שאלות תינוק

הגימלי"ן - שאלות תינוק.

 

הבי"ת שאלת תינוק - בגלל צירוף כמה עיוותים קטנים בה. צורת גגה, וסגירת עוקציה מעט את חללה.

תי"ו ללא שיעור ירך

 

היודי"ן פסולים - הם בעצם ווי"ן קטנים ולא יודי"ן כלל.

נראה לי שהתי"ו הזו נפסלה מחמת מילוי דיו בחללה, כי כעת שיעור הגג התעבה כפליים ולא נשתייר שיעור ירך [מלוא אות קטנה] בירך שמאל !!

ריוח בתוך התיבה שנוצר מחמת דיהוי חלק מהדיו

 

גג התי"ו מצד שמאל דהה לגמרי הדיו. התי"ו כשר, אך נוצר ריוח בתוך התיבה שלא כדין - חייבים לתקן בהעברת דיו על הגג כדי לצמצם את הריוח.
ראה הגדלה

כתב גרוע ופסוליו

 

התווי"ן - לדעתי חסר להם צורת האות - כי אין להם צורה מושלמת של רגל שמאל, או שלא ניכר כפיפתן כדין.

הפ"א פסולה - הנקודה שבה גולם. [העיקר שהנקודה "החדשה" שמצד ימין היא עיקר האות !! ודי למבין !!] 

ריוח לפני והיה אם שמע - במזוזה

 

אין שיעור ט' יודי"ן [מהכתב הזה] בריוח שלפני והיה אם שמע.

איננו רואים בתמונה מה יש אחר ובשעריך שלפניה, אם היה אחר ובשעריך ריוח כדי ג' אותיות [יודי"ן] או יותר, יש להכשיר כשיטת הט"ז את ריוח המזוזה. אבל אם לא היה שם ריוח, אזי יש לפסול את המזוזה (משמעות שוע"ר סימן לב סעיף נ) כי אין שם שיעור פרשה כלל.

הצד"י - ראש ימין גולם ופסול [עד שיתקן].

[חלק מ]היודי"ן גדולים ביותר ביחס לשאר הכתב, ואין זה ראוי לכתחילה.

גלמים ועוד שאלות

ראה הגדלה

צדי"ן - הראש ימין עיקרו גולם, נראה לי שפסול ולא מועיל משהו בולט (לנוהגים תיקון בגולם, יש להתיר ע"י תיקון הראש).

גימ"ל - רגל שמאל מודבקת כמעט כולה לימין והיא גולם, והמשהו שיורד אין בו להציל. מ"מ יש לשאול תינוק שלא יקראנו נו"ן, ואם קוראו גימ"ל יש להתיר לתקן צורת ירך שמאל.

תוי"ן - אין רגל שמאל בולט כדין - וגם נראים כחי"ת. א"א להכשירן בלי שאלות תינוק שלא יטעה בהן כחי"ת, ואז ההיתר לתקן רגלם בתפלין ומזוזות תלוי במח' האחרונים בהיתר תיקון קוין פשוטין כגולם.

פ"א - הנקודה אינה ברורה דיה, ויש לתקנה.

למ"ד - קו הצואר אינו בקצה - נראה שבדיעבד כשרה ומצוה לתקנה.

יציאת המ"ם אינו פוסל משום קובה, כי אינו יוצא אות שלימה.

שאלה בשם, גימ"ל

 

נמרח דיו בה"א שבשם אחר שנכתב בקדושה - יש לשאול תינוק, אם לא יוכל לקרוא את הה"א מותר למחוק צד שמאל של הה"א מלמטה כלפי מעלה, אבל אם תינוק יקראנו ה"א [וכך כמעט ברור שיהיה] אין לה תקנה [אלא בקלוף השם כולו].

הגימ"ל כשרה [ראה מקדש מעט (גימ"ל, ס"ק ג) ואותיות הרב עמ' פ בענין זה. יש טעות שם ונתחלפו תמונה מספר 27 ותמונה 28].

צורות אותיות

הבי"ת הזו בעיקרה כשר, אבל ראוי לשאול תינוק עליה כי יש בה קוצים הנוטים לסגור חללה, וגם כי אין עקבה חד דיה.

אחר שתינוק יקראנה כדין, יש למחוק את הקוצים הללו ולרבע יותר טוב את עקבה.

הבי"ת הזו פסולה - גופה כ"ף.

עיי"ן - שאלת תינוק.

הדלי"ת הזה אני נוטה יותר לפסלו, כי אין הגדרה ברורה בינו לרי"ש. מ"מ אפשר לשאול תינוק שמא יקראנו דלי"ת ונוכל להכשירו [בתיקון].

דין קובה במזוזה

אין זה תמונה של מזוזה אמיתית, אלא חתכתי את הפרשה הראשונה והדבקתיה פנימה, כך ששתי פרשות המזוזות זה תחת זה אבל אינן מיושרות בצד שמאל, ושורות פרשת והיה אם שמוע בולטות שמאלה הרבה משורות פרשת שמע.

בקול יעקב (יו"ד סי' רפח) העתיק בשם האמרי שפר שצורה כזה כשר.

ואחר בקשת המחי"ר מכבוד הרב קול יעקב, כי מרוב ענותנותו הוא האמין יותר מדי לבעל האמרי שפר.

נראה לי פשוט שצורה זו פסולה, כי אין זו צורת דף, ומבואר ברמב"ם (הל' מזוזה פ"ה) שטעם פסול קובה זנב ועיגול כי אין צורות הללו צורת דף, והמזוזה צריכה להיות בצורת דף. וממילא פשוט שגם צורה זו אינה צורת דף אחד. ואע"פ שמזוזה שעשאה בשתי דפים [עמודים] כשרה, היינו כשתי עמודים בס"ת זה בצד זה, אבל לא זה מעל לזה, עמוד צר מעל עמוד רחב [או להיפך].

כ"ף פשוטה עם גג רחב כרי"ש

תמונה זו לקחתי מהפורום באנגלית

הכ"ף פסולה כמבואר בשוע"ר והאחרונים - כי גגה רחבה כ"כ שנעשית רי"ש.

מושב הבי"ת

המ"ם סתומה היא בעצם סמ"ך, אלא שהסופר הוסיף לה איזה עוקץ. לדעתי היא פסולה.

הבי"ת הראשונה [ירבו] נכנסת לחלל הרי"ש - ופוסל את הרי"ש [שנהפכת לה"א מחמת עקב הב'].

הבי"ת השניה פסולה אין לה מושב וצורת אות. 

הבי"ת הזו כשרה [ומצוה לתקן צורתה].

יו"ד ללא גוף ורגל ניכרים

ביו"ד הזה אין ניכר ההפרדה בין גופו של היו"ד לרגלו, אלא כולו גולם אחד [קו אחד] לענ"ד הוא פסול גמור משום שאין בו צורת אות. ואע"פ שיש בו בליטת עוקץ ר"ת, לכאורה אין זה גוף האות.

מ"מ נראה שאם תינוק מכירו ליו"ד, יהא מותר לתקנו.

ביו"ד זה בעיה דומה, הקוים החיצוניים כל כך עבים עד שאינו ניכר לעין גוף היו"ד עצמה, ואע"פ שנשאר סדק דק בין עוקץ שמאל לרגל, עיקרו נראה ללא גוף.
(התיקון בהוספת דיו כאן קצת מורכב, אבל אי אפשר לגרר מתוכה, משום חק תוכות).

היו"ד אין בו גוף כנ"ל. קל לתקנו בהוספת דיו.

הפ"א מגושם ביותר (קו הפנימי המחודש והנוסף נהפך להיות עיקר האות)

קובה בתפלין

אין כאן פסול קובה. כי ג' שורות התחתונות יוצאות כולן שוות, ואין אחת בולטת יותר מחברתה.

יש להוסיף שאינן בולטות הרבה - אבל אפשר שאם היו בולטות הרבה כגון תיבה שלימה אע"פ שהן היו שוות, אפשר שהיה פסול.

שמע ישראלי

מ"ם סתומה פסולה

 

המ"ם פסולה משום שינוי בצורתה (גופה עגולה מימין ומשמאל, והעקב היוצא ממנה אינו מיטיב או מציל צורתה).

הנו"ן שאלת תינוק.

שאלות על תי"ו

נראה לי שהתי"ו פסול בגלל שינוי צורתה [היא קצת חי"ת קצת תי"ו].

רגלי התי"ו באמצע הגג ולא מצד שמאל - פשוט שדינם כה"א וקו"ף שכתב רבינו שהם פסולים [אם רגלם השמאלית נגד אמצע גגן] לכתחילה, ורק אם אי אפשר לתקנם [כמו במקרה שלפנינו] הן כשרות.