בי"ת שקו דק חוסם רוב חללה

בעיה מפורסמת - עוקץ יורד מפני הב' וסותם רוב חלל הב'. (אני לא דן את המציאות, אלא רק על פי התמונה הנראית כאן. כי בשינוי הגדול והצבע - תשתנה הדימוי).

אם לעין זה נראה יותר מ"ם - הרי זה פסול. ואם ספק אזי יש לשאול תינוק.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2020/06/blog-post_5.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/03/blog-post_38.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/01/blog-post_1.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2015/01/blog-post_57.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2014/10/blog-post_65.html

נו"ן פשוטה ראשה אינו עובר לצד שמאל

ראש הנו"ן אינו עובר כלל לצד שמאל, רק קוצותיה בולטים. יש חוששים שהנו"ן הזו פסולה, ומ"מ מותר לתקנה בהוספת דיו שיהא לה ראש עובר לכאן ולכאן (כמבואר במקדש מעט).

וזה תמונת תיקונה בהוספת דיו לראשה:

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2016/07/blog-post_11.html

הפיכת צד"י של כתב ב"י לצד"י של האר"י

הסופר טעה ועשה צד"י של כתב ב"י במזוזה כתב האר"י. איך מתקנים דבר זה (מבואר באחרונים בנוגע ליו"ד העליונה של האל"ף שהיא הפוכה, וצריכה להיות ישרה, וכעין זה התיקון כאן):

א. ראשית יש להוסיף דיו לראש מצד ימין שיהא עובר (מעט יותר) לצד ימין (ממה שעובר לצד שמאל, או עכ"פ שוין). כעת הראש נראה כעין ראש זיי"ן, והוא כשר, ואין כאן מחיקה [חשש ח"ת] ולא חשש כתיבה שלא כסדרן.

ב. אחר כן יש להעבות מעט לצד שמאל את הירך המחבר היו"ד לגוף. ויש להקפיד שיהא עדיין ראש עובר לצד שמאל שלא יהא גולם [מצד כתב הב"י הראשוני, כדי שלא יהא חשש פנים חדשות - שלא כסדרן].

כעת הוא נראה כצד"י של האר"י [ומה שעדיין עובר מעט לצד שמאל אין בכך כלום, כי עיקרו עובר מצד ימין] והוא כשר. ולא היה בו לרגע פסול.

כתבים גרועים ובעיות

דבר ידוע שכתבים גרועים יש בהם הרבה בעיות הלכתיות (וכן ספיקות על כשרותם):

הנה ב' דוגמאות:

בין הש' ור' [למעלה] - גרר להפריד ביניהם ושרט שריטה העוברת מעבר לעבר השני של הקלף, אלא ששריטה זו נראית רק נגד שלחן אור [השמש], ולא לעין רגילה.

הבעיה היא - שאמנם נקב שאינו נראה לעין רגילה (אלא רק נגד השמש) אינו נידון כנקב וכחסר היקף גויל, אבל אם כן נראה שעדיין האותיות דבוקות זו לזו. לכן לכתחילה בודאי יש לגרר ביניהם אם אפשר, שיהא היקף גויל ממש. בדיעבד [וכל הכתב הזה הוא בדיעבד] אפשר להכשיר כך (אם לעין אינו נראה נוגע).

שתי התווי"ן המסומנים פסולים, כי אין להם בליטת רגל שמאל. והם חסרי צורת האות תי"ו.

הרי"ש ארוכה מעט - שאלת תינוק האם זו ר' או כ"ף פשוטה.

נו"ן פשוטה - בליטת הירך נמוך מאוד

הכתב הוא דמוי "כתב המיוחס" - הבליטה בנוני"ן הפשוטות אינו נכון, הן מצורת הכתב - שהוא צריך להיות נעשה בראשית הירך, ולא בתחתיתו. והן מצורת האות - שהנו"ן צ"ל ירכה פשוטה כפשוטו, ובלי בליטה.

ואמנם זה כשר בדיעבד, אבל אינו נכון כנת"ל (וראוי לתקן הדבר אף בדיעבד).

 ***

להן תמונות מכתב המיוחס, בהן צורת הנו"ן פשוטה נכונה:

 

 

 

הבליטה מכוונת כנגד מושבי שאר האותיות, באמצע הירך (לא למעלה מדי, ובודאי לא למטה) - והטעם, ששם נתכופף הנו"ן כפופה, ולעומתו שם נתפשט הנו"ן פשוטה כלפי מטה.
ודוגמתו - בליטות הכ"ף פשוטה, פ"א פשוטה, וצד"י פשוטה - כולם מכוונים כנגד מקום כפיפת הכפופות.

חסר היקף גויל אחר שעת הכתיבה

החתך בגג התי"ו נעשה אחר הכתיבה, ולכן התי"ו כשר ואין פסול של חסרון היקף גויל, כי נכתב בכשרות.

טוב להדביק מטלית מאחורי הקלף לחזק את הקלף, שלא יתפתח קרע.

הה"א מוקפת גויל ואין החתך מגיע אליה. אבל אם היה מגיע החתך אליה, היה צריך לגרר ביניהם. כי אע"פ שאנו מקילים בחסרון היקף גויל לאחר שעת הכתיבה, היינו רק בנוגע להיקף גויל הנוגע לאות עצמה, אבל לא לדין היקף גויל שצ"ל בין שתי אותיות. (ואמנם שאלה זו במחלוקת האחרונים, אבל יש להחמיר ולגרר ביניהם, ולא לסמוך על הקולא שאין היקף גויל לאחר שעת הכתיבה. כי דין היקף גויל שבין האותיות, חמור מדין היקף גויל לאות עצמו).

כ"ף פשוטה מרובעת ותיקונה

ידועה שיטת חכמי אשכנז לפסול כ"ף פשוטה שיש בה זוית או ריבוע בסוף הגג. ומ"מ מהני תיקון בהוספת דיו לעגל הגג, אפילו אחר הכתיבה [ואין בזה פסול שלא כסדרן, כמבואר בפוסקים].

וזה מראה תיקונה בהוספת דיו:

הכתום מציין תוספת דיו [בעדינות] לגגה, כך שנעשית עגולה מאחורי גגה.

ה"א - נפסק בירכה

נפסק באמצע יריכה - ההפסק קטן והאות ניכרת היטב, מותר לתקנה בתפלין (שלכס"ד).

הירך גם קצרה מעט - ויש להאריכה לכתחילה עד שתהא שוה לרגל ימין [או פחות מעט].

בי"ת - ספק כ"ף

הבי"ת הראשונה עגולה ממש, אבל בקו שיורד ובולט ממנה קו, עושה כעין תג וריבוע - לכן לדעתי אפשר להכשיר ע"י שאלת תינוק שיקראנה ב', ואחר כן לרבעה היטב [גם בתפלין או מזוזה שלכס"ד].

אילולא קוץ זה היורד - היה פסול, והיה דינה ככ"ף.

שאלות על זיי"ן ודלי"ת

שתי הדלתי"ן המסומנות - כמעט שאין הגג [עקב] עובר ואין בו זוית ברורה - נראה לי שצריכים שאלות תינוק, ואחר שיקראם ד' כדין, יש לתקן ריבוע העקב.

הזיי"ן הראשונה פסולה. אין זו זיי"ן כלל, אלא מין וי"ו.

הזיי"ן - רוב ראשה עובר רק ימינה, אבל מעט עובר שמאלה, ולכן כשרה, ומותר [וראוי לתקנה].

אם הראש לא היה עובר כלל שמאלה - היה פסול.

עוד כתב חלש - שאלה על וי"ו

הוי"ו שאלת תינוק אם זה לא רי"ש.

הנו"ן בקושי יש לו ראש, ואת התג הימני הדביק המתייג על הגב (אני מסתפק האם התג הימני הוא נחשב לתג).

כתב גרוע

כדאי להגדיל

הכתב גרוע, ואני מסופק האם נכתב על ידי סופר בכשרות....

הל' והממי"ן סתומות - שאלת תינוק על צורתן.

התי"ו [ודברת] שאלת תינוק האם זה ת' או ח' - וכאשר יקראנו יש לתקן צורת הרגל שמאל, שיהא ממש כמין יו"ד או ראש ויו בולט.

הממי"ן שאלות תינוק כנ"ל, האם הם ממי"ן או סמכי"ן.

הבי"ת [הראשונה של לבבכם] כשרה בדיעבד, ראוי לשאול תינוק ואח"כ לתקנה.

תיבה יתירה במזוזה

 

תיבה יתירה בסת"ם פוסלת. ולא מועיל כאן גרירת היתר, כי ישאר שיעור ט' אותיות [קטנות עכ"פ] והוא שיעור ריוח פרשה סתומה באמצע הפרשה. ועל כן צריכה גניזה.

דרך אגב: ככל הנראה המזוזה הזאת לא עברה הגהה כלל !!! (קשה לי להניח שמגיה לא ישים לב לדבר כזה)

נפסקים

היו"ד נפסק מגוף האל"ף - פסול (משום שאין האות גולם [גוף] אחד), אבל מותר לתקנו בתפלין ומזוזה שלא כסדרן כמבואר בפוסקים.

במ"ם - הוי"ו נפסק מן הכ"ף הפסק ניכר - ונעשה שתי אותיות כ"ף ווי"ו, פסול, ואי אפשר לתקנו בתפלין ומזוזה שלא כסדרן, משום שבתיקונו עושהו אות חדשה.

בבי"ת יש הפסק, והגג נפרד מהמושב, פסול וא"א לתקנו בתפלין ומזוזה שלא כסדרן, כי אבדה צורתה לגמרי.

מ"ם סתומה משונה

צורת המ"ם סתומה לא ברורה דיה - דינה שאלת תינוק, ואם יכירה כמ"ם - צריכה תיקון לרבעה יותר.

עוד דוגמאות של ממי"ן שאין צורתן ברורה - ודין כולן שאלת תינוק, ואם יכירם מצוה לתקנם.

 

בי"ת ללא עקב וללא זוית

הב' של ודברת פסולה - אין לה עקב (אלא גב שלם ועגול) ואינה מרובעת למטה.

זוית או עקב ברור בבי"ת מעכב בה לפסול, כמבואר בפוסקים. (והגם אף אם לא תדמה לכ"ף, ובודאי תינוק לא יכירה ככ"ף, מ"מ כבר נפסלה - כי אין בה עיקר צורת הב' שקבעו חז"ל שהיא ריבועה שלמטה דוקא).

הב' של ובקומך שאלת תינוק, שיש בה בליטה וכעין עקב, ואינה עגולה בבירור למטה.

שאלות על כפי"ן פשוטות

הכ"ף [לבבך] רחבה - צריך שאלת תינוק אם זה כ"ף או רי"ש.

הכ"ף [מצוך] - גם רחבה, וכן אריכות רגלה (היורד מהשיטה) דקה, כי תחילתה עבה ומתדמית לרי"ש - גם זו דינה בשאלת תינוק.

כ"ף [בביתך] שאלת תינוק - כי היא רחבה מעט, וקצרה מעט.

פתח חדר אוצרות בתוך המטבח

 בתוך המטבח מיד לצד ימין, יש חדר אוצרות ששומרים שם חפצי מאכל.

תמונת שני הפתחים. הפתח הראשון [החיצון] הוא כניסת המטבח, והפתח השני [הפנימי] הוא כניסה לחדר האוצרות.

חדר אוצרות שבתוך הבית, והמשמש צרכי הדיור של הבית, חייב במזוזה.

מקום הקביעה בחדר זה [האוצר] הוא נכון. אע"פ שפתח האוצר קרוב לפתח החיצון [של המטבח], מ"מ הוא פתח נפרד עם סף נפרד משלו, ולכן חייב במזוזה לעצמו.

כ"ף פשוטה רחבה - משוכה

מפורש בשו"ע רבינו ועוד פוסקים, שאסור למשוך הכ"ף פשוטה, כי משתנית עי"ז לרי"ש.

והדין בדיעבד אם משכה - אם משך הגג עד קרוב לאורך הרגל דינה שאלת תינוק. ואם משכה עד כדי שגגה רחב כמו אורך הרגל או יותר היא פסולה, ולא מהני קריאת התינוק (כלומר, גם אם תינוק יכירה, היא פסולה).

[בתמונה שלפנינו אין הגג רחב כמו אורך הרגל, ולכן בדיעבד מועיל קריאת התינוק להכשירה].

ראה דוגמא של כ"ף פשוטה שגגה רחבה מדי ונפסלה, כנ"ל:
https://hebrewstam.blogspot.co/2015/06/blog-post_88.html

נמצא נקב קטן באות במזוזה או תפלין

קשה לדעת מהתמונה איזה גודל הוא הנקב במציאות.

א)  אם הנקב אינו נראה לעין [רגילה], אלא רק נגד האור, אינו נחשב נקב כלל, וכשר כמבואר בשוע"ר (סימן לב סעיף יז).

ב)  ואם ספק אימתי אירע הנקב לפני או אחר הכתיבה - אם הפרשה מוחזקת [כלומר יצא מידי סופר ירא שמים ומומחה, שבודאי הגיהו כדין] ונמצא נקב הפוסל - כתב במשנה ברורה [סי' לב ס"ק נה בשם סידור דה"ח] שהוא בחזקת כשרות, ומסתמא אירע הנקב אחר שעת כתיבה, ולכן אינו פוסל.

אמנם במזוזות ופרשיות סתמיות לא ברור כמה "חזקת כשרות" יש??

ג)  בכל מקרה [אפילו אירע הנקב לפני הכתיבה] אפשר לתקן, על ידי גרירה סביב הנקב כדי שיהא מוקף גויל, ואח"כ הוספת דיו ליו"ד התחתונה - שיהא לה צורה מושלמת. ויש להקפיד שלא יאבד לרגע צורת היו"ד התחתונה [משום פסול כתיבה שלא כסדרן].

***

הנה צורת האל"ף לאחר גרירה סביב הנקב:

כמעט שלא נשתייר בליטת ראש הרגל, וצריך להוסיף לו ראש מה שאפשר לצד ימין. (יש להעיר שיש סוברים שתיקון זה הוא כשר רק בדיעבד, בגלל שיחשב הוספת עיקר הראש תיקון שלא כסדרן).
יש להעיר שהרגל כשר עדיין - בגלל שנשתייר בו שיעור אות [מלוא אות קטנה] בגבהה.