האות מ"ם חציה [כלומר חלק מהאות] כתובה על המטלית, וחציה על הקלף. הנו"ן פשוטה כולה כתובה על המטלית, אבל אינה מוקפת גויל במטלית עצמה, אלא היקף גויל שלה מהקלף.
מצב זה תלוי במחלוקת הפוסקים האם האותיות הללו כשרות - לדעת הב"ח וש"ך [יו"ד סי' רפ] הן פסולות, כי הגם שניתן היתר לכתוב אותיