אירעה נגיעה בין הנו"ן ליו"ד ב'עיניכם' על ידי מגיה שבא לתקן, אחר שכבר נכתבה המזוזה.
שאלה: מאחר שקיימת אפשרות לשינוי לצורת מ"ם וצריך לשאול תינוק - האם צריך לכסות את תגי הנו"ן לשאלת התינוק או לא?
תשובה: במקרה זה אין לכסות את התגין, אלא יש לשאול את התינוק כמו שהנו"ן והיו"ד נראים כך.
אע"פ שדעת המקדש מעט שאות שיש לה תג, ונדמית קצת לאות אחרת, ורק בגלל התג או הקוץ עלול תינוק להכירו, יש להחמיר לכסות התג וקוץ. כגון יו"ד ארוכה שדומה לוי"ו, חושש המקדש מעט שמא מחמת התג העליון של היו"ד ועוקץ ר"ת הוא הטעם שהתינוק יכיר, ולא מחמת צורת עצם גוף היו"ד. ולכן נוטה שצריך לכסות התג ועוקץ.
נראה לי שדעת המקדש מעט הנ"ל אינה שייכת במקרה שלפנינו, כי בנידון דידן לאחר שכבר נכתבו האותיות בכשרות ואירעה הנגיעה, מאחר שמעולם הנו"ן הזו לא נראתה ללא תגין לשאלה, ובשעת שאירעה השאלה היו לה תגין, הרי אם לא נשתנתה למ"ם אפילו שתהא הצלה זו רק מחמת התגין, מ"מ מעולם לא נראתה למ"ם.
אמנם אם בשעת הכתיבה היה כותב נו"ן ללא תגין ואח"כ כתב היו"ד ונתחברו, ובא להוסיף התגין. באופן זה נראה סברת המקדש מעט שצריך לכסות התגין, כי יתכן שעצם צורת הנו"ן ויו"ד כפי שנכתבו נראים למ"ם לתינוק והרי הם פסולים, ומה יועיל להציל צורת האות בהוספת התגין אחר כך (לגבי היו"ד הרי זה כחק תוכות, ולגבי הנו"ן צ"ע. אבל עכ"פ במזוזה גם הנו"ן הוי שלא כסדרן).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה