שער ברזל כניסה לחצר של בית, ומתחילה לא היה לו משקוף. אך בגלל שהשער נקבע בקרקע קצת בעיקום, ושתי פצימי השער היו לוחצים על הדלת, באופן שהוא אינו נפתח כראוי, על כן קבע בעל הבית על השער (בין הברזלים המחוברים לפצימים) חתיכת עץ כדי להדחיק את הפצימים קצת לצדדים, כדי ליצור רווח לדלת.
שאלה: האם חתיכת עץ זו נחשבת למשקוף במסגרת השער, ומתחייב במזוזה, או שלא תיחשב למשקוף היות שמטרתה היתה לשם דבר אחר לגמרי. נוסף לכך - העץ אינו נמצא בדיוק מעל לשתי הפצימים, אלא קצת מרוחק מהם.
תשובה: אם המשקוף מרוחק טפח מן השער, אין זה משקוף כלל. אך אם הוא בתוך טפח לשער, יחשב לחומרא כעומד מעל השער (יש דיון באחרונים האם זה נקרא "משקוף מן הצד" שאינו משקוף לענין שבת [ראה שו"ע או"ח סי' שסב] והו"ה לענין מזוזה, או לא) ולכן יש לקבוע מזוזה לחומרא בשער זה בלי ברכה.
אמנם פשט דעת הרמב"ם וכסף משנה בדין אכסדרה, שכל פרט בפתח שלא נעשה לשם פתח, אינו חשוב צורת פתח, וממילא אין כאן משקוף כלל, כי לא נעשה כחלק מהשער. (או נאמר שהיות שהשער עצמו מתחילה נעשה באופן של פטור, וכבר לא ייחשב לעולם כשער. אמנם אפשר לומר לאידך, היות שלאחר מכן בעה"ב תיקן את השער בהוספת משקוף זה, הוי כתיקן פתח חדש, וצ"ע בסברא זו).
אך הדעת קדושים [בסי' רפו סעיף ז] מחמיר שאף שהוסיף דלת אחר כן, חשוב חיוב לפתח, ונראה כמו כן לענין משקוף.
ויש להוסיף שיש דיעות באחרונים [ראה חובת הדר פרק ז, סעיף ד] שפתח שרגילים לעשות לחצרות עם דלת, אך ללא משקוף מלמעלה, חייבת במזוזה מעיקר הדין. וטעמם דפטור פתח ללא משקוף מדין "פתחי שימאי" פירוש שהוא אינו רגיל, כי אין רגילות לעשות פתח ללא משקוף. אך פתחים הללו לחצרות שרגילין כן, הוי פתח גמור ואינו "שימאי".
לכן יש לקבוע כאן מזוזה בלי ברכה [אם הקרש המשרת כמשקוף, תוך טפח למסגרת השער כנ"ל].
