"א מחמת כניסת התגין לחללו.

יש לכסות מתחת לרגל הד' ולשאול תינוק מה זה, לראות האם יקרא ד' או ה'. אם קורא ה' הרי זה נפסל, ואין לו תיקון. ואם יקראנו ד' - יש לגרר גובה התגין להוציאם מחלל הד'.

שאלות על כפי"ן

הכ"ף [ובכל] נפל בו נקודת דיו - צריך לשאול תינוק אם לא אבדה צורתה. ואם קוראה כדין, יש לגרר הנקודה.

הכ"ף [וכתבתם] יש בגבו מין פגם והוא דומה מעט לבי"ת - שאלת תינוק.

טעות בשם

היות שטעה וכתב וי"ו במקום ה"א - שם זה לא נתקדש כלל. יש שתי אפשרויות לתקן את השם הזה.

א. אפשר למחוק הוי"ו, ואחר כך לקדש הה"א (שוב) ולהאריכו [את גגו] לקראת היו"ד. אמנם זה לא לכתחילה, כי אז רגל ימין של הה"א לא תהא בצד ימין אלא באמצעו.

ולכן יותר טוב למחוק רגל ימין של הה"א, להשאיר כל גג הה"א ויריכו השמאלית, ואח"כ למחוק הו', ושוב יקדש הה"א וימשוך הגג ויעשה ירך ימין סמוך ליו"ד.

ב. אפשר למחוק את היו"ד, ואחר כך למחוק הוי"ו מלמעלה למטה (כדי שלא יראה ראש הו' שישאר - כיו"ד, ויהא שם שנעשה בח"ת ואסור במחיקה). ושוב יקדש ויכתוב יו"ד של השם [במקום שהיה קודם הו'].

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2014/01/blog-post_6888.html

שאלות על ביתי"ן

 

הבי"ת הזו שאלת תינוק - האם היא כ"ף או בי"ת.

התינוק קרא לבי"ת זו כ"ף - ופסלה.

הב' הראשונה של לבבך - שאלת תינוק, כי אין זה עקב ברור אלא מין גב (אע"פ שאינו עגול, אלא מחודד). ואם תינוק יקראנו ב' חייב לתקנה.

הבי"ת הזו היא מין כ"ף.

שאלות על יודי"ן

היו"ד [ישראל] פסולה - היא וי"ו ממש.

ראש שמאל של השי"ן [ישראל] רחב מדי - כשר בדיעבד.

רגל [נקודה תחתונה] באל"ף רחבה מדי - כשרה בדיעבד (לכתחילה שיעורה כעין יו"ד או רחב מעט כשיעור רוחב קולמוס וחצי, אבל לא יותר רחב מזה).

רגל היו"ד ארוכה מדי ושיעורה כוי"ו - והיא פסולה. אמנם אם תינוק יקראנה יו"ד, יש לומר שמותר לתקנה [גם בתפלין ומזוזה] בהוספת דיו לבסיס הראש, עד שיהא הראש עבה ושוה כשיעור אורך הירך.

כי זה ההבדל בין יו"ד לוי"ו בשיעורן - היו"ד ראשו עביו קולמוס ויריכו עד קולמוס, ולא יותר. והוי"ו יריכו ארוכה יותר מעובי הראש, אבל שוים אורך הראש והירך אינו שיעור וי"ו.
 

היו"ד בשורה התחתונה התג גדול יותר מדי - מ"מ כשרה [כל זמן שתינוק מכירה], ויש לגרר מהתג עד שיעמוד בצורה הנכונה לו.

כמה דלתות נפרדות בפתח ראשי

כמה דלתות נפרדות בפתח לבית הכנסת [או אולם גדול]. אם כל הדלתות נפתחות, ומשתמשים בהם אפילו רק לפעמים, כולם חייבים במזוזה.

כ"ף ומ"ם עם בליטה מוזרה

הכ"ף הזו אין גבה שוה בעיגול, כי החלק התחתון בולט מהעליון הרבה. אין לה צורת בי"ת, ונראה שמועיל קריאת התינוק.

 

ממי"ן הללו יש להם בליטה דומה מלמעלה - נראה שאין זה עדיין שינוי גמור לפוסלם, וכל זמן שתינוק מכירם כשרות.

מזוזה במרפסת-שער כניסה

המזוזה על עמוד המרפסת אינה קבועה במקומה הנכון. העמוד הזה פטור לגמרי, ואין לו דין מזוזת שער, אלא הוא עמוד תמיכה לגג [כדין אכסדרה המבואר בשו"ע סימן רפו, שפטור ממזוזה]. החיוב הוא בשער הברזל הנמוך, שהוא פתח עם שתי מזוזות ודלת [אמנם יש לקבוע בלי ברכה, כי אין לו משקוף ברור].

גם אם היה על עמוד הבנין שם שער, היה צריך לקבעה על מזוזת הברזל הנמוך, כי הוא מצר את הפתח. ולעולם קביעת המזוזה, על פתח השער שהוא המעבר, ולא על עמודים חיצונים הרחוקים מהמעבר עצמו. (אלא שבאמת עמוד הזה פטור לגמרי כנ"ל).

כאן המזוזה קבועה במקום הנכון על מזוזת השער של הברזלים.

צילום עמוד מס"ת ספרדי ישן

קיבלתי צילום זה מחבר, שהוריד לי את זה מאחד הפורומים. כל מי שיש בידו עוד מידע על ספר זה, או עוד צילומים מספר זה, או כיוצא בו, אודה לו מאוד אם ישלח לי כדי להעלותם על הפורום. וזכות הרבים יהא לו.

הערות על הכתב הזה. הכתב הוא כתב ספרד ישן.

א.  הכתב - גגי האותיות אינו על השירטוט ממש, אלא בבירור נכתב מתחת לשירטוט.

ב.  כאשר קשה לו להכניס ראש למ"ד בשורה מעליו, הופך ראש הל' לאחור.

ג.  אפשר לראות התליה בין השורות, תיבת "אבי" התלויה בראש השיטה. (יש להעיר עוד - שכמעט ברור שאין שירטוט נפרד לתלויה. וצ"ע בדין זה, ואפשר שכל שתולה פחות מג' תיבות אינו צריך שירטוט מיוחד לתלויה). וכן מחק תגי הנו"ן [והשירטוט שם] להניח מקום לתלות תיבה זו.

ד.  ראש הנו"ן הפשוטה. רק באחד מהם הוא כראש ז', אבל רובם הירך יוצא מקצה הימין של הראש, אבל לא מהקצה ממש כו', אלא הראש עובר מעט כך שאינו ממש כראש ו', אבל יותר קרוב לצורת ו' מלצורת ז'.

ה.  החיתי"ן עושה כצורת ב' זייני"ן [ח' של חטוטרת של ר"ת]. אבל בתיבת "האחד" החי"ת היא פשוטה [של רש"י]. האם יש בזה כוונה או קרה מקרה כן ??

ו.  נקודה העליונה של האל"ף - רובם הוא כעין ז' [כפי המתואר בספרים צורת הא' בכתב ספרד], אבל חלקם הוא כיו"ד שהירך יוצא מקצה הראש ולא מאמצעו. כנראה שלא הקפיד על הדבר, איך שיצא לו.