האם מותר לנקד במגילה, ניקוד סופי-פסוק וטעמים?
אסור לנקד את המגילה, כי כל תורה שבכתב אסור לה להיות מנוקדת [חוץ מניקוד המבואר במסורת שננקד על כמה אותיות בתורה]. אין חילוק בין ניקוד הקריאה, ניקוד ניגוני הטעמים או סופי פסוק. אלא שבסת"ם [ספר תורה, תפלין ומזוזה] זה פסול - עד שיסיר את הניקוד או הטעמים כו'. אבל בנוגע למגילה מבואר בשו"ע [או"ח סי' תרצא סעיף ט] "מגילה שהיא נקודה (כולל סופי פסוק או טעמים) וכן אם כתב בה בדף הראשון ברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך".
כלומר, בדיעבד מגילה מנוקדת שכבר קראו בה, או שאי אפשר לו לאדם לקרוא בה בלא שינקדה, בדיעבד הרי זה מותר.
ונראה לי שזה מטעם שדינה כחסר בה תיבות ואותיות שיוצא בה בדיעבד, הרי שאין דקדוק בדיעבד בחסר ויתיר במגילה, כמו שבסת"ם שדבר זה מעכב. אבל פשיטא שלכתחילה אין לנקד את המגילה ולא לקרוא בה, עד שיסיר הניקוד ממנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה