זיי"ן משונה קצת

הזיי"ן השני משונה מעט, חיבור ירכה לצד ימין מדי ולא באמצע הראש, וגם יריכה ארוכה מעט מהמדה.

תינוק נשאל - וקראה ד' !!

מבית עכדים

הבי"ת הזו פסולה, היא ממש כ"ף.

סמ"ך עם קוצים קטנים למטה

לסמ"ך יש קוץ קטן [יורד] בצד ימין, בנוסף לעוקץ הרגיל [הבולט שמאלה] בסיום המושב שמצד שמאל - בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן.

אין כאן שום בעיה, משום שצורת גופה ברורה שהיא סמ"ך, ולא מין מ"ם סתומה. (בכל זאת עדיף למחוק הקוץ הקטן שבצד ימין, כי הוא ללא צורך).

יו"ד גדולה מדי

היו"ד אמנם יש בה צורת אות, אבל היא אינה משתווה כלל לשאר הכתב, והרי אינה נקראת עם הלמ"ד, כדי להיות תיבה אחת. ולענ"ד הרי זה בעיה של "כתיבה תמה" כלומר אינה כתיבה תמה וברורה.

על דרך מה שחששו האחרונים בתיבת "פן" שהנו"ן היתה ארוכה כשיעורה, אך ליד הפ"א היא דומה לזיי"ן, ואינה נקראת עמו.
ראה עוד דוגמאות תחת התוית [למטה] כתיבה תמה - אות שאינה נקראת בגלל שאר אותיות התיבה

דלי"ת או זיי"ן?

נראה לי שהיא פסולה, היא דומה לזיי"ן.

שאלות על יודי"ן

נראה לי שהיו"ד הזו פסולה, כי היא דומה לזיי"ן קטנה. (אפשר שמועיל בה שאלת תינוק ??)

היו"ד [והיו] יש בה מעט ירך ימין, מותר לתקנה שלא כסדרה בתפלין ומזוזה.

ה"א - שינוי גמור

לעניות דעתי הה"א הזו [הראשונה בשם ק'] - מחמת מספר שינויים, כבר נשתנה צורתה, ואינה כתיבה תמה.

ראש העיי"ן רחב מדי

ראש שמאל של העיי"ן רחב מדי - אני חושש לשינוי צורת האות.

חרטום המ"ם - גולם

חרטום המ"ם הוא גולם, כי אין לראש. בקול יעקב [בשם אמרי שפר] פוסל, ולדעתם אסור לתקנה שלא כסדרה.

הפסול הזה אינו מבורר דיו. ובכל אופן פשוט שלפי דעת הצמח צדק ומקדש מעט [הסוברים היתר תיקון גלמים שלא כסדרן] מותר לתקנה.

יש כאן עוד בעיה הריוח בתוך התיבה - וחייבים לתקנה להרחיב מעט את ראש הו' וכן את צד ימין של העיי"ן כדי לקרבם. כמו שהוא כעת הוא נראה כשתי תיבות.

רגלי תי"ו וה"א, מילוי הפ"א

מילוי הפאי"ן מוגזם. המילוי צריך להיות דק יותר (אמנם אין זה פסול).

רגל הת' וכן רגל הה' אינם עומדים בצד ימין של הגג כפי שצריך להיות לכתחילה. והכוונה "בימין הגג" - לא רק שיהיו נוטות לצד ימין של האות, אלא גם חיבורם לגג הוא בצד ימין של הגג דוקא. אמנם בדיעבד כשרות, אבל רק בדיעבד.

משקוף אינו מכוון לשער

שתי תמונות של אותו שער. דלת סורגי ברזל תלויה בקירות אבן, אבל המשקוף אינו מכוון מעל הדלת [השער] אלא עומדת לפני השער מופרדת ממנה, בשיעור טפח או יותר.

פתח זה פטור ממזוזה. ונקרא בלשון הגמרא "פיתחי שימאי" פתח ללא תקרה ומשקוף מתוקן מעל.

יתכן שגם פס הברזל מעל השער, לא נעשה כלל לשם משקוף, אלא להחזיק את צינורות החשמל, ואז אין לו דין משקוף כלל. [הוספה זה הוא רק לרווחא דמילתא בלבד, ועיקר הפטור מטעם הראשון].

טי"ת פסולה - אין לה מושב

אין לה מושב. (ולענ"ד אי אפשר להכיר האם זה טי"ת או חצי עיי"ן. במלים אחרות: איני יודע אם זה ט' שחסר מושבה, או עיי"ן שחסר מושבה).

הוספה מאחורי המזוזה

מעניין. אני לא יודע מי הנהיג דבר זה.

לדינא, אין זה פסול. אבל לא ראוי להוסיף כלום במזוזה, חוץ ממנהגי ישראל הקבועים.

שאלות בשינוי צורת האות

 הבליטה בטי"ת מדמה אותו מעט לעיי"ן - צריך שאלת תינוק. במקרה זה תינוק קראה עיי"ן, ופסלה.

בליטת פסיעה לבר מוגזמת - שאלת תינוק האם יטעה בה כתי"ו או לא.

מ"ם סתומה פסולה

הממי"ם המסומנות כולן פסולות !!!

גופן סמ"ך ולא מ"ם כלל, הקוץ הדק [זכר לריבוע] לא מועיל כלל להפקיע את הצורה הכללית של גוף האות. גוף אות מ"ם סתומה היא מרובעת, וגוף הסמ"ך היא עגולה - ואלו עגולות הן.

שאלה חמורה על נו"ן

אני דן כאן על הענין, ולא על הנו"ן הזה בדיוק שנמצא בתמונה (כי זה מצב עדין, ואיני סומך במאה אחוז על התמונה, אלא צריך לראות דבר זה במציאות) -

נו"ן שצוארה יורד (ישר אנכית) למושב במרכזה, והמושב אינו בולט [בעיקרו] שמאלה, אלא הוא בולט לשני הצדדים בשוה - פסול, משום שינוי צורת הנו"ן.

רגל הד' שבורה

רגל הד' צריכה להיות ישרה בשיפוע מעט כלפי חוץ כמבואר בבית יוסף, על פי הגמרא בשבת "פשטא כרעיה".

כאן הרגל שבורה - בעיקום כלפי פנים וחוזר ויוצא כלפי חוץ, אין זה צורתה לכתחילה. אמנם בדיעבד כשרה, כי צורתה הכללית משתמרת, ולא נשתנתה לצורת אות אחרת.

(הסוברים שצואר הנ' ורגלי הת' שהם שבורות יש בהן משום שינוי צורת האות, בודאי גם כאן יאמרו כן. אלא שאין הלכה כן, אלא בדיעבד שבירת צואר הנ' אינה מעכבת בצורתה).

נפל טיפת דיו

לעניות דעתי הנו"ן הזו פסולה, -

מחמת שנפל טיפת דיו וכיסה את המושב, כבר אי אפשר לדעת האם זו נו"ן או שמא היא גימ"ל.

לענ"ד אין זה נחשב לכתיבה תמה - כתב תם, האות אינה תמה בהיכר שלה כנ' בדקדוק ולא גימ"ל.