אין צורת אות לתי"ו, ופסול בקו"ף

התי"ו המסומנת [בשבתך] פסולה. קו הגג והירך הם בעצם קו אחד עם שיפוע מעט. צורת הת' מחייבת ג' חלקים, רגל ימין, גג, ורגל שמאל בצורתה המיוחדת - רגל שכפופה למטה החוצה. בהעדר אחת מחלקים אלו, אין לה צורת אות [ועכ"פ אינה 'כתיבה תמה'].

גם רי"ש כזה - היתה פסולה מאותה סיבה, כי אין לה גג ורגל, כשני חלקים ברורים כל אחד לעצמו. (ובאמת זה חלק מדין 'גולם' שהפוסקים בסימן לב פסלו, כגון נגעה לגמרי יו"ד האל"ף לקו הגג).

הק' [ובקומך] יש לה בעיה גדולה, כי הרגל צ"ל תלויה בחלל האות, כלומר מתחת לגג ומול רגל ימין. ואילו זו תלויה החוצה מסיום הגג, וגם זה פסול.

אין לפרשה הזאת צורת דף

נראה לי שהחיתוך הזו פוסל את הפרשה, כי אין לה צורת דף.

הפסול המפורסם "כקובה או כזנב" שנזכר בפוסקים, שאין הדף בצורת מרובע אלא בשאר צורות, עגול או משולש, או עקום בצורה אחרת, פוסל, כי אינם צורת דף, כפי שמובן מלשון הרמב"ם [הלכות סת"ם פרק ה - בנוגע למזוזה] "ואם כתבה בשנים או בשלשה דפין כשרה, ובלבד שלא יעשנה כזנב או כמו עגול או כקובה, ואם עשה כאחת מאלה פסול".

פירוש דבריו, שהמזוזה [והו"ה כל סת"ם] צריך להיות לעמוד הכתיבה צורה מיוחדת כצורת דף, ואם אינה צורת דף הרי זה פסול. לדוגמא, צורת עיגול או זנב [משולש], וכל כיוצא בזה.

על כן כאשר נפרץ מסגרת הדף, כמו כאן נראה לי שזה פסול (ועד כאן לא התירו חז"ל אלא קרע הנכנס בכתב עד ג' שיטין, שהוא דבר מועט ואפשר לתפרו. אבל לא חלון גדול כזה).

וכן משמע הדין והטעם במשנת הסופר סימן כז ס"ק יז (ובשער הציון שם אות טו).

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2015/06/blog-post_0.html 

טי"ת ראש ימני קרובה לנגוע למושב

ראש ימין בטי"ת כמעט נוגע למושב. לדעת שו"ע אדמו"ר הזקן אפילו אם נוגע למושב כשר [כל זמן שתינוק מכירה], וראוי לכתחילה להפרידה מהמושב.

ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2018/02/blog-post_16.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2020/12/blog-post_3.html 

קרע באות

הע' בשורה התחתונה נקרעה, כלומר קרע חתך באמצע האות ומושבה אינה מחוברת לחלק העליון של האות.

האות פסולה כי אינה גולם [גוף] אחד, ואין לה תיקון. ועל כן הפרשיה הזאת תיגנז.

שאלות על מ"ם סתומה

המ"ם של וקשרתם פסולה, אין לה שום זוית למטה, כל פינותיה מעוגלות. אע"פ שמראה גופה דומה יותר למ"ם סתומה, מ"מ צריך להיות לה זויות ובהעדר שום זוית למטה ['עגולה לגמרי'] יש לפסול, כי אינה כתיבה תמה [ולא מועיל קריאת התינוק].

המ"ם של ולמדתם אמנם מרובעת למטה בפינותיה, אבל אין גגה יוצא כלל מצד שמאל, כמבואר בפוסקים. בדיעבד היא כשרה.

המ"ם סתומה של אתם [הכתב גרוע בכל אופן] עגול מצד ימין. לדעת רבינו [שוע"ר אות מ] מועיל שאלת תינוק לקבוע האם זו מ' או ס'.

המ"ם הזו יורדות קוצותיה [בריחיה] למטה הרבה. צריך בירור על ידי קריאת התינוק - האם עדיין צורת מ"ם לה או לא.

אל"ף עם קוץ עליון מהגג

הסופר עשה לאל"ף קוץ גדול בראש שמאל של גג הא'. יש מקור בראשונים לעוקץ זה, אמנם סופר זה הגזים בגבהן ועצמתן, מ"מ בדיעבד עדיין כשר כי צורת האות ניכרת בבירור.

אגב: גם צורת העיי"ן והשי"ן אינם נכונים לכתחילה, שהרי לעיי"ן ולשי"ן צ"ל מושב, וסופר זה עשה העיי"ן רק קו אלכסון בלבד יורד מראש ימין, ללא עיקום וכפיפת מושב כלל. וכן את השי"ן עשה ללא שום מושב, רק חיבור שלושה זרועות של הראשים לנקודה אחת.

שאלות על האות אל"ף

סיום גג האל"ף עולה ונדבק בקוצו של יו"ד - הגורם להם ליראות כמין עיי"ן. יש בראשונים שפוסלים דבר כזה [שיטת היראים] מכיון שנשתנה צורת הא' למין עיי"ן. אבל ברור בדברי שו"ע רבינו שאין לפסול רק בגלל השתנות כזו, אלא עד שתאבד צורתה לתינוק. ולכן כאן אם תינוק יקראם ליו"ד ולאל"ף כדינם, הרי הן כשרות, ורק צריך להפריד ביניהם מטעם היקף גויל.

בנקודה העליונה שבא' יש חור הניכר לעין. הספק, אם זה אירע מתחילת הכתיבה או לא [המגיה אמר שקשה מאוד לתקן דבר כזה בגרירה בגלל חלישות הקלף].

בפשטות דין 'היקף גויל' הוא דין תורה (וכ"כ פמ"ג) וספיקו להחמיר. כלומר, לפסול עד שנדע מאיזה סיבה ראוי לנו לומר שקרה החור אחר הכתיבה. (מה שמבואר באחרונים שחזקה שיצא מתחת ידי הסופר דבר מתוקן כו'. קשה לומר חזקה זו כיום [אלא בסופר מובהק וירא שמים שמקפיד מאוד לבדוק הכתב לפני שמוסרם הלאה], שרוב הסופרים  מניחים הפרשיות למגיהים להגיה כו'.

 

הסופר תלה קו המחבר את היו"ד התחתונה לגוף האל"ף בקצה ראש הגג. אמנם כן משמע בקצת ראשונים (כפי שכתבתי באותיות הרב), אך אין המנהג כן היום, אלא מקפידים שקו הגג יעבור על הקו המחבר משהו (ונימוק המנהג ביארתי שם).

האל"ף כשרה, אך ראוי לתקן הדבר להיטיב צורת האות כתמונתה של לכתחילה [היום].