שלש פרשיות של ק"ש כתובות על נייר במזוזה

יש גם פ' ציצית עד אמת.

שאלות על צורת האותיות

נפשך - הכ"ף פשוטה רחבה, צריך שאלת תינוק אם לא יטעה לקראה רי"ש.

ובקומך וקשרתם - הווי"ם יש בהם קצת שפיץ בולט - מועיל קריאת התינוק להכשירן.

מטר - גג שמאל של הטי"ת משוך מדי, אין זה לכתחילה.

הרי"ש סיום גגה נראית מרובעת - כשרה, כי אינה בזוית ועוקץ ואינה נראית כלל לתינוק כד'. אמנם אין זה לכתחילה, כי לכתחילה צ"ל עגולה מאוד דוקא ולא כעין ריבוע.

נו"ן פשוטה שראשה בולטת לימין ולא לשמאל

הנו"ן פשוטה [למען] ראשה בולטת ברובה ימינה וכמעט אינה בולטת שמאלה.

נראה לי שהיא כשרה, ועכ"פ פשוט שמותר ומצוה לתקן ראשה בהוספת דיו [גם בתו"מ] שתבלוט כראוי לצד שמאל.

גם נו"ן פשוטה שאין ראשה בולטת כלל לצד שמאל, אלא כולה בולטת רק לצד ימין - אין זה פשוט כל כך לפסלה לגמרי, ועכ"פ נראה דכל זמן שניכרת היטיב צורתה, מותר לתקנה בהוספת דיו [גם בתו"מ].
ראה  פורום לנושאי סת"ם: נו"ן פשוטה - ראשה הפוך

נגיעת ראשי השי"ן באמצע הכתיבה

ראש שמאל של השי"ן נדבקה לראש האמצעי באמצע כתיבתה - בתפלין.

לפי המשנה ברורה [משנת סופרים אות שי"ן] אם זה באמצע הכתיבה, יש למחוק את הכתוב בפיסול, כלומר יש למחוק את כל ראש שמאל של השי"ן שנכתב בנגיעה - בפיסול, אבל שתי ראשים הימניים נכתבו בכשרות ואין צורך למוחקן. ואם ימצא הנגיעה הזו [הגם שנעשית בשעת הכתיבה] רק אחר כן, שא"א לגרר ולבטל האות, משום שאז תיפסל שאר פרשת התפלין משום שלא כסדרן, יש להקל לגרר רק הנגיעה[ולא לבטל מצורת האות].

לדעת אדמו"ר הזקן [סי' לו, אות אל"ף בדין נגיעת יו"ד העליונה לגוף - והו"ה כל הדומה] פשוט שמותר לגרר גם כעת, ואין צורך לבטל הראש, ואין זה נחשב כתיבה בפיסול כלל.

כ"ף פשוטה נוגעת לכ"ף תחתיה

לעין נראה נגיעה דקה מהכ"ף פשוטה לכ"ף כפופה שתחתיה. [אמנם בהסתכלות מדוקדקת אינה נוגעת - אבל הולכים אחר הראיה הרגילה, ולא הסתכלות מדוקדקת] וא"כ שמא תידמה ללמ"ד. צריך שאלת תינוק [ויש להראות לו הרבה האותיות מקודם, כדי שיהא התינוק רגיל בכפי"ן ולמדי"ן], ואם יקראם כדין יש לגרר ביניהם. 

שאלות על בי"ת

כדאי לראות הגדלה

הפסק במושב הב' והיא נפסלה כי נעשית ה"א.

ריבוע הב' לא ברור - צריך שאלת תינוק, אם לא יטעה בה ככ"ף.

שאלות על חי"ת

החי"ת כשרה, אע"פ שרגל ימין עבה.

החי"ת הזו [לדעתי] פסולה כי ראש שמאל שבה גולם.
ראה פורום לנושאי סת"ם: חי"ת שקו אחד גולם, פורום לנושאי סת"ם: חי"ת שצד אחד גולם, פורום לנושאי סת"ם: חי"ת שראש אחד גולם

החי"ת כשרה, אע"פ שראש ימין היא וי"ו הפוכה כלפי חוץ, ולא וי"ו ישרה או זיי"ן.

יו"ד

הקוץ ר"ת אינו במקום ואינו מחובר לגוף (ועל כן פסולה עד שיתקן).

בנוסף לכך יו"ד זו דומה לרי"ש קטנה, ועל כן צריכה שאלת תינוק, ואם יקראנה יו"ד, יש להעבות מעט הגוף [בצד התחתון] כדי שתיראה יותר יו"ד, וכן לחבר את העוקץ של ר"ת לגוף [בצורה נכונה - כלומר בקצה שמאל ממש של הראש, ולא לפנים ממנה].

וי"ו

נראה לי שוי"ו זו נפסלה, מחמת הקרן הבולטת מראשה נדמית לז' [ולא מהני שאלת תינוק].

יש גם להעיר שהפסיעה לבר בשם הוי' - צריכה וראויה להיות קטנה יותר, ולא בולטת כל כך. 

מאמר בענין וי"ו קטיעא בפרשת פנחס

מאמר קצר בביאור השיטות השונות בענין ו' הקטועה של "שלום" שבריש פ' פנחס

http://www.parashat-hashavua.com/2015/07/blog-post.html

שאלות על דלתי"ן

נראה לי שהד' הזו פסולה, אבדה צורת האות.

הד' הזו משונה - שאלת תינוק.

רגל שמאל שבה"א - משונה בצורתה

הה"א השניה בשם - רגל שמאל שבה משוכה וגם יורד ממנה רגל - לענ"ד יש כאן חשש שינוי צורת האות לפסלה.

הטעות נגרמת בגלל עשייה של פסיעה לבר מוגזמת - ובכלל בה"א השניה אין פסיעה לבר כלל, וטעות גורם עוד טעויות ...

שאלות על כ"ף, מ"ם

גג הכ"ף וגבו כמעט אחד ואין כמעט גג ניכר - מ"מ נראה שמועיל קריאת התינוק ואם קוראו כ"ף, מותר לתקן הגג בהוספת דיו.

 הכ"ף נתמלא קצת חללו בדיו - כשר. מותר לגרר מעט מהחלל להיטיב צורתו.

המ"ם [מעל] לחרטום כמעט אין ראש - מ"מ הוא כשר בדיעבד, ואפשר לתקנו בהוספת דיו להיטיב צורת ראש החרטום.

נפסק בע' ורגל דקה בה"א

ראה הגדלה

העיי"ן יש בה הפסק - יש לשאול תינוק אם יקראנה ע' או וי"ו נו"ן. אם קוראה ע' מותר לתקנה.

רגלי שמאל של הה"א דקין מדי, אמנם בדיעבד יש להכשיר [כי אין שיעור לעובי האות] אך אין זה מהודר לכתחילה, כי צ"ל לכתחילה ב' הרגליים של הה"א שוין בעביין פחות או יותר. וכן רגלי כל האותיות יהיו שוין פחות או יותר, ולא זה בכה וזה בכה ... כי אחרת זה מנומר.
ראה עוד תחת התוית - "כתב מנומר"

עוקץ הוי"ו גבוה מדי

עוקץ הוי"ו גבוה מדי - וזה אינו נכון לכתחילה. בדיעבד, יש לשאול תינוק וכל זמן שקוראו וי"ו - כשר.

דלי"ת מרובעת ללא עקב

זו בעיה מפורסמת. [כדאי לראות התמונות בהגדלה]

משורת הדין [כלומר מפי הכתובה בהלכה] הד' מספיק להיות מרובעת, ואם יש בה בליטת עוקץ הפונה מעט לימין - אמורה להיות ד' ולא ר'.

אבל היות שהיום דלי"ת מרובעת לבד ללא עוקץ ועקב נקראת אצל כל התינוקות ר', קשה להכשיר ד' מרובעת נגד הקריאה הסתמית של התינוק. אמנם כאן יש להן עוקץ מה - ולכן כל הדלתי"ן המסומנות צריכות קריאת תינוק אם הן ד' או ר' - ואחר הקריאה הנכונה מצוה לתקן להן עקב או [עכ"פ] עוקץ יותר חד ובולט.

רגל של קו"ף קצר

נראה לי שמועיל שאלת תינוק.

שאלה על ה"א

הנקודה יורדת למטה מחלל הה"א, אלא שקצהו העליון בתוך החלל.

הוריתי לשאול תינוק עליהם [על שתי הההי"ן - בהנחה שאם תינוק יקראנו ה"א נוכל לתקנו, להאריך רגל ימין שבה].

בפועל התינוק קרא לה"א השניה - דלי"ת, ופסלה.
השוה לפורום לנושאי סת"ם: שאלות על ההי"ן

כתב חלש, שאלה על מ"ם, יו"ד פסולה

המ"ם סתומה כמעט אין לה גג. יש לשאול תינוק ואם קוראה יש להכשיר בדיעבד, וראוי לתקן הגג בהוספת דיו במידת האפשר.

היו"ד פסולה - יש לה גוף שהיא נקודה א' לבד ללא חלוקת ראש ורגל ימין, ובצד שמאל קוץ עבה - אין לה רגל ימין!! (אמנם יש להתיר לתקנה בהוספת דיו)

קרוב לנגיעה, צורת אל"ף לכתחילה

אמנם ראש הז' קרוב לראש הוי"ו של חרטום המ"ם - אך אינן נוגעין. ואין כאן גם דמיון לחי"ת, כי אין להם חטוטרת המחברת או קרוב לזה - ולכן כשר. כדאי לגרר ביניהם להרויח מעט הרווח. (זה נראה לי נכון. אמנם יש מקום להחמיר ולשאול תינוק האם יטעה לקרותה כחי"ת של רש"י. אך זה חומרא לבד, כי גוף המ"ם [הכ"ף] מוכיחה שהיא מ"ם, ולא חלק מחי"ת).

צורת חלק מהאלפי"ן אינן כתובות כתיבה תמה לכתחילה - כי הנקודה העליונה עשויה כאן כקו מאורך, וכמין רי"ש, ולכתחילה צ"ל עשויה הנקודה העליונה כעין יו"ד.

הו' סמוכה ביותר למושב הע' - צריך שאלת תינוק, ואם יקראנה שי"ן - לדעתי המזוזה פסולה.

כבר נתבאר בפורום זה - שתי אותיות סמוכות ביותר עד שמשתנות להיראות כאות אחרת, האם יש לפסול.
ראה מאמרים בתוית: אותיות סמוכות זו לזו עד שנשתנו צורתן

רי"ש

הרי"ש צ"ל הירך יורד ישר, ולא עקומה כלפי פנים. זו בדיעבד כשרה, אבל אם העיקום יהא חד יותר כלפי פנים יכולה להפסל.

רי"ש זה [מהפורום באנגלית] נראה לי שמועיל שאלת תינוק. ואם תינוק מכירה יש לגרר את הבליטה מגב הרי"ש.

שאלות

 הבי"ת מושבה קצר - שאלת תינוק אם עדיין נקראת כבי"ת.

הנו"ן פשוטה קצת מוזרה בגלל הבליטה שבירך - שאלת תינוק.

דלי"ת עם תג גדול

ד' של ידך - יש כאן חשש (אמנם רחוק) של התדמות ללמ"ד. לכן יש לשאול תינוק (אחר שיראו לו דלתי"ן ולמדי"ן), וכאשר יקראנו ד' יש למחוק קצת מעובי התג הזה.

מזוזה פסולה - שפע פסולים

אחרים - החי"ת ראש שמאל עשוי כוי"ו. הוא יותר נח לכתוב, והוכחה ברורה שהסופר לא למד/לא ידע/לא אכפת לו מכתיבה תמה !!!

יבולה - מושב הב' קצרה - שאל"ת.

נתן - הת' פסולה, אין לה כפיפת רגל שמאל כלל, היא מין חי"ת.

לכם - הכ"ף פסולה, אין לה מספיק מושב.

נפשכם - הנו"ן בעיה [הראש רחב יותר מהירך].

לטוטפת - נקודת הפ"א גולם, והיא פסולה.

מזוזות - ז' ראשון אם הראש אינו עובר על הירך לימין, פסול.

ביתך - הכ"ף שאל"ת.

השמים - מ"ם סתומה שינוי קצת מחמת עקב ענק.

הרב דוד לייב גרינפלד שליט"א - שי"ן עם מושב עגול

מ"ם סתומה

המ"ם עגולה למטה משתי פינותיה אבל גופה מרובעת. לדעת המקדש מעט הרי זו פסולה, משום שפינותיה עגולות ודינה כסמ"ך.

אמנם לדעת שו"ע רבינו נראה שעדיין יש להכשירה ע"י שאלת תינוק.

הכ"ף [נפשכם] משונה, המושב קצר וגגה עקומה מעט באלכסון - נראה שבדיעבד מהני קריאת התינוק אם יקראנה, להכשירה.

המ"ם [בניכם] פסולה, היא ממש סמ"ך עגולה מצד ימין, והבליטה של [מין עקב] לא מצילה כלל.

המ"ם [וכתבתם] - מועיל בה שאלת תינוק להכשירה.

הזיי"ן [הראשונה במזוזות] נראה שאין גגה עוברת על הירך לצד ימין [אע"פ שנטויה באלכסון כמין קרן לאחור]. אם אינה עוברת על הירך פסולה, כפי שנתבאר פורום לנושאי סת"ם: צורות פסולות באותיות וי"ו וזיי"ן, פורום לנושאי סת"ם: זיי"ן פסולה.

שאלות על גימ"ל

נראה לי שהגימ"ל הזה פסול, כי רגליה שוות. כלומר לא ניכר צורת רגל שמאל שונה מצורת רגל ימין. (עי' במקדש מעט שאם עשה ראש לרגל ימין פסול, ודן בזה אם הפסול משום ראש מיותר או שינוי צורת הרגלים. ועיין מה שכתבתי פורום לנושאי סת"ם: רגל ימין של תי"ו ורגלי חי"ת וזיי"ן - כפופות כעין מושב נו"ן דשינוי מובהק בצורת רגלי האותיות מעכב).

ונראה למעשה - מאחר שהאות ניכרת לתינוק [אע"פ שאינה כתיבה תמה], מותר לתקן את צורתה בהוספת דיו.

השוה לציור 339 בס' משנת הסופר שכתב שיש בזה שינוי צורה [אע"פ שאינה דומה לגמרי לנידו"ד].

הגימ"ל הזו כשרה, אף שדיבוק רגל שמאל גבוה מעט.

פתח מהמסעדה לחצר

חדר גדול במסעדה מכוסה עם גג, וממנה דלתות יציאה לחצר שאף הוא משרת את יושבי המסעדה.

כל דלתות היציאה חייבות במזוזה, מכיון שהם פתחים גמורים, וכל אחד פתח לעצמו. וחייבות לכיוון היציאה לחצר, כי כן דרך הכניסה להלוך מהפנים לחצר. ואע"פ שאפשר ליכנס או לצאת מהחצר לרחוב, אין זה דרך הילוך הרגיל, אלא רק לעת הצורך. ומעבר כל האנשים מדלת ראשית של המסעדה לחדרים, ומהם לחצר.

[אין כאן היכר ציר, כך שגם למנהג חב"ד אין נפק"מ]

יש לקבוע את המזוזות בלי ברכה, כדין קביעת מזוזות היום במשרדים וחנויות [היות שאין זה דירה גמורה].