כל הצילומים האלו הופיעו כאן בפורום (תוספת החיצים הם שלי).
השאלה זה האם אפשר לצאת מתוך הנחה שכל המקומות שמסומנים (עם חץ אדום) הם הסוף של הקלף? אם כן, רואים שר' ראובן לא הקפיד להשאיר רווח של "חצי ציפורן" מעל ראשי ה-ל' ומתחת לרגלי ה-ך' וה-ן' כמו שכתוב בשו"ע ש"יש לחוש לדבריהם לכתחילה". אמנם יש כל מיני תירוצים שבזמנם לא היה שפע של קלף וכו', אבל את זה (נלע"ד) אפשר לתרץ על האורך של הקלף, שלכן כתבו את ה"של יד" על 2 חלקים (כמו שלכאורה מובן ממה שמסומן בחצים הירוקים), אבל לא נראה לי שתירוץ זה תקף גם לרוחב של הקלף, שהרי אפשר לשרטט שורות יותר צרות ע"ח הגליונות.
ולכאורה רואים את זה גם גם בפרשיה של התפילין של הריי"צ (בצד התחתון).
ואם זה באמת כך אז אפשר לבקש מהמשרטט להקטין מעט (בשל יד) את הגליונות ולהגדיל את השיטין ע"מ להקל על הכתיבה (כידוע למתעסקים בזה שבמידות האלו כל עשירית מ"מ הוא חשוב ביותר), ולדוגמא ברוחב 38 מ"מ אפשר לעשות שכל שיטה יהיה 4.9 מ"מ, גליון העליון 4 מ"מ והשורה התחתונה כולל הגליון 4.6 מ"מ ואז תהיה הכתיבה ממש תענוג (ביחס למה שיש עכשיו שזה 4.75 מ"מ לשורה). ואם כל זה יהיה מקום ל-ד' רבתי כדבעי עם כל התגים.
שלום צדקת, כנראה לא הקפידו על הידור זה להוסיף למעלה מהלמ"ד ריוח נוסף המבואר במזוזה.
השבמחקואפשר שבתפלין לא מקפידים על זה, משום שהן מכוסות בבתים, ולא עומדות כל כך לקריאה, ואילו מזוזה שעומדת לקריאה [כמבואר טעם זה ברמב"ם, לענין פטור תפלין משירטוט] צריך גליון מכובד למזוזה.
עוד אפשר כמו שכתבת שנוי וגודל אותיות הכתב בתפלין יותר חשוב מהידור ריוח בגליון.