יום רביעי, 7 באוקטובר 2015

שיעור אורך צואר הלמ"ד

סליחה על זה שהתמונה אינה ברורה מספיק. אולי הגדלה יעזור
השאלה היא על צואר הלמ"ד בתיבה "אלקיך". מה דינה?
עיקרי הדברים כבר נכתבו בעבר, ראה פורום לנושאי סת"ם: גובה צואר הלמ"ד

לכתחילה אורך הצואר צ"ל כוי"ו כמבואר בב"י וכל האחרונים. לדעת שו"ע רבינו [והרבה אחרונים] אין זה מעכב בדיעבד, ולכן אם עשה ראשה כיו"ד בלבד, ולא כוי"ו, כשרה בדיעבד. אמנם יש מחמירים ופוסלים [ראה בלדוד אמת של החיד"א, ומשנת סופרים].
היאך מודדים את שיעור הוא"ו הזה? אין הפירוש שצ"ל דוקא גובה ג' קולמוסים בצואר, אלא כל שהקו הצר של צואר הל' [שהוא ירך הוי"ו] עבה יותר מראשו, (יש לו שיעור וי"ו) והוא כשר לכתחילה כוי"ו קטנה [כלומר יתכן צואר הל' של שתי קולמוסים ושליש, והוא וא"ו קטנה]. אבל אם עובי הראש שוה או יותר (עבה) מהירך, אזי הוא דומה ליו"ד ואינו כשר לכתחילה אלא בדיעבד.
ראה במשנת הסופר (סי' ה' באות למ"ד) שיש אומרים שמודדים אורך ירך הוי"ו כולל עובי הגג, וזה אינו נכון (וכמו שכתב שם בביאור הסופר) אלא העיקר שהצואר עצמו מעל הגג צ"ל בו אורך ירך של וי"ו [לכל הפחות קטנה כנ"ל].

הבעיה כאן של' הזה הוא בשם קדוש. אם זה היה תיבת חול, היה אפשר לגרר מעט מעובי היו"ד עד שיהא בצואר שיעור וי"ו כנ"ל, ואין זה חק תוכות כי צורת הלמ"ד היתה עליה מעולם. (ע"ד שכתב הצ"צ [או"ח סי' יח] לענין כ"ף פשוטה מרובעת שאף שיש פוסלים אותה מותר מן הדין לגרר הזוית, כמו כן כאן). ואזי היא צורת הל' לכתחילה.
אבל היות שזה שם קדוש שאסור במחיקה, אין בו תקנה זו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה