מזוזה שהיתה קבועה במסמרים והמסמר העליון נפל, והמזוזה נתהפכה, והיא
תלויה ראשה למטה, האם כשחוזר וקובעה צריך לברך?
נראה פשוט שצריך לברך משום דכאשר נתהפכה היתה פסולה (כמו שכתב רבינו
בשו"ע סי' לב סעיף ע בקונטרס אחרון) וא"כ בטלה קביעותה הראשונה.
וה"ה אם רק נפלה מקביעותה בעמידה ונשכבה על צדה, דקיי"ל
כרש"י (עיין בטוש"ע יו"ד סי' רפט) דמזוזה שכובה פסולה, וא"כ
גם באופן כזה בטלה קביעותה וכאשר חוזר וקובעה בעמידה צריך לברך.
תודה רבה לרב דוד שהעיר לי שהדברים כתובים בשו"ת באר משה חלק ו סי' ו, ושם שאם נתהפכה צריך לברך. אך בנשכבה אין צריך לברך [הגם שאיני מבין דבריו, דלכאורה הלכה כרש"י שזה פסול].
ומצאתי בחובת הדר פרק ט הערה כג (דף עג) שכתב דאם קבעה בשכיבה כר"ת יחזור ויקבענה בעמידה [או באלכסון] אך לא יברך, דמאחר שרמ"א הביאו יש לחוש לדעתו שלא לברך. כנראה שזהו סברתו של הבאר משה.
על כן כיון שקיי"ל ספק ברכות להקל, לא יברך על מזוזה שהמסמר העליון נפל והמזוזה נשכבה, כאשר חוזר וקובעה.
דרך אגב: בחובת הדר (שם) כתב שאם גלל את המזוזה מעל הארץ כלפי שמע, או משמע כלפי על הארץ [כלומר במקום לגלול הכתב משמאל לימין גללה מלמטה למעלה, או מלמעלה כלפי מטה] הרי זה פסול. והוא דבר שראיתי (לצערי) כמה פעמים.
תודה רבה לרב דוד שהעיר לי שהדברים כתובים בשו"ת באר משה חלק ו סי' ו, ושם שאם נתהפכה צריך לברך. אך בנשכבה אין צריך לברך [הגם שאיני מבין דבריו, דלכאורה הלכה כרש"י שזה פסול].
ומצאתי בחובת הדר פרק ט הערה כג (דף עג) שכתב דאם קבעה בשכיבה כר"ת יחזור ויקבענה בעמידה [או באלכסון] אך לא יברך, דמאחר שרמ"א הביאו יש לחוש לדעתו שלא לברך. כנראה שזהו סברתו של הבאר משה.
על כן כיון שקיי"ל ספק ברכות להקל, לא יברך על מזוזה שהמסמר העליון נפל והמזוזה נשכבה, כאשר חוזר וקובעה.
דרך אגב: בחובת הדר (שם) כתב שאם גלל את המזוזה מעל הארץ כלפי שמע, או משמע כלפי על הארץ [כלומר במקום לגלול הכתב משמאל לימין גללה מלמטה למעלה, או מלמעלה כלפי מטה] הרי זה פסול. והוא דבר שראיתי (לצערי) כמה פעמים.
See Shu"t Beer Moshe, 6:6 he writes that if the top nail fell and it was now sideways one need not make a bracha when reattaching it, he writes to ayin in Rema 189:6http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14711&st=&pgnum=282
השבמחקרב דוד,
השבמחקתודה רבה על ההערה.
עיינתי בשו"ת באר משה שציינת, יישר כח.
אך לענין הדין אינני מבין דבריו, שכתב שם לעיין ברמ"א יורה דעה סי' רפט סע' ו [וכתב הבאר משה שהוא ביאר במקום אחר] דמזוזה שכובה כשרה, ולכן בנפלה לשכיבה אינו צריך לברך.
מבואר ומפורש ברש"י במנחות וכ"כ הטור וב"י דשכובה לרש"י פסול, וכתב הב"י דקיי"ל כרש"י והרמב"ם. ואיני מבין היאך ראה ברמ"א דסובר כרבינו תם לדינא דשכובה כשרה, רק כתב המנהג דנהגו לעשות באלכסון וכו'.
אבל ידוע דבאי אפשר לקבעה אלכסון קובעים המזוזה בעמידה, א"כ פשוט דקיי"ל כרש"י.