היו"ד רגלה כפופה היטיב לפניה.
שאלה: האם זו לא נראית ככ"ף קטנה? ולמה לא נאמר "אין שיעור לעובי האותיות" ויהא נחשב כפיפת הרגל כמושב עבה של כ"ף?
תשובה: היו"ד הזו כשרה, היא אינה נראית כלל ככ"ף. לא שייך לומר "אין שיעור לעובי האות" אלא רק כאשר יש בודאות צורת האות, והנידון הוא האם יש שיעור לאות. בזה אנו אומרים "אין שיעור לעובי האות". כגון רגלי האותיות שהיו צרים ביותר, או גגות האותיות שהיו דקות ביותר. אבל כאשר אין צורה לאות - אי אפשר להכשירו מחמת "אין שיעור כו", וכמו כן אי אפשר לומר על אות כשרה שהיא אות אחרת מחמת טעם זה.
הכלל "אין שיעור לעובי האות" נאמר רק בנוגע לדין שיעורי האותיות, ולא לענין צורת האותיות.
ירך היו"ד שבצד"י צריכה להיות מחוברת לאמצע הצואר ולא למטה במקום כפיפת המושב, שמא תדמה לעיי"ן.
בזו - היות שהיא אינה מחוברת לחלק התחתון של המושב, ויש קצת למטה מהחיבור - מועיל שאלת תינוק. אבל אינה כתובה בצורתה לכתחילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה