ברור שהבעיה בגלל קירוב הרגל לגג שפוסל, בה"א רגיל משום שנעשה חי"ת, ובזו משום שנעשה תי"ו. כוונתי [כמובן] שמשום הידור וחומרת קבלה לעשות פסיעה לבר - הגיעו למצב אבסורדי לפסול את צורת האות.
גם אם היה מרחיק את הרגל כדין, אין לעשות פסיעה ענקית (גם ע"פ קבלה זה אינו נכון כלל, אדרבה היא פסיעה קטנה, למבין בזה), אלא שאם היה מרחיק את הרגל כדינו, יתכן שלא היה פוסל הפסיעה הגדולה הזו.
הבעיה כאן רק בפסיעה לבר או שאם הרגל היה יותר רחוק מהגג אולי היה אפשר להקל?
השבמחקברור שהבעיה בגלל קירוב הרגל לגג שפוסל, בה"א רגיל משום שנעשה חי"ת, ובזו משום שנעשה תי"ו.
השבמחקכוונתי [כמובן] שמשום הידור וחומרת קבלה לעשות פסיעה לבר - הגיעו למצב אבסורדי לפסול את צורת האות.
גם אם היה מרחיק את הרגל כדין, אין לעשות פסיעה ענקית (גם ע"פ קבלה זה אינו נכון כלל, אדרבה היא פסיעה קטנה, למבין בזה), אלא שאם היה מרחיק את הרגל כדינו, יתכן שלא היה פוסל הפסיעה הגדולה הזו.