בשו"ת החתם סופר (יורה דעה סי' רסה):
בי"ת בלי עקב
אין לפסול בשביל זה כיון שאינה עגולה מאחריה כעין כ"ף רק כעין דל"ת.
א. במשנת אברהם (סימן
כג אות יג) פי' דברי החת"ס, דאין לפסול משום שחסרה עקב [והוא הדין חסרה ריבוע
וזית למטה] משום שאינה עגולה למעלה מאחריה כעין כ"ף, אלא מרובעת בזוית
כדלי"ת שם. כי העיקר בבי"ת הוא תג וזוית שלמעלה [כעין
דלי"ת], ולא זוית שלמטה.
והנה מלבד שפירושו דחוק
בלשון החת"ס, דלמה לו לבאר שהעיקר שלמעלה אינה כעין כ"ף וכו', ולא קיצר
ופסק דעיקר ציור הבי"ת תלוי בזוית שלמעלה, ולמה לו לצייר "כעין
דל"ת". ובפרט תיבה "מאחריה" אינה ברורה כלל, דהיה לו לתלות בעיקר
ולכתוב "למעלה".
אבל העיקר שפירושו לא
יאמן בדברי החת"ס, נגד סברת רבו [של החת"ס] רבי נתן אדלר שהביא
החת"ס בתשובה רסא, שכתב "הביתי"ן לא עשה עוקץ למעלה בגגה מאחריה
לצד אל"ף, ולא עקב עב למטה" (פי' שעשה תמונת בי"ת ספרדית 'כתב ועליש'
שהעקב יוצא למטה אך אינה עבה מעל גובה המושב כבכתב אשכנז, ועשה הב' עגולה מעט בסוף
גגה ללא עוקץ). ולא כתב רבי נתן שהיא פסולה, והוא דקדק שם בדבריו אם חושש בשינויים
שהזכיר לפסול, או רק שאינם לכתחילה. ברור בדבריו שב' עגולה מעל [כתב ועליש] אינה
פסולה, א"כ אין העיקר תלוי בזוית שלמעלה. ואין להניח מן הסתם שהחת"ס תלמידו,
סובר הפוך.
ב. בשער הציון של משנת סופרים אות ב' נראה שמפרש
דברי החת"ס, כיון שאינה עגולה מאחריה למטה כעין כ"ף רק מרובעת
בזוית פשוטה כעין דל"ת. כלומר, העיקר הוא זוית שלמטה, ורק בא החת"ס לומר
דחסרון עקב אינו מעכב, כי היא אינה עגולה למטה ככ"ף אלא בעלת זוית. ומכנה
זוית ישרה למטה בשם המושאל "כעין דל"ת" – הגם שריבוע הד' בגגו.
גם בפי' זה דוחק
קצת הלשון "רק כעין דל"ת" – כי העיקר שאינה עגולה
ככ"ף. ובודאי דוחק הלשון "מאחריה" - מה בא לומר.
ג. לכן נראה הפי' הנכון בדברי החת"ס כפי שפירשם
המקדש מעט (אות ב' ס"ק ז, ובגד"ה כלל טו).
בי"ת בלי עקב
אין לפסול בשביל זה – כלומר משום חסרון העקב, כיון שאינה עגולה בכללות מאחריה
כעין כ"ף, רק מרובעת בזויות כעין דל"ת.
דעת החת"ס דאין
זוית מסויים לבד שמעכב בבי"ת, אלא צ"ל מרובעת בכללות ציורה, ולא עגולה
מאחריה ככ"ף. ולכן מה שאין בה עקב למטה אינו מקלקל צורתה, כי היא מרובעת
בזויות מלמטה ולמעלה.
ואם יש בה עקב טוב
למטה כשרה אע"פ שהיא עגולה מעט למעלה ככתב ועליש, כנתבאר בדברי רבו, משום
שבכללות ציורה אינה עגולה מאחריה ככ"ף.
וזה גם סברת המקדש
מעט (ותשו' בית שלמה שמביא המקדש מעט שם) להלכה. ואין הפירוש שיש לבי"ת שתי תמונות, אלא
שעיקר צורת הבי"ת מה שהיא מרובעת בכללותה ואינה עגולה ככ"ף, וזה יתכן
בב' אופנים הנ"ל, שהיא יותר מרובעת ממה שהיא עגולה.
ד. ונראה פשוט שמקור סברא זו מדברי הב"י באות
מ"ם [ובאות פ"א], שמבאר דצורת המ"ם היא עם זוית למטה ועגולה למעלה,
והזוית שלמטה אינו מקלקל צורת הכ"ף שבה, כי אין לה עקב ולמעלה היא עגולה,
א"כ היא יותר דומה לכ"ף מלבי"ת. ובאות פ"א מבאר שמה
שיש לפ"א זוית למעלה ועיגול למטה היא תמונת כ"ף. שמע מינה כנ"ל, שהאות
כ"ף שעגולה מאחריה או למעלה לבד [עם זוית ישרה למטה] או עגולה למטה [עם זוית
ישרה מעל] היא יותר כ"ף מבי"ת. וממילא הוא הדין להיפך, שאם יש בה עקב
למטה אע"פ שהיא עגולה למעלה, היא יותר בי"ת מכ"ף, וכל שכן אם
מרובעת בזויות למעלה ולמטה אע"פ שאין בה עקב, היא תמונת בי"ת.
במחכ"ת, אבל לענ"ד עכ"פ גם כאן טעית בגדול. מה שפירשת ודיקדקת מהמשנת אברהם אינו, הלשון מאחוריה בחת"ס לא קשה כלל אלא הוא כפירושו בטור ושו"ע, המקדש מעט כלל לא מפרש או מבאר החת"ס...
השבמחקובהקדם:
טור לו: בי"ת צריך ליזהר בתג של אחוריה לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף. ומוסיף הבית יוסף מהברוך שאמר: ועקב עב למטה.
וכמו"כ על אות ד' כותב הטור: דלי"ת צריך ליזהר בתג של אחריה לרבעה שלא תהא נראית כרי"ש. ומוסיף הבית יוסף מהברוך שאמר: ולצד ימין יהיה לה עקב טוב.
ואדמו"ר הזקן בשו"ע סימן לו פוסק: צריך ליזהר בתג שלאחריה [ו]לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף ...וע"פ הקבלה ...ועקב טוב למטה.
וכן באות ד': וצריך ליזהר בתג שלאחוריה לרבעה שלא תהא נראית כרי"ש ...ויש מי שקבלה ויש מי שקבלה ...אלא לכתחילה יהא שם עקב טוב .
ברור א"כ שכשמדברים על העקב ואומרים "לאחוריה", בב' כוונתו למטה, ובד' כוונתו למעלה.
וכמו שבאות ב' כותב אדה"ז בצד בשו"ע: אפשר שההבדל שבינה לכ"ף שברא"ש וטור הוא תג שלמטה וצ"ע (והצ"ע מבאר הצ"צ שו"ת או"ח סי' יח)
וכן בשו"ת צמח צדק סי' רה בסופו (כמצויין על גליון השו"ע) שעיגול הב' למעלה אין בזה פיסול.
וזהו מה שכותב החתם סופר: בנוגע להבית שאין בו העקב "לאחריה שלא תהא נראית ככ"ף", אינו פסול "כיון שאינה עגולה מאחוריה כעין כ"ף", שהרי הוא כמו ד' שאין בו "העקב לאחוריה שלא תהא נראית כרי"ש", דשניהם כשרים עם זוית בלבד גם בלי העקב. ומדבר רק על מקום עקב הב' שצריך להיות למטה, שהזוית למטה גם בלי עקב הוא המבדילו בין ב' וכ', ואינו מדבר כלל על למעלה, דלא מעלה ולא מוריד.
אבל אם למטה עגולה ממש ככ"ף מובן שפסול אפי' אם יהי' רבוע למעלה.
וזהו בדיוק מה שהמשנת אברהם שם מביא ומפרש. וז"ל "בי"ת בלי עקב אין לפסול, כיון שאינה עגולה מאחוריה כעין כ"ף רק כעין דלי"ת עכ"ל. משמע דכשהוא למטה כעין כ"ף אע"פ שרבוע מלמעלה, פסול".
וכן גם מפרש בשער הציון על משנת סופרים אות ב', וז"ל "בי"ת בלי עקב אין לפסול, כיון שאינה עגולה מאחוריה כעין כ"ף רק כעין דלי"ת. ומשמע דכשהיא עגולה ממש למטה יש לפסול"
וזהו גם מה שמביא המקדש מעט בשמו שכשאין עקב רק זויות למטה ולמעלה אין לפסול. אינו מפרש כלל החתם סופר אלא מביא התמונה שעליו היה הדיון.
לפי הנ"ל רואים בפירוש שעקב הב' הוא כמו עקב הד'. ובמילא, בליטת עקב שמכשיר ד', כשר גם לב'. ובליטת עקב שאינו פוסל ד' אינו פוסל גם בב'.
ופירוש עקב הוא בליטה, פירוש איבר האות שבולט. בב' שהמושב בולט, ובד' שהגג בולט.
ובפשטות שבליטת עקב אף שעגולה, יותר חשוב ומבדיל הב' מכ' או הד' מר' יותר מזויות בלבד, וכן גם כתב הרב מנחם מענדל אהרונוב נדפס בקובץ יגדיל תורה תשל"ט עמ' קפז.
עיין במשנת אברהם שם בהערה שלו אות ח'
השבמחקמשנת אברהם סימן כג סעיף יג:
השבמחקואם היא עגולה למטה, ממש כעין כ"ף, אע"פ שרבוע מלמעלה יש פוסלין ג"כ (תשו' חתם סופר סי' רס"ה, ותשו' אור נעלם סי' כ"א)
ובאות ח כותב:
הנה דברי הרב [אדמו"ר הזקן] סתומים, מה שכתב בתג שלאחריה לרבעה כו', וכ"כ ברא"ש וטור. אם כוונתו מלמעלה, כמ"ש באות דלי"ת בתג שלאחריה כו', ושם ודאי פי' מלמעלה. או כוונתו על תג שלמטה. כמ"ש בקו"א וז"ל "אפשר שההבדל שבין בי"ת לכ"ף שברא"ש וטור הוא תג שלמטה וצ"ע" עכ"ל.
אך הפרי מגדים בס"ס ל"ו בא"ב אות כ"ף כתב, וז"ל "וצ"ע אם למעלה כרי"ש ולמטה מרובע, ואין להקל" עכ"ל. ואף שהביא זה באות כ', עכצ"ל דקאי על ב' דעסיק בו שם. דבכ"ף פוסל בפשיטות מתחלה בזוית בין למעלה בין למטה, ע"ש.
ובתשובת חתם סופר סימן רס"ה כתב, וז"ל "בי"ת בלי עקב אין לפסול כיון שאינה עגולה מאחוריה כעין כ"ף רק כעין דלי"ת", עכ"ל. משמע דכשהוא למטה כעין כ"ף אע"פ שרבוע למעלה פסול.
וכ"ד תשו' אור נעלם סי' כ"א, דעיקר תמונת אות ב' שלא תדמה לכ"ף הוא הריבוע דלמעלה, כדאיתא בירושלמי ורא"ש והגמיי'. והבית זה שרבוע למעלה, אף שנראית קצת עגול למטה, דבר זה לא מעלה ולא מוריד, עכ"ל. משמע, אבל אם הוא עגול למטה כמו כ"ף מודה דפסול.
עד כאן מה שמביא המשנת אברהם אות ח'
הצד השוה של החתם סופר והאור נעלם הוא בזה ש"אם היא עגולה למטה ממש כעין כ"ף, אע"פ שרבוע מלמעלה, פסול"
אבל אינו אומר לנו ששניהם פוסקים בדיוק אותו דבר.
ויש לומר כנ"ל שלהחתם סופר העיקר בבי"ת הוא התג שלמטה, ובדלי"ת התג שלמעלה, אלא שתג פירושו ריבוע.
והאור נעלם (ראה שם בארוכה) מפרש תג בפשטות כמו מקל שבולט, וסובר שהתגים שבצד שמאל למעלה הם העיקר, בבי"ת וגם בדלי"ת, ובבי"ת גם הריבוע למעלה בצד ימין. שע"י תג השמאלי ניכר שהוא ב' ולא כ"ף דלי"ת ולא רי"ש.
ואגב האור נעלם מכשיר שם הב', אף שהתינוק קראו כ"ף!
לדעתי צריך להזיז את הפסיק במילה אחת -
השבמחקמשנת אברהם סימן כג סעיף יג:
ואם היא עגולה למטה ממש, כעין כ"ף, אע"פ שרבוע מלמעלה יש פוסלין ג"כ (תשו' חתם סופר סי' רס"ה, ותשו' אור נעלם סי' כ"א)
אני הבנתי הכוונה לחלק בין עגולה מעט שמכשירים האור נעלם והחתם סופר לפי הבנתו, לבין עגולה ממש שבזה יש לומר כו"ע יודו לפסול, כפי שכתב בהערה ח שהעתקת.
נראה לי ששמתי הפסיק במקום הנכון, והמשנת אברהם מחלק, לשיטתו של האור נעלם, בין קצת עגול ועגולה ממש, שבעגולה ממש ככ"ף גם הוא יודה שפסול.
השבמחקקודם כל, עיין בשו"ת אור נעלם, וז"ל:
"...ועוד בא שלישי', שקרא הש"ץ בפ' מטות בפסוק כי באה נחלתינו וגו', שהיתה הב' של תיבת באה דומה קצת עגול למטה, ולא עגול ממש, אבל הי' לה תג למעלה כתיקונה, וציוה המ"ץ ג"כ ע"י התינוק דלא חכים וכו' שאמר שהוא כ"ף, וסלקו אותה ס"ת, עכ"ל השאלה.
...וע"ד הבי"ת מן כי באה נחלתינו, שהי' לה תג למעלה בצד שמאל, רק למטה היתה קצת עגולה ולא עגול ממש, שצוה המ"ץ לסלק הספר תורה והוציא ס"ת אחרת. הדין עם מכ"ת, והמ"ץ אינו יודע מאומה, אפי' מה דדרדקי דבי רב יודעין אותו, דעיקר תמונ' אות בי"ת שלא תדמה לכ"ף הם התגין, דהיינו התג שבצד שמאל והרבוע דלמעלה, כדאיתא בירושלמי דחגיגה והביאו הגהו' מיימונ' פ"א מהלכות ס"ת ובהרא"ש, וז"ל, למה התורה מתחלה בבי"ת, מה בי"ת יש לה שני עוקצי' אחת למעלה ואחת מאחורי', אמר לב' מי בראך ומראה בעוקצו מלמעלה זה שלמעלה בראני, ומה שמו ומראה מאחורי' א-דנ-י אחד, שהא' עומד אחורי הב'. וא"כ נראה דעיקר תמונת אות ב' הוא התג שבצד שמאל.
ולהב' שבנידון דידן שהי' לה תג בצד שמאל, והי' לה ריבוע למעלה, אף שנראה קצת עגול למטה דבר זה לא מעלה ולא מוריד.
וכה"ג ברי"ש שלא הי' לה תג, רק לא היתה עגולה מאחורי', משום זה ג"כ אין להוציא ס"ת אחרת, דעיקר תמונת אות ד' שלא תדמה לרי"ש הוא התג, והרי"ש אין לה תג, כדאיתא במס' שבת ...מ"מ הוי היכר שהיא רי"ש מהא דאין לה תג בצד שמאל. ואף דאיתא. ועוד..
(בבקשה לא לסמוך על מה שרשמתי בלבד, אלא לראות את כל התשובה בפנים)
עכ"פ רואים, שהשאלה שם היא, שהי' הבית קצת עגול למטה ולא עגול ממש. ולכן רוצה המשנת אברהם לדייק שכשעגול ממש ככ"ף גם הוא יפסול.
אבל פשטות ההבנה בהחתם סופר, אינו כבהאור נעלם כלל, אלא כנ"ל. והמשנת אברהם משווה אותם לפרט זה בלבד, שאם היא עגולה למטה, ממש כעין כ"ף, אע"פ שרבוע מלמעלה, פסול.
וכולם מדברים כשאין עקב שבולט, אבל אם יש עקב שבולט למטה ודאי שהב' כשר, אף ש"למטה ממש" הוא עגול.
אבל לחדש, ולהבדיל בין למטה ולמטה ממש, כשהמושב בולט, ולפסול בפרט כשהתינוק קוראו כהלכתו?!... ומסיימים בטוב.