שער ברזל למרפסת וחצר

בתמונה הראשונה [העליונה] שער ברזל/סורג קטן בכניסה לחצר מרפסת. בתמונה השניה אותה שער ממבט פנים [המרפסת] כלפי חוץ. מצד ימין [של התמונה העליונה] יש מדרגות העולות מהרחוב לחצר/בית.

אם גובה השער מהרצפה 10 טפחים [לפי שיעור הרב אברהם חיים נאה ז"ל - 80 ס"מ, ולפי שיעור חזון איש מטר 1] והכניסה היא לבית או שאר מקום החייב במזוזה, אזי שער חצר זו חייבת במזוזה עם ברכה. יש לה מסגרת גמורה של פתח ודלת (אע"פ שאין הדלת סוגר את כל חלל הפתח עד למעלה).

גם לפי מנהג חב"ד אין להתחשב כאן בהיכר ציר [כי השער נפתחת החוצה], כי זה דרך ביאה לבית מהרחוב, ולא דלת של חדר כלל. לכן מקום קביעתה על ימין הנכנס לכיוון החצר.

בעיה מפורסמת ברצועות ממפעל מסויים

זה לא דבר חדש, זה התפרסם בשנה האחרונה, שיש מפעל שמייצר רצועות שהשחור אינו צבוע בעור הרצועה עצמה, אלא שכבה פלסטית עדינה הנדבקת על גבי רצועת העור. כאן בתמונה נראה איך התקלפה כל השכבה החיצונית מהעור.

דבר זה פסול, כי הרצועה עצמה צ"ל שחורה מהלכה למשה מסיני, ואילו כאן הרצועה אינה שחורה כלל, אלא דבוק עליה שכבה פלסטית שחורה.

עקב דלי"ת עגול

הדלי"ת הזו פסולה [ולא מועיל שאל"ת], אין לה עקב כלל אלא מעט בליטה עגולה, והיא יותר צורת רי"ש מדלי"ת.

הדלי"ת כאן כשרה, כי יש לה עקב ברור ואע"פ שקצות העקב עגולות, מ"מ צורת הדלי"ת ברורה, כי הגג [והעקב] עוברים יפה על הרגל.

***

עוד דוגמא של דלי"ת פסולה [כתב גרוע ביותר]

נפסקים פסולים

הה"א נפסק להדיא רגל ימין מהגג, אבל ניכר בעליל שהוא ה"א, ולכן מותר לתקנו.

אבל הוי"ו נראה לי שאבדה צורת האות, ולא בגלל גודל ההפסק אלא בגלל שכבר אין לה צורת וי"ו.

הבי"ת וכ"ף נפסקים ופסולים - כי כבר בטלה צורת האות.
***
למטה נפסקים דקים שמותר לתקנם [כדאי להגדיל את התמונה]:

תי"ו רגל שמאל באמצעה

התי"ו רגל שמאל שלה אינו מצד שמאל, אלא במרכז. החיבור לגג מעבר לאמצע לצד ימין, אלא שבכל זאת משיכת הרגל שמאל הכפופה לעבר צד שמאל מאזן את המצב.

נראה לי פשוט שדין התי"ו הזה, כדין המבואר ברגל שמאל של הה"א, שצריכה להיות מצד שמאל דוקא ולא באמצעה, ואם היא באמצע הה"א מבואר בפוסקים שהיא פסולה לכתחלה, וכשרה בדיעבד, הוא הדין במקרה זה.

יו"ד סמוכה ביותר לנו"ן

כדאי להגדיל

היו"ד סמוך ביותר לנו"ן - על פי הדין היות שנו"ן ויו"ד יחד מייצרים צד"י, ואם היתה זו צריכה להיות צד"י, אלא שיש בה הפסק בין היו"ד לנו"ן שבה, כל זמן שלא ניכרת להדיא צורתה [לחומרא או לקלוא], דינה שאלת תינוק.
כמו כן להיפך, יו"ד סמוכה לנו"ן דינה שאלת תינוק מהי-מהן.
ראה דין דומה
פורום לנושאי סת"ם: יו"ד סמוכה לנו"ן
פורום לנושאי סת"ם: שאלות בנפסקים
פורום לנושאי סת"ם: כ"ף ווי"ו הסמוכים מאוד זה לזה

היו"ד המסומנת [הדברים] פסולה משום שהיא ארוכה מדי. 

מזוזה שלא נכתבה ע"י סופר

הגדל לתמונה יותר ברורה !!

ברור לי שהמזוזה הזאת לא נכתבה ע"י סופר [כלומר מישהו שלמד דיני כתיבת סת"ם] !!!!

החי"ת של אחד הראש השמאלי בולטת החוצה ימינה שלא כדין והימנית ימינה שלא כדין - זה אצלי בדרך כלל אינדיקציה חזקה שמדובר לא בסופר [כשר, או לכל הפחות בסופר רציני]. שים לב לעוד 2 חיתי"ן במזוזה, בתיבה "אחרים" עשה כמו באחד, ורק ב"וחרה" עשה חי"ת כשרה.

השיני"ן [בכל המזוזה] יש וריציות שונות של ראשי השי"ן - פעמים ימניים, פעמים שמאליים, פעמים ממורכזים !!??

הקו"ף של וקשרתם קצר מדי ופסול.

הזיי"ן של מזוזות ארוך מדי ופסול.

יודי"ן רחבים מדי, היו"ד ב"ונתתי" קרוב בעיני לפסול משום שינוי צורת אות.

אל"ף יו"ד התחתונה ללא ראש כלל.

וי"ו של ובקומך ספק רי"ש.

יש בודאי עוד בעיות [שלא סימנתי, רי"ש מרובע, כפי"ן פשוטות בצורות שונות] ... והעיקר שהיא לא נכתבה על ידי סופר סת"ם !!

דלי"ת עם קוץ קטן בסוף רגלו

לדלי"ת המסומנת יש כמין קוץ בסוף רגלו, המאריך מעט את שיעור רגלו.

לכאורה ע"פ הדין דלי"ת שהאריך רגלה עלולה להדמות לכ"ף פשוטה לתינוק, וא"כ יש לשאול תינוק עליה. אמנם אם ברור [וכך פשוט לי במקרה דנן] שהתינוק יקראנו דלי"ת ולא כ"ף, יש להכשיר בפשיטות. וטוב למחוק את הקוץ הזה.

שאלות על מ"ם וקו"ף

המ"ם חללה קטן מאוד - כשר [אפשר לגרר להרחיב את החלל].

הקו"ף - לפי הביאור הלכה [במשנת סופרים] שאלה האם כשר כי חסר לו מושב קצת, אלא הוא כרי"ש ממש. מותר לתקן ולהוסיף מושב זו. (לפי פוסקים אחרים, וכן לכתב ספרדי אין שום בעיה אפילו לכתחלה, מ"מ בכתב אשכנזי ראוי לתקן).

גם למ"ם זו בקושי יש חלל, אמנם היא כשרה. ראוי לתקן כנ"ל בגרירת חלק מהחלל.

נקודת הפ"א רובה גולם

נקודת הפ"א רובה גולם המדובקת לגג, רק מיעוטה הבולט ימינה נחשב לנקודה כשרה.

רוב העולם מתיר משום שאין שיעור וכו'. ולענ"ד קשה מאוד להקל, דבכל מקום הולכים אחר רוב הנראה לעינים, ורוב ברור הוא גולם. מ"מ פשוט שמותר לתקנה בתו"מ [בצירוף סברת המקדש מעט] בהוספת דיו לנקודה בצד ימין עד שתהא קרוב לחציה נקודה כשרה (ואז לגרר מעט מהחיבור).

יו"ד גוף ללא רגל

האות יו"ד מורכבת משתי חלקים עיקריים, גוף היו"ד שהוא כעין נקודה, ורגל ימין היוצא ממנה. שתי פרטים הללו מעכבים בצורת האות לכולי עלמא. ולכן יו"ד שאין בה שתי פרטים הללו, כלומר היא רק חתיכה אחת - תקרא לזה גוף היו"ד או רגל היו"ד בלבדו אינו כשר.

