כתב בשו"ע רבינו סימן לו אות ו:
וטוב שתהיה עגולה לצד ימין בראשה שלא תדמה לזיי"ן, ואע"פ שראש הזיי"ן עובר מב' צדדין, מ"מ יש לחוש שמא תינוק שאינו חכם ולא טפש יקראנה זיי"ן ותפסל.
למדנו מדברי רבינו, [שרק] טוב שתהיה עגולה בראשה כו' - אם ראשה של הו' מרובעת מצד ימין היא כשרה בדיעבד. אלא שהיות ואין זה צורתה לכתחלה, לכן אם תינוק יטעה לקראה זיי"ן תיפסל.
ואע"פ שידענו שהאות כשרה ונראית לנו כוי"ו, מ"מ אם נשתנתה מעט מצורתה ותינוק טעה בה לקרותה אות אחרת הרי זו פסולה, כי הכתב צריך להיות קרי לתינוק.
אבל ברור שגם אינה זיי"ן כלל. ולא בגלל שתינוק יקרא לוי"ו [כזה] שראשה מרובע זיי"ן, תהא זיי"ן כשרה.
למדנו, יש אפשרות לצורה שהיא פסולה גם לוי"ו וגם לזיי"ן. [אמנם סיבת הפסול במקרה דידן היא קריאת התינוק, אבל לא יפלא שחכמים יקבעו שצורה מסויימת פסולה לגמרי לצורת אות, ולא יועיל כלל קריאת התינוק].
וטוב שתהיה עגולה לצד ימין בראשה שלא תדמה לזיי"ן, ואע"פ שראש הזיי"ן עובר מב' צדדין, מ"מ יש לחוש שמא תינוק שאינו חכם ולא טפש יקראנה זיי"ן ותפסל.
למדנו מדברי רבינו, [שרק] טוב שתהיה עגולה בראשה כו' - אם ראשה של הו' מרובעת מצד ימין היא כשרה בדיעבד. אלא שהיות ואין זה צורתה לכתחלה, לכן אם תינוק יטעה לקראה זיי"ן תיפסל.
ואע"פ שידענו שהאות כשרה ונראית לנו כוי"ו, מ"מ אם נשתנתה מעט מצורתה ותינוק טעה בה לקרותה אות אחרת הרי זו פסולה, כי הכתב צריך להיות קרי לתינוק.
אבל ברור שגם אינה זיי"ן כלל. ולא בגלל שתינוק יקרא לוי"ו [כזה] שראשה מרובע זיי"ן, תהא זיי"ן כשרה.
למדנו, יש אפשרות לצורה שהיא פסולה גם לוי"ו וגם לזיי"ן. [אמנם סיבת הפסול במקרה דידן היא קריאת התינוק, אבל לא יפלא שחכמים יקבעו שצורה מסויימת פסולה לגמרי לצורת אות, ולא יועיל כלל קריאת התינוק].
ב) באות ז, כתב רבינו:
וראשה צריך להיות עובר מב' צדדין שלא תדמה לוי"ו - ולא כתב רבינו כאן "ותפסל על ידי קריאת התינוק" - משמע שאם אין ראשה עובר עליה לב' הצדדין פסולה בעצם ולא מחמת טעות התינוק, גם אם אין התינוק קורא לה ו' אלא ז', משום שחסרה עצם צורת הזיי"ן.
ולא כתב רבינו בדין זה רק - שראשה צריך לעבור לצד ימין שלא תדמה לוי"ו, אלא גם - שצריך שתעבור לצד שמאל. ומשמע שזה אותו הפסול ובשתיהם לא מהני קריאת התינוק, אם אינה עוברת לאיזה צד.
בז' שראשה עוברת רק לצד ימין, פסולה אע"פ שזו ודאי אינה וי"ו כלל [ועכ"פ אינה וי"ו כשרה]. שמע מינה, צורת זיי"ן שראשה עובר רק ימינה שפסולה מעצם צורתה גם לוי"ו וגם לזיי"ן, ולא מהני קריאת התינוק, לא לעשותה וי"ו, ולא לעשותה זיי"ן.
אבל אם ראשה עובר רק שמאלה הרי זו צורת וי"ו גמורה, ולא צורת זיי"ן כלל (ולכן לא מהני קריאת התינוק לענין ז', אע"פ שאם תינוק יקראנה ז' הרי זה פוסלה מהיות ו').
וראשה צריך להיות עובר מב' צדדין שלא תדמה לוי"ו - ולא כתב רבינו כאן "ותפסל על ידי קריאת התינוק" - משמע שאם אין ראשה עובר עליה לב' הצדדין פסולה בעצם ולא מחמת טעות התינוק, גם אם אין התינוק קורא לה ו' אלא ז', משום שחסרה עצם צורת הזיי"ן.
ולא כתב רבינו בדין זה רק - שראשה צריך לעבור לצד ימין שלא תדמה לוי"ו, אלא גם - שצריך שתעבור לצד שמאל. ומשמע שזה אותו הפסול ובשתיהם לא מהני קריאת התינוק, אם אינה עוברת לאיזה צד.
בז' שראשה עוברת רק לצד ימין, פסולה אע"פ שזו ודאי אינה וי"ו כלל [ועכ"פ אינה וי"ו כשרה]. שמע מינה, צורת זיי"ן שראשה עובר רק ימינה שפסולה מעצם צורתה גם לוי"ו וגם לזיי"ן, ולא מהני קריאת התינוק, לא לעשותה וי"ו, ולא לעשותה זיי"ן.
אבל אם ראשה עובר רק שמאלה הרי זו צורת וי"ו גמורה, ולא צורת זיי"ן כלל (ולכן לא מהני קריאת התינוק לענין ז', אע"פ שאם תינוק יקראנה ז' הרי זה פוסלה מהיות ו').
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה