פורום לנושאי סת"ם

יום שלישי, 24 ביולי 2012

מזוזה בכתב זול ובעייתית

אפשר להגדיל

יש בעיה קשה במלה ובכל (תמונה נפרדת למטה) האותיות בי"ת וכ"ף לא ברור האם כשרים או שנשתנו צורתם, וכן הניח הסופר ריוח לפני הלמ"ד ללא כל סיבה!

ניתן להגדיל.
לא ברור לי מה קרה בתי"ו של וקשרתם - המזוזה היא כתב זול ואני חושש כאן לחק תוכות בעשיית ירך שמאל של התי"ו [יש סימני מחיקה ברורים בין המ"ם לתי"ו] או תיקון התי"ו שלא כסדרן.
בכל אופן נראה לי שהיא פסולה גם כך, משום שאינה יותר תי"ו מצורת חי"ת!

יום שני, 23 ביולי 2012

חי"ת שאין הפרש בין עובי הגג והחטוטרת

האם החי"ת הזו כשר?? לכאורה הראש ימין הוא גולם, והקוץ שבולט ימין אינו מספיק להחשיבו ראש. ראה פורום לנושאי סת"ם: חי"ת שראש אחד גולם

עכ"פ צריך לתקנו ע"י הוספת דיו להיטיב צורת הראש.
תמונה נוספת של אותה בעיה:

כ"ף ויו"ד נוגעים

אתמול נשאלתי על המילה "כימי" במזוזה שהיה נגיעה ברורה בין הכ"ף ליו"ד האם נפסלה משום שנעשית מ"ם, או שניתן לגרור את הנגיעה כדין נגיעות בין אות לאות.

אין לי צילום מהשאלה האורגינלית, והתמונות שאני נותן למטה, אינן המזוזה שנשאלה אלא הדמיה שעשיתי בערך מהשאלה. [השאלה היתה יותר דומה לתמונה הראשונה, אלא שהיו"ד היתה עבה [משוכה] קצת יותר, וירדה עוד טיפה עד שהגיע ממש כנגד תחילת מושב הכ"ף, אלא שקצה הירך ביו"ד היתה מעוגלת מעין היו"ד בתמונה השניה]

עניתי שיש לשאול תינוק, ואם יקראנה כ"ף יו"ד, מותר לגרור ביניהם.

חשוב לציין שכל שינוי בתמונות הכ"ף, היו"ד או הנגיעה - משנה את כל השאלה כאן !!

זו שאלה מאוד עדינה !!

פתח שלא ניתן לקבוע את המזוזה בחלל

שאלה: מצויים פתחים שאין אפשרות לקבוע מזוזה באויר החלל של הפתח כי המסגרת והדלת תואמים והדלת נסגרת לגמרי על כל עובי מזוזת המשקוף. היכן יש לקבוע את המזוזה?

תשובה: העדיפות הראשונה היא לקדוח חור בעובי המסגרת במקום הראוי למזוזה [שליש העליון של הפתח, ויש להקפיד שלא תהא עומק החור טפח =8 ס"מ, אלא פחות] ולקבוע בה את המזוזה במקומה, אע"פ שאינה בולטת ונראית באויר הפתח.

אם אי אפשר לקיים אופן זה, מותר לקבוע את המזוזה לפני חלל הפתח מבחוץ, צמוד למקום סגירת הדלת. ויש להקפיד שתהא המזוזה תוך טפח לחלל אויר הפתח ולא ירחיקנה מהדלת טפח =8 ס"מ, כי אם הרחיקה טפח פסולה. ראה גם מה שכתבתי: קביעת מזוזה מחוץ לחלל הפתח http://hebrewstam.blogspot.co.il/2012/01/blog-post_24.html

ואם אי אפשר בשום אופן לקבוע את המזוזה מבחוץ, בשעת הדחק יכול לקבעה מאחורי הדלת מבפנים, צמוד לחלל הפתח תוך טפח דוקא כנ"ל. [וצ"ע אם רשאי לברך באופן זה, דקביעה זו תלויה במח' הפוסקים ביו"ד סי' רפט האם היא כשרה, ולכאורה ספק ברכות להקל. ראה גם חובת הדר עמוד סח הערה ה].

יום ראשון, 22 ביולי 2012

פתח כניסה לקומה של מחסנים

שאלה: מצוי בארצינו הק' שבבנין יש קומה של מחסנים, ובפתח הקומה כניסה עם דלת. האם הדלת הזו חייבת במזוזה? עם ברכה? ועל מי מוטל החיוב לקבוע מזוזה בה?

תשובה: נראה שהמחסנים הללו מעיקר הדין פטורים לגמרי ממזוזה, כי אינם מקומות דיור. ואע"פ שאנו נוהגים כסברת הרא"ש ושאר פוסקים דאוצרות חייבים במזוזה, היינו אוצרות המשמשים [במקצת עכ"פ] לתשמישי דיור של הבית, אבל לא אוצר המנותק מהבית [ראה חובת הדר פרק ב סעיף ג, הערות יא,יב]. על כן מעיקר הדין המחסנים הללו שאינן תשמישי דיור כלל פטורים לגמרי.

אלא שמנהג ישראל תורה היא שכבר נהגו בכל מקום לקבוע מזוזה במחסנים כעין אלו, אבל פשוט שיקבעום בלי ברכה.

וכל שכן בפתח של הקומה שהוא כניסה לבד [והוא נקרא מרפסת או בית שער בלשון הפוסקים] שאין בו חיוב יותר מהמחסנים עצמם, ועל כן פשוט שיקבע בלי ברכה.

כל מקום שיש חיוב גמור במזוזה כל השותפים בבעלות חייבים בשוה. ובמקרה דידן שהוא מנהג, אפשר שיכולים קצת מבעלי המחסנים לומר "איני רוצה במנהג זה, ואיני מצטרף". אך נראה לי פשוט שכל אחד שקבע מזוזה על מחסן פרטי שלו שם, חייב להשתתף בקביעת המזוזה בכניסה לקומה, דהא גילה דעתו דניחא ליה במנהג זה.

יום שבת, 21 ביולי 2012

היכר ציר לפי מנהג חב"ד בדלת הזזה הפתוחה לגינה

שאלה ודיון זה הוא מהפורום לאנגלית

The International STa"M Forum: shaila of hekker tzir - Chabad

אע"פ שכבר דנו בפורום זה בעבר ברוב הנקודות דלהלן, בכל זאת שינון וחזרה בדברי תורה תמיד הן ברכה, והנושא קרוב לליבי.

השאלה היא בדלת הזזה ומאחריה דלת ביטחון [סורגים] בפתח שבין הבית לגינה, הדלת ביטחון נפתחת החוצה [היכר ציר לצד הגינה] והדלת הזזה היא בחלק הפנימי קרוב לבית, ויש מעבר מהגינה החוצה לרשות הרבים, היכן לפי מנהג חב"ד יש לקבוע את המזוזה בפתח זו?

לדעתי:
א. דלת ביטחון טפל לדלת העיקרי [כאן - דלת הזזה].

ב. פתח שבין בית לגינה, אם הגינה אינו מקום דיור אזי ברור שכיוון הכניסה הוא לתוך הבית, וצריך לקבוע מזוזה על צד ימין של הנכנס מהגינה לבית, ואפילו אם הגינה היתה סגורה ולא היה לו מוצא לרשות הרבים [ואפילו היה ההיכר ציר ברור לצד הגינה].

בתמונה שלנו נראה שיש קצת עניני דיור בגינה, ואם זה נכון אין המקום הזה מוגדר כגינה [שהוא לא מקום דיור, אלא מקום לזרעים ואילנות, וטיול לבד] אלא כחצר. ודין חצר נידון כחדר שבבית, והולכים אחר היכר ציר בפתח שבין הבית לחצר, ואע"פ שפתוח החצר לרשות הרבים, אלא שהוא אינו הפתח הראשי לבית [הוראה ברורה מאדמו"ר בפרט האחרון].

ג. נשאר לנו להגדיר היאך מחשיבים היכר ציר בדלת הזזה?

נראה לי פשוט שאנו מבחינים לאיזה צד של הפתח הדלת שייכת, ונחשוב כאילו הדלת נפתחת לאותו חדר. במקרה שלנו הדלת הוא בפנים והוא שייך לבית, א"כ הרי זה כהיכר ציר הנפתח לבית שצריך לקבוע מזוזה על צד ימין של הנכנס מהגינה [או חצר] לבית.

יום שישי, 20 ביולי 2012

מזוזה ישנה שהשרטוט נעלם

מזוזה ישנה שבודאי היתה משורטטת משעת כתיבתה, ומחמת יושן הקלף התרווח ונתפשטו קמטי השרטוטים וכעת חלק גדול מהשירטוט אינו נראה כלל. מה דינו?

אמנם משמעות תשובת רבי עקיבא איגר (ח"א סי' נ) דהשירטוט צריך להיות קיים לעולם, ואם השירטוט נעלם הרי זה פסול.

(רע"א כתב כן כדי לתרץ קושיא שהקשו הראשונים מה נתחדש בהלכה למ"ס שמזוזה בעי שירטוט, הרי כל כתבי הקודש צריכין שירטוט. ותי' דבמזוזה בעי שהשירטוט יתקיים לעולם מהלכה, משא"כ בכתבי הקודש כל השירטוט הוא רק לשעת הכתיבה. אמנם המעיין בשו"ע רבינו או"ח סי' לב סעיף ח, יראה דתירץ בפשיטות קושיא זו, דשירטוט תפלין מד"ס בלבד ובודאי אינו מעכב, משא"כ שירטוט מזוזה מהלמ"ס, וא"כ אין הכרח לקבל סברת רעק"א וחידושו הנ"ל). ודבריו הובאו בהרבה אחרונים.

אך לעומת סברת רע"א, הרבה אחרונים לא סוברים כן, ראה מקדש מעט סי' רעא ס"ק לד. וכ"כ שבט הלוי חלק ב סי' קמח.

וטעמם פשוט וברור, כי טעם ההלכה שצריך להיות שירטוט כדי ליישר הכתב, כמבואר בהרבה ספרים. וממילא אין טעם זה אלא לשעת הכתיבה עצמה, ואם נכתבה כדינה בשירטוט ואח"כ השירטוט נעלם אינו מקלקל את המזוזה.

גם אין כדאי לשוב ולשרטט על הכתב [הגם שכן כתבו כמה אחרונים, כי חששו לסברת רעק"א הנ"ל] כי יש חשש שמא ימחוק או יפסול מחמת שירטוט זה את אותיות הכתב. אלא יניח המזוזה כמו שהיא.