נו"ן פשוטה בכתב חב"ד - לירך יש בליטה

שאל אחד מן החברים:

האם בליטה כזו בנו"ן פשוטה, אינה חשש לנו"ן כפופה?

נראה שבכתב הזה שרגילים לעשות בליטה בכל ירכי האותיות, אין נעשה בכך נו"ן כפופה. אמנם אם תהא בליטה חריגה, נצטרך לעשות שאלת תינוק, האם לא נשתנה צורתה.

נו"ן עם גג רחב מדי

 הגג רחב מדי. היא פסולה.

גם בנו"ן הזו הגג רחב מדי. הכתב זול מאוד.

האל"ף נדמה לי שזה קו משוך בשוה. (בודאי אפשר וצריך לתקן).

חי"ת של זייפנים - כל מי שעושה בצורה קבועה חי"ת משני ווי"ן - הרי זה זול ... וידוע שאינו מדקדק כלל בכתיבה תמה !!!

הבי"ת פסולה, המושב קצר מדי.

גימ"ל שרגל שמאל דבוקה לגמרי לירך ימין

הכתב ספרדי, ובכתב ספרדי גימ"ל כזו כשרה [ואם יש ספק שמא נדמית לנו"ן, יש לשאול תינוק ולנהוג ע"פ הבחנת התינוק].

אמנם למנהג אשכנז [ופוסקים אשכנזים] הגימ"ל הזו פסולה מעיקר הדין, ודינה כיו"ד האל"ף שנדבקה כולה לגגה שהיא פסולה משום שינוי בצורת האות, והוא הדין לענין הגימ"ל הזה.

בי"ת - אבדה צורתה

הב' פסולה, ואי אפשר לתקנה בתפלין [משום כתיבה שלא כסדרן].

ה"א - שיעור הגג

הגג צר ודומה מעט לזיי"ן במקום דלי"ת. מה הדין במקרה זה?

יש כאן שתי בעיות. א. האם יש כאן שינוי צורה? ב. האם יש כאן חסרון בשיעור הגג?

הבעיה הראשונה נפתרת ע"י שאלת תינוק, ובמקרה דנן נראה שתינוק יכירנו, וא"כ כשר מצד זה.

הבעיה השניה - האם יש בכלל שיעור לגג הה"א?

נראה לי שיש לגג שיעור של קו, כלומר יותר מנקודה של מלוא יו"ד. כמבואר בחילוק שיעורי האותיות יו"ד ווי"ו, שהיו"ד שיעורו מלוא אות קטנה בעצמה [בגופה] והוי"ו שיעור רגלו יותר ממלוא אות קטנה דוקא, כי אחרת אינה וי"ו.

נראה שכן הדין בכל הגגות של אותיות ד, ר, ה, ת וכיו"ב, חייבות להיות אורך משך הגג דוקא יותר ממלוא אות קטנה שהיא רוחב היו"ד, ואם אין בהם שיעור זה אינן גגות כלל לאות.

נמצא בתמונה שלפנינו יש בה שיעור כזה, וא"כ אין לפסלה.

אמנם אין צורת ה"א זו לכתחילה, משום שחסר בה שיעור לכתחילה של גג, ועוד שהרגל ימין יוצא מאמצע גגה ולא מצד ימין שלה.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: שיעור גג האות או המושב

חסר פרשה סתומה

הסופר טעה ודילג ריוח פרשה סתומה במקום המסומן.

הספר תורה פסולה, ואין לקרות בה עד שיתקן הדבר, כמבואר בכל הפוסקים.

מ"ם סתומה ואין בה שיעור בחללה

המ"ם אין בה כמעט חלל [לבן], וגם אין מושבה שטוח אלא נטויה באלכסון מעט.

בדיעבד כשרה, ואפשר לגרר מחללה להרחיבה ואין בזה חק תוכות.

ראה:
פורום לנושאי סת"ם: שיעור לחלל האותיות
פורום לנושאי סת"ם: ניקב כל חלל הסמ"ך ומ"ם - קושיה על סברת קסת הסופר

סדק ביו"ד

מותר לתקנה [ואין בתיקונה כתיבה שלא כסדרן].

צד"י נתמלא חללה דיו

קשה מאוד להכשיר. אני נוטה לפסול, כי רוב חללו נתמלא.

ראה דוגמאות נוספות הדומות מעט:

פורום לנושאי סת"ם: שאלות על צדי"ן

פורום לנושאי סת"ם: צד"י - כפיפת המושב נתמלאה קצת דיו

פורום לנושאי סת"ם: צד"י, עיי"ן

פורום לנושאי סת"ם: צד"י שחלק גדול מחללה אטום

פורום לנושאי סת"ם: צד"י פסולה

מ"ם נפסלה

המ"ם נפסלה, כי כבר אי אפשר להכיר האם היא מ"ם או סמ"ך.

תי"ו פסולה

הת' פסולה, אין לה כפיפת רגל שמאל כלל. אלא היא מין ח' [ואע"פ שיתכן שגם לחי"ת של רש"י תהא פסולה, כי תינוק יטעה לקרותה ת', מ"מ אינה תי"ו כשרה].

ואי אפשר לתקנה שלא כסדרן [בתו"מ].

למ"ד לחלל למ"ד

יש חוששים שהלמ"ד התחתונה הנכנסת לחלל העליונה - גרמה לעליונה להשתנות ולהקרא קו"ף.

אני אינני חושש לסברא זו, כי כאשר נסתכל על כללות הל' היא נראית למ"ד, ומה אכפת לי מה שנכנס מעט לחללה מלמטה ראש הל' התחתונה. (ואין זה דומה לראש ל' הנכנסת לחלל ר' או ד' שמשתנות צורתם, כי נעשו ה"א או קו"ף, כי שם א"א להבחין מצד עצמם כלל אם הם ר' או ק', ד' או ה', משא"כ בלמ"ד העליונה היא נבחנת בכח עצמה, כי צוארה שמעליה מוכיח עליה היטב שאינה קו"ף).

שאלות על רישי"ן

הרי"ש הזה - אינו לכתחילה, כי הגג צר ומשיכת הירך מתחילה מוקדם. אעפ"כ הוא כשר, כי צורתו הכללית היא רי"ש, ולא אות אחרת.

 

הרישי"ן בשלשת התמונות האחרונות כשרות, אע"פ שרגלם עבה או יש בו כפיפה כלשהו כלפי פנים - עדיין צורתן עליהן.

היו"ד [הכנעני] רגלה עבה ביותר - כשרה.

היו"ד [אליו] פסולה - אין בה שיעור אות, כי גופה דק ביותר ביחס לרגלה. (אפשר לתקנה בהוספת דיו, ע"י קריאת התינוק)

דלי"ת פסולה

סיום גגה עגולה ממש, והיא יותר רי"ש [אע"פ שיתכן שהיא פסולה גם לר'] מדלי"ת.

ברור שנשתנה צורת האות לגמרי.

תי"ו - שינוי צורה ??

אני לא יודע אם התי"ו הזו יש בה צורת אות, או לא?

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2019/03/blog-post_11.html

אל"ף - היו"ד העליונה מחוברת בסופה

האל"ף היו"ד מחוברת ממש קרוב לסופה, כי נדבקה בכפיפה העולה של הגג.

יש דיון באחרונים האם דבר זה פוסל, והעיקר לדין שאינו מעכב, והאות כשרה. (אני ממליץ לשאול תינוק עליה, לחומרא).

הכתב הזה זול, וראה את העיי"ן [על] - הוספת התגין ועיבוי הגג על ידי 'המתייג'. [דבר זה חשוב להכיר, כי הרבה פעמים המתייג מקלקל ומשנה צורת האות, ויש בזה כמה חששות כבדים, כולל שאלות של 'שלא כסדרן'].