מריחת דיו

נמרח דיו בוי"ו ונדמה לגימ"ל. דינה שאלת תינוק.

תינוק נשאל, וקראה גימ"ל, והפרשיה נפסלה.

נו"ן

ראה הגדלה

הנו"ן פסולה - אין לה מושב כלל.

העייני"ן [סימנתי אחד לדוגמא] - סופר זה עושה את קו המושב דק - זה עלול להביא לבעיות חמורות של הדמייה לטי"ת !!

בעיה דומה בנו"ן

רי"ש קטנה

הרי"ש היא קטנה ספק יו"ד - צריך שאלת תינוק.

נפגם ריבוע הבית

ריבוע הבית נפגם, ניכר הפגימה לעין [ובודאי חוגרת בו הצפורן, כמבואר בביאור הלכה לשו"ע סי' לב סעיף לט].

אע"פ שכנראה אין זה פגם ברבוע העור, אלא ברבוע הטיח המכסה, מ"מ גם בחוץ (הטיח) צ"ל מרובעת, ולכן חייבים לתקן הריבוע.

דלת מעלית

דלת הנפתחת לתא המעלית. בתמונה אנו רואים שקבעו מזוזה בצד שמאל של היוצא לכיוון המעלית, שהוא צד ימין של הנכנס לבית.

מעיקר הדין פתח זה פטור לגמרי ממזוזה, כי תא המעלית אינו נידון כלל כחדר [ואפילו לא כדין לול או חדר מדריגות המבואר בשו"ע סי' רפו סעיף יט] כי הוא אינו קבוע כלל, אלא נע וזז. וחדר שאינו קבע פטור [כמבואר לענין הבית שבספינה וסוכה בשו"ע סי' רפו סעיף יג].

יש כאן עוד צד פטור, שאין כאן פתח ודלת גמור, כי הפתח נעשה רק עבור המעלית, ולא עבור שימוש אחר של כניסה לבית, ואין לו פצימין אמיתיים [מזוזות השער מב' הצדדים], כי אע"פ שכלפי חוץ [מצד החדר] נראה מזוזות המחזיקות הדלת, אמנם מבפנים שהוא כיוון הכניסה לבית, אין שם מזוזת שער כלל, ואי אפשר לקבוע שם [בחלל הפתח מימין הנכנס] מזוזה.

נראה לי בכה"ג שפתח זה פטור לגמרי משורת הדין.

דלי"ת ארוכה מדי

הד' ארוכה מדי - נראה לי שהיא פסולה שכבר נהפכה לכ"ף פשוטה. (אמנם, מכיון ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" - יתכן שבמציאות היא נראית קצת יותר טובה - והיה מועיל שאלת תינוק)

שאלה על אותיות א, פ

האל"ף - שאלת תינוק, כי היא משונה קצת.

הפ"א כשרה. אמנם הקוץ הזה מהגג הוא "קוץ שקר" שאינו נכון. ראה עוד מה שכתבתי על קוץ זה -

פורום לנושאי סת"ם: נפסקים, פ"א מעוותת

פורום לנושאי סת"ם: צורת הפ"א - עיוותים מודרניים

פורום לנושאי סת"ם: שתי שאלות מהפורום באנגלית

פורום לנושאי סת"ם: זייני"ן

עוד שאלה על יו"ד

ראה הגדלה

חסר מעט דיו ברגל ימין. מ"מ אין כאן שאלת חי"ת כלל, כי ניכר שרגל ימין ארוך מעוקץ שמאל, ויש למלאות דיו מעט לרגל ימין.

שאלות על בי"ת

 נראה פשוט שהביתי"ן הללו פסולות - כי אבדה צורתן לגמרי.

אני נוטה לפסול גם בי"ת זו - אע"פ שכאן יש מקום להתיר שאלת תינוק.

[ראה הגדלה] הבי"ת צרה והקו בצד ימין עבה - שאלת תינוק.

יו"ד - עוקץ שמאל כמעט שוה לרגל ימין

היו"ד [השניה ב'עיניך'] עוקץ שמאל כמעט שוה באורך לרגל ימין הקצרה - 

נראה לי שזו כשרה כי הרגל ועוקץ קצרים ביותר, ושום תינוק לא יטעה בה לקרותה חי"ת. וראוי לתקן צורתה, ע"י הוספת מעט דיו להאריך מעט את רגל ימין. [אבל רק מעט, לא הרבה שלא תהא בעיה של שיעור ו'].

וי"ו - שאלה

נראה לי שהו' הזו נשתנה צורתה לכעין יו"ד.

ירך שמאל בגימ"ל - גולם

ראה הגדלה

ירך שמאל בג' הוא בעצם גולם - והדברים התחלפו, החיבור הוא ירך פשוט [גולם] ורק קוץ קטן יוצא ממנו כלפי מעלה [כאילו גוף הירך]. נמצא שלפי הסוברים שירך שמאל זה יש בו דין גולם, הוא פסול (עד שיתקן) כדין יו"ד האל"ף שהוא גולם.

קרע במזוזה - מחלק את הה"א לשתים

המזוזה נקרעה מלמטה והקרע נכנס תוך הה"א ועובר את חללה ומפריד את הגג [הדל"ת] מן הירך שמאל, ונמצאת הה"א מחולקת לשתים מחמת הקרע.

הה"א הזו פסולה, כי היא נחלקה לשתים, ולא מועיל הדבקת הקלף [ע"י תפירה בגיד, או הדבקת מטלית מאחורה] להכשיר את הה"א [כמבואר ביורה דעה סי' רפ].

כמובן ופשוט, היות שזה סיום המזוזה [ולא שם ק'] יכול למחוק את התיבה הזו ולכתבה שוב אחר הקרע, אם ירצה. ולתפור את הקרע או להדביק מטלית תחתיה, אבל אינו יכול לכתוב על מקום התפירה או מקום ההדבקה עצמה.

שאלה על יו"ד

גג היו"ד עובר מעט על רגל ימין שלה - ועלולה להדמות לז' קטנה. דינה שאלת תינוק, ואם תינוק יקראנה י' היא כשרה [ואפשר לגרור מעט מהגג בצד ימין].

נגיעה חמורה בשם

 

בשעה שכתב את גג הה"א אחרונה נגע נגיעה עבה קצת לוי"ו. יש לשאול תינוק על הו' [במתינות, אחר שמראים לו היטב כמה ווי"ן ורישי"ן] - אם קורא לה רי"ש [בטלה צורת הו', ו]מותר לגרר את הוי"ו. ויתחיל בגרירת רגל הו' (כדי שלא ישאר כלל צורת ו', כי אם יגרור גג הה' ישאר ו' פסולה של ח"ת) ואחר כך יגרור את הגגות של שתיהם.

ואם התינוק יכירה כוי"ו, נראה לי שורת הדין מותר וצריך לגרר הנגיעה, והשם יהא כשר [אחר שיסיים כתיבתה].

יש לדון בשאלה כזו בהתישבות.

שיעור 'מלוא אות קטנה'

הד' הזה גגה עבה מעט יותר מהרגיל [הקולמוס שכותב בה], ויריכה קצרה משהו מהרגיל.

הדין מבואר בשו"ע רבינו [סימן לב סעיף יט] דהאות ד' וכיוצא בה מאותיות שיש להן ירכיים [ה, ת, ח, ר ועוד], צריך שיהא אורך יריכן "מלוא אות קטנה שהיא יו"ד". פירוש, השיעור הקטן ביותר להקרא "ירך" בכתב סת"ם ,הוא עובי גוף היו"ד שהוא מלוא הקולמוס.

אמנם ידוע שאפשר לעשות יו"ד עבה יותר או פחות, ולכן צ"ל עובי הירך תואם את עובי הגג שבאות, ולכן במקרה שלפנינו שגגה עבה צ"ל עובי [גובה] הירך שוה לגגה [כדי להקרא "מלוא אות קטנה". זה הנראה לי נכון לדינא ב"כתיבה תמה" של שיעורי האותיות על פי שו"ע רבינו הנ"ל.

אמנם יש אחרונים שמכשירין ירך "מלוא אות קטנה" - אם יש בה שיעור עובי הקולמוס של הכתב בכלל, אע"פ שהירך אינה עבה כשיעור גגה של אות זו עצמה.

****

דוגמאות רבות לענין הזה של שיעור ירך האות, וגם הסברים ומקורות לדין, יוכל כל אחד למצוא במאמרים רבים בבלוג - הנפתחים תחת התויות:
שיעור ירכי אותיות,  שיעור מלא אות קטנה
ניתן להקיש על התוית עצמה שתחת עמוד זה, וכל המאמרים בתוית יפתחו לפניך !