בנוגע לתיקון יו"ד כזו, שאין לה רגל, כתב המגן אברהם וכן פסקו רוב האחרונים שאי אפשר לתקנו בתפלין ומזוזות משום כתיבה שלא כסדרן, כי אין על זה שם אות. ההנחה הפשוטה שהוא הדין [ואפילו ק"ו - במקרה של קו דק, שהוא רק רגל ולא גוף]. אמנם הצמח צדק כתב, שהיות שגוף היו"ד עצמה נקראת לתינוק יו"ד, אע"פ שפסולה מדיני כתיבה תמה, מותר לתקנה בתו"מ גם שלא כסדרן. [קיצרתי ולא הארכתי בביאור ונימוק פרטי ההלכה הזו].

ביו"ד זו נראה שהגוף והרגל הם חתיכה אחת, מה שבולט לצד שמאל הוא קוצו של יו"ד [של ר"ת] לבד (אני מניח שיהא מקילים, שיטענו כי יש לו ראש כלשהו וכו'. לענ"ד הדברים הללו רופסים ולא הגיוניים. ולא באתי להאריך בזה). א"כ לפי רוב האחרונים הוא גולם פשוט וא"א לתקנו שלא כסדרו, ולפי הצ"צ מותר לתקנו.

[תמונת יו"ד המועלה בפורום סופרי סת"ם באנגלית] יו"ד זו היא דקה כ"כ שאין בה בעצם גוף כלל, אלא רק קוצים, עליון ור"ת ורגל ימין. לדעתי זו ממש אותה בעיה של הנ"ל, ופסולה משום שאינה כתיבה תמה, וא"כ לפי המגן אברהם הנ"ל א"א לתקנה בתפלין ומזוזה. לפי הצ"צ הנ"ל לכאורה אם תינוק יקראנו מותר לתקנה. ("לכאורה" - כי בפשטות זו אותה בעיה, אבל אולי יש לחלק שיו"ד זו גרועה יותר, כי היא בעצם קו ארוך כעין וי"ו קטנה. אלא שבאנו לבעיה הילכתית של שיעורי האות [שביארתי כמה פעמים], וגם בזה כל שהתינוק יקראנו מותר לתקנה. וצ"ע בענין זה להקל).

דוגמא נוספת:

היו"ד של יהיה הוא גולם ממש, אין שום הפרד בין הרגל לגוף.
היו"ד השניה [ידכם] כשרה.

נקודת הה"א אינה במקומה לכתחלה

בההי"ן בתמונה הראשונה הנקודה אינה במקומה הנכון. לכתחלה הנקודה צ"ל תחת קצה הגג מצד שמאל ולא בולטת מעבר לה החוצה, וכן עמידתה לגובה האות צ"ל מקבילה לסוף אורך רגל ימין ולא מוגבה ממנה. בתמונה השניה כיסיתי את החלק הבולט החוצה מהחלל של האות, כדי להוכיח שנשתייר בחלל האות שיעור כשר [מלוא אות קטנה בגובה הירך].
במלה "אלה" קצת יותר בעיה, כי נראה שרוב הנקודה הוא בחלק שבולט החוצה, ואעפ"כ היות שנשתייר בחלל שיעור נראה להכשיר.

בתמונה השניה אנו רואים אותה בעיה, הנקודה גדולה ובולטת החוצה שמאלה וכן למטה מהירך. מ"מ בדיעבד כשר כנ"ל.
היו"ד המסומנת דומה קצת לחי"ת קטנה, וצריכה תיקון.

התאמת התפירות בתפלין

המחט עומד בחורי התפירה, באלכסון, להראות שחורי התפירה שלמעלה ושלמטה אינם מכוונים זה כנגד זה בדיוק.

אין בזה שום פסול, כי אין התפירה העליונה והתחתונה צ"ל תואמים כלל, אלא רק שכל אחד [התפירה העליונה והתפירה התחתונה] בפני עצמו יהא גיד התפירה עומד בריבוע גמור לעצמו. קל וחומר שאין חורי התפירה צ"ל מכוונים זה כנגד זה.

תגין לחלל הכ"ף פשוטה

ברור אצלי שהתינוק לא יתבלבל בקריאת הכפי"ן הללו, בגלל צורת התגין ועמידתם, וכן משום שהם שני תגים.

על כן מותר לגרר חצי מהתג הבולט לתוך חלל הכ"ף לכתחלה.

מ"ם סתומה עם קוצים גדולים

מהמ"ם יורדים קוצים גדולים ועלול להיות באופן זה שינוי בצורת המ"ם. צריך לשאול תינוק, וכאשר קוראה מ"ם מצוה למחוק קוצים הללו.

[דרך אגב דבר זה מלמדנו על איכות הסופר והכתב שלו]

שאלות רגילות בצורת האותיות

רגל הה"א קרוב לנגיעה לגג, אבל אינו נוגע. צריך לשאול תינוק, אם אינו נראה כחי"ת.

כל היודי"ן המסומנים פסולים, משום שרגלם ארוכה הרבה יותר מהראש והן ממש ווי"ן. [אלו שבתמונה השניה אולי מועיל שאל"ת כדי לתקנם, אך לא להכשירן כמו שהן].

הכ"ף פשוטה גגה רחב ורגלה קצרה, וחובה לשאול תינוק אם לא יטעה בה כרי"ש.

היו"ד נראה קצת כחי"ת קטנה, אבל רגלה ארוכה מקוץ שמאל - מהראוי לתקן גופה שתיראה יותר כיו"ד.

המ"ם משופעת מצד ימין ונראית קצת כסמ"ך - צריך שאל"ת ותיקון.

ממי"ם עם אותה הבעיה.
נראה לי שהמ"ם של וקשרתם, מועיל שאל"ת ותיקון.

אך הממי"ם ב"אלהים אחרים" "וכתבתם" קשה להחליט על פי הסקן, אם זה ממש פסול או שמועיל שאלת תינוק. בסקן הוא קרוב לסמ"ך, ואפשר במציאות הוא נראה יותר טוב או יותר גרוע!!
יש עוד ממי"ם שלא סימנתי ואף הם באותה בעיה, בגלל נטיית השיפוע ימין שלהן.

וי"ו פסולה, שיעור וי"ו בכתיבה ארוכה

הוי"ו פסולה עובי ראשה יותר מרגלה, היא ממש שיעור יו"ד. [קצת אורך ירך הוי"ו אינו דיו, אלא צל של סדק או רושם]. ראה הגדלה.

סביר שגם להיות יו"ד היינו פוסלים אותה, כי נראית כוי"ו, בגלל אורך כללות גופה, ועמידתה בגובה השיטה]. (צ"ע לדינא אם תינוק קוראה וי"ו, האם מותר להמשיך רגלה לתקנה).

***

הווי"ן בתמונות הללו ארוכות כשיעור ד' פעמים ויותר מראשן, בדרך כלל זה פסול כי נעשה הוי"ו שיעור נו"ן פשוטה. אמנם כאן כל הכתיבה ארוכה, כלומר גובה הבי"ת [אות סמלית לגובה השיטה] יותר מד' עובי הקולמוס, כי כתב זה נכתב בקולמוס דקה [ונקרא בלשון האלפא ביתא "כתיבה ארוכה"], וא"כ גובה של כל הכתב ביחס לראש [לעובי קולמוס אחד] משתנה וצריך למדוד בהתאם. שיעור וי"ו וזיי"ן ד-ה עובי קולמוסים, ונו"ן ז' עובי קולמוסים. 

ריבוע הבית, התפירה

לתועלת הצבור אני מעלה תמונות של בעיות בבתים, שקיבלתי לאחרונה מידידים:

בפינה המסומנת נראה שחסר בריבוע הבית [בתמונה כאן, זה התיתורא התחתונה]. הבית והתיתורא צריכים להיות מרובעים גם העור עצמו, וגם אחר הצביעה.

***

שלשת התמונות הבאות של בית שנראה שעשו את חורי התפירה לא מיושרים, וא"כ התפירה אינה מרובעת, ופסולה.

הקשרים של רצועות אחרי הבדיקה

יש אחרונים שסוברים שאחרי בדיקת תפילין צריך לפתוח ולקשור הקשרים מחדש כסדרן (ראש ואח"כ של יד).

מה דעת אדמו"ר הזקן בנושא?

נו"ן פסולה

נראה לי שהנו"ן הזאת פסולה משום שינוי צורה [ראה דבר דומה פורום לנושאי סת"ם: זיי"ן עם תג ארוך שמאלה].

(אם נמחוק את הקוץ הזה, ישאר ריוח שלא כדין בתוך התיבה. אבל כנ"ל נראה שהוא פסול בכל אופן).

הגהת מזוזה

מזוזה פשוטה ביותר [כתב זול] - קצת בעיות [כרגיל], הגדל:

כ"ף אין לה גב אלא הגג אלכסון וממנה נמשך מושב. אין זה כתיבה תמה לכתחלה [בדיעבד אין לפסול].

קו"ף הירך בקושי נמצא בחלל האות [הרי"ש שלה] - צריך לתקן.

רי"ש גג מעוקם באלכסון כלפי מטה. נראה שכשר בדיעבד, אך רק בדיעבד.

תי"ו - חוששני לו משינוי צורת הירך של שמאל, שאין זה צורת ירך כפופה.

זיי"ן שירכה קצר

הזיי"ן הזאת פסולה, כי עובי גגה יותר מעובי [גובה] הירך. ואין בה שיעור כמלוא אות קטנה בירכה.

(נראה דעת המשנה ברורה שמכיון שתינוק יכירה כזיי"ן, מותר לתקן אורך ירכה, גם בתפלין).

תגין גדולים

התגין כאן גדולים מדי. אין בידי לפסול שום אות מסויימת, מכל מקום אסור לכתחלה לעשות תגין גדולים כאלו.

התג הוא טפל לאות, ולא יותר מהאות!!

במקרים מסויימים [כגון על ראש נו"ן לדוגמא] יתכן שאלות חמורות של שינוי צורת האות.

****

דוגמא נוספת של תג גדול מדי:

הה"א - יש בה תג גבוה ביותר - כנראה שאלת תינוק.
המ"ם - צרה למעלה ורחבה למטה, יש קצת פוסלים, כי נראית כמו סמ"ך הפוכה. בדיעבד נראה שזה כשר [ע"י שאלת תינוק].
הבי"ת המסומנת צרה מדי - שאלת תינוק [ותיקון].

בעיה גדולה בה"א - דומה לתי"ו

פירסמתי את הבעיה הזו בעבר, בגלל הרצון לעשות [ע"פ קבלה] פסיעה לבר בה"א הראשונה של שם הוי' עושים פסיעה גדולה, ועוברים על המבואר בב"י שהרגל של ה"א צ"ל עקום פנימה ולא חוצה, שלא תדמה לתי"ו. כאן הפסיעה גדולה ודומה לתי"ו, וצריכה לפחות שאלת תינוק [במקרים חמורים יותר יתכן פסול מוחלט של האות ללא שאלת תינוק, ואע"פ שהרגל אינו נוגע לגג, מ"מ דומה ביותר לתי"ו]. 

בעיה ביו"ד

היו"ד המסומנת משוכה יותר משיעורה, כי אין לגוף היו"ד להיות משוכה יותר משיעור עובי קולמוס [לכתחלה], אלא שהיא עומדת באלכסון. אם נבחן את הגוף עצמו של האות, נראה שהיא כעין רי"ש קטנה אלא שהיא מוטה אלכסונית.

הגם שאין זו לכתחילה, נראה לי שכל שתינוק יקראנה יו"ד כשר בדיעבד, וראוי לתקנה לצורת יו"ד לכתחלה.