למ"ד - כתיבה בפיסול

הסופר האריך גג הל' כאשר צואר הל' עדיין עומדת במקומה הראשון.

מכיון שנפסלה [כי נתבטלה צורתה] א"א למחוק את הצואר לבדה משום חק תוכות, אלא צריך למחוק גם הצואר וגם המשך הפס שנעשה אחר הצואר, כי נכתבה הפס הזה בפיסול.

וי"ו - ספק זיי"ן

לוי"ו יש בליטה כעין ראש זיי"ן. צריך שאלת תינוק.

התינוק שנשאל, לא היה יכול להחליט האם זה ו' או ז'. ולכן היא פסולה, כי כל אות שנשתנה מעיקר צורתה, ותינוק אינו מכירה, היא פסולה.

בי"ת

הבי"ת הזה אמנם גבו עגול, ואין לו עקב אמיתי. אך מ"מ יש לו שפיץ בולט למטה כריבוע הבי"ת, שאינו קשור לעקב.

מועיל קריאת התינוק, ואם יקראנו ב' כשר.

(לכאורה היה ראוי לתקן ריבוע שלמטה, אמנם אם יעשה כן חוששני שיקלקל, שידמה יותר לכ"ף).

עכשיו הוא דומה  לכ"ף !! אלא אם יעשה זוית תשעים מעלות לכל גובה העקב (הגב).

דלת ביטחון לפני דלת ראשית

דלת בטחון לפני הדלת הראשית. המרחק ביניהם כמטר וחצי [שהוא פחות מד' אמות. ונראה שהשטח הסגור בין הדלתות אינו שיעור השוה לד' אמות על ד' אמות], השטח הזה אינו משמש כלום. האם צריך לקבוע מזוזה [גם] על דלת הבטחון?

נראה לי כיון שהמרחק בין הדלתות ניכר, כי הוא ג' אמות (קרוב לשיעור ד' אמות), יש להחשיב דלת זה כדלת חצר או בית שער וחייבת במזוזה. בדרך כלל כאשר הדלת בטחון סמוכה תוך אמה (בערך) או קצת יותר, ואין השטח ביניהם משמש כלום, אני אומר שהדלת בטחון טפל לדלת הראשית. אבל לא כן, כאן, בגלל המרחק.

מ"מ יש לקבוע מזוזה בלי ברכה (כי אין השטח הזה חצר באמת, ולא בית שער, אלא רק דומה).

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2015/10/blog-post_20.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2015/09/blog-post_92.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2014/05/blog-post_29.html

מ"ם סתומה משופעת וצרה כלפי מטה כסמ"ך

המ"ם הזו פסולה - כי המושב צר, וחסר בה עיקר בנין המ"ם, שהמ"ם [גופה] היא מרובעת, וזו אינה מרובעת כלל ודומה לסמ"ך.

נו"ן ויו"ד סמוכים עלולים להידמות למ"ם

היו"ד סמוכה ביותר לנו"ן ועלול להקראות לתינוק כמ"ם.

לדעתי חובה לשאול תינוק, ורק אם יקראם כדין, יש להפרידם.

אבל אם יטעה לקראם מ"ם, יש לבטל את שתיהם [ולא להפריד, משום חשש חק תוכות].

כ"ף פשוטה מרובעת

הכ"ף יש בה עוקץ והיא מרובעת - ופסולה לדעת כמה פוסקים.

אמנם הסכימו האחרונים (צמח צדק, משנה ברורה בשם פמ"ג) שמותר לתקנה בהוספת דיו, אף בתפלין ומזוזות ואין בזה משום שלא כסדרן. כי צורת האות ניכרת לכל (ויש בה רק פיסול הלכתי לבד, ולא שינוי בצורה. וכל שיש בה פיסול הלכתי בלבד וצורתה ניכרת, אין בה משום שלא כסדרן [ע"פ דעת מהר"ם מרוטנבורג שהביאו הפוסקים והשו"ע, שמתיר תיקון בכתיבה מועטת לא כסדרן].

יו"ד שנוגע לעצמו

לדעת אדמו"ר [שו"ע הרב] בסימן לו אות א' - אות שנוגעת לעצמה אינה נפסלת בכך [ולא חיישינן לסברת המקדש מעט באות ג' שנגיעה דקה בין רגלי הג' ייחשב לסתימה מלאה בדיו] -

ולכן יש לשאול תינוק האם אין שינוי צורה, וכאשר תינוק מכירו כיו"ד, יש לגרר הדיבוק וכשר לכתחילה.

כתב ב"י בספר תורה וצד"י של האריז"ל

ראיתי לאחרונה בבית מדרש אחד ספר תורה יפה ומהודר, שנכתב לפני כששים או שבעים שנה בערך, צורת הכתב הוא בכתב הישן (דומה לכתב מרן בעל התניא, ונקרא כהיום כתב רוסיא), הכתב הוא כתב בית יוסף, חוץ מאות צדי"ק שנכתב ביוד הפוכה כשיטת האריז"ל !

ראיתי שהפוסקים מתירים ס"ת שנכתב בכתב המעורב בב' סוגי הכתב. השאלה הוא האם מצינו איזה מקור קדום לכך שיכתבו ספר תורה לכתחלה בכתב בית יוסף ויקפידו על כתב אר"י רק באות צדי"ק או לא ?

בי"ת עגולה - פסולה

הבי"ת הראשונה פסולה - היא עגולה לגמרי ככ"ף. לגב שלה אין צורת עקב כלל, אלא רק עיגול. נמצא צידה התחתון ממש כ"ף, ולכן פסולה.

הבי"ת השניה - יש לה צורת עקב, כשרה.

נו"ן - אין לה מספיק מושב

נראה לי שאין לנו"ן מספיק מושב, וקשה לי להכשירה.

אני מסתפק שמא מחמת שהתינוק יכירה - יהא עכ"פ מותר לתקנה בתפלין ומזוזה שלא כסדרן.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2019/03/blog-post_65.html

וי"ו - שאלת תינוק

הו' ראשה רחב מעט ורגלה קצרה, ולכן היא דומה לרי"ש - צריך שאלת תינוק כדי להכשירה.

קו"ף - למ"ד

היות שחלק הגג כשר ללמ"ד - נמצא שאות זו גם למ"ד וגם קו"ף, ופסול משום שאינה "כתיבה תמה" ברורה, כי אין להכיר אם זה למ"ד או קו"ף.

(ולענ"ד אין לומר במקרה כזה, שאלת תינוק, כי יש שינוי בעיקר צורת האות, כי אין לגג הקו"ף צואר [כעין צואר הל'])

ראה עוד דוגמאות - בתוית קו"ף - למ"ד

מ"ם סתומה צרה בגגה ומשונה

המ"ם צרה בגגה, ורחבה הרבה מלמטה, אני חושש לשינוי בצורתה.

ועוד נראה לי שאין לה שיעור לגגה, כי מסתמא כל גגות האותיות צריכות להיות רחבות מעט כשיעור יותר מעובי הקולמוס.

נוני"ן

שאלת תינוק, כי היא קצת עקומה [מושבה באלכסון ורחבה], אע"פ שצורתה נכונה מעיקר הדין. 

שאלת תינוק, היא דומה מעט לכ"ף. 

שאלת תינוק כנ"ל, היא דומה מעט לכ"ף.

כשרות. ברור שתינוק יכירם כנו"ן, ועיקר צורתה נכונה.

למ"ד - נתעבה ואין לו מושב

בכתב ספרדי אין עושין מושב ממש ללמ"ד [דלא כבכתב אשכנז - לפי סברת המשנה ברורה שמושב הל' מעכב]. ובשוע"ר מבואר [שאפילו בכתב אשכנז] שצורת הל' כעין כ"ף ווי"ו עליה אינו מעכב בדיעבד, א"כ למ"ד זו כשרה. ואם יש להסתפק בה תישאל לתינוק.

אם תינוק מכירה, מותר לגרור מעביותה לשפר את צורתה.