יו"ד עליונה של האל"ף - גולם

כל הנקודות הללו [יו"ד עליונה באל"ף] גלמים, אין להם ראש אמיתי שלם, אלא עיקרן קו משוך ופשוט. ומה שבולט משהו אינו מועיל.

חוששני כאן מהפסול של גולם וקו משוך בשוה.

כמובן שלפי המקילים לתקן גלמים [גם בתפלין ומזוזה] אפשר לתקן כאן בהוספת דיו לעשות ראש.

צד"י פשוטה

הצד"י פשוטה אינה עשויה כדינה לכתחילה - לכתחילה צ"ל ראש שמאל שלה משוך כקולמוס או מעט יותר כעין ראש נו"ן פשוטה, ולא משוכה ממש כראש כ"ף פשוטה.

אמנם בדיעבד נוהגים להכשיר.

שאלות על אל"ף

יש הפסק ניכר בגג האל"ף. המנהג לפסול ולא להתיר תיקון שלא כסדרן, וכן ודאי דעת המשנה ברורה (ביאור הלכה סי' לב סעיף כה, ד"ה מכירם). ויש להעיר מתשובת הצמח צדק [או"ח סי' טז] דמשמע שהיה מתיר לתקן גם הפסק כעין זה. [ראה בספרי אותיות הרב עמוד נח, ציור 71. אמנם ראה שם בעמוד מו, לענין ציור 24].

נראה לי שהאל"ף כשרה בדיעבד, ואין זה קו משוך בשוה [אע"פ שקו המדבק עבה], כי ניכר יפה בליטת יו"ד התחתונה. כמובן מצוה לתקנה מה שאפשר.

שאלות על מ"ם סתומה

המ"ם עגולה מצד ימין אך מרובעת מצד שמאל - (יש פוסלים, כמבואר במקדש מעט דעת הדרכי נועם. אמנם דעת שו"ע רבינו) דכשר על ידי קריאת התינוק. ובמקרה דנן ברור שהתינוק יכירנו, ויש להכשיר.

המ"ם יש בה פגם בקצה ימין של המושב, לכן היא נראית - גם מרובעת מחמת הקו היורד, וגם עגולה מחמת סיום מושבה - נראה לי הואיל ותינוק יכירנה מותר לתקנה. (ואם יהא ספק בקריאתה, יש לשאול תינוק קודם התיקון).

המ"ם הזו עגולה למטה - ופסולה נעשית [כמין] סמ"ך.

המ"ם הזו עגולה מושבה ודומה יותר לסמ"ך, ומה שיורד קו מצד שמאל - קשה לי להחליט שמחמת זה יש בה צורת מ"ם. לענ"ד שהיא פסולה, מחמת שינוי צורת האות. (אמנם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ויתכן שהמורה יורה לשאול תינוק)

דיו מתפורר ואותיות משתנות

חלק ניכר ממושב הנו"ן התפורר - כעת אינו ניכר כלל בינו לגימ"ל, והוא פסול. [וא"א לתקנו בתפלין ומזוזה]

דיו התפורר מהשי"ן ומ"ם של "שמע" - נראה לי שאם תינוק יכול לקראם מותר לתקנם.

אבל היו"ד של שם הוי' אבדה צורתה כי רובה נמחקה.

בי"ת - שינוי צורה?

אני חושב שאין לבי"ת הזה צורת בי"ת.

העקב עולה רוב גובה האות, ובעצם אינו עקב אלא גב האות - כלומר חציה התחתון היא כ"ף.

(פשוט שעקב כשמו צריך להיות - חלק קטן ביחס לכללות [גובה] האות, ולא רובו (שהוא ככולו).

דלת סורגים

פתח לחצר, הפתח סגורה בדלת סורג. האם חייבת במזוזה?

בודאי שהיא חייבת, כי פתח החצר חייב במזוזה לכל הדיעות, ודלת סורג הוא דלת [ולכן גם לרמב"ם חשיב שער] וכן הסורג ממעל היא משקוף, וחייב בקביעת מזוזה עם ברכה.

שאלות על כ"ף, וי"ו

הכ"ף כשרה, אע"פ שיש לה זוית מה למטה, מ"מ צורתה ברורה ככ"ף בגלל כללות צורת האות, והזוית אינה ישרה שטוחה [90 מעלות].

הו' פסולה - כי ראשה עוברת על ירכה, ואין ברור האם זו ו' או ז'. (ולדעתי במקרה כזה לא מועיל שאלת תינוק, כי בכל מקרה אינה "כתיבה תמה". כבר כתבתי על זה בעבר)

דלי"ת עם תג גבוה מדי

נראה לי שהדלי"ת הזו פסולה - כי נעשית מין למ"ד.

שאלה על כ"ף

יש על גג הכ"ף בליטה ניכרת - כעין למ"ד.

האם זה פסול כי נשתנה לכעין למ"ד, או עדיין מועיל שאלת תינוק?

רי"ש פסולה

לרי"ש אבדה צורתה בגלל עובי המוגזם של הירך, ואין להכיר אם זה ר' או י' גדולה.

שאלה על בי"ת

יש לשאול תינוק. אם יקראנו בי"ת צריך לגרר הקו [הקשקוש] שבבי"ת - וכשר. ואם לא יוכל לקראה - פסולה.

פתח בין בית לגינה

תמונה ראשונה שער ופתח בין הבית לגינה. הגינה אינה מוקפת מחיצות מד' רוחותיה [תמונה שניה], ועל כן הגינה פטורה מצד עצמה ממזוזה.

אמנם הכניסה לבית - לצד ימין של הכניסה מחוייבת במזוזה, מצד שהיא כניסה לבית.

תי"ו נפסק ומשונה

הת' הזו פסולה.

יש הפסק בין ירך שמאל לגג - הופך אותה למין ה"א.

גם ירך שמאל מדי בפנים [באמצעה], וכן אינה ניכרת מספיק, כי אינה כפופה כרגל שמאל של הת'.

גם ירך ימין יורד מירך שמאל הקצר - כל החסרונות !!

צדי"ק נפסק היו"ד מהגוף

הסופר שכח לחבר את היו"ד לגוף.
ההפסק בין היו"ד לגוף הצד"י שהיא נו"ן ניכרת - ניכר שיש כאן ב' אותיות אחרות [יו"ד ונו"ן] - ועל כן אי אפשר לתקנה שלא כסדרה בתפלין או מזוזה.

נו"ן - התמלא דיו

נו"ן - שאלת תינוק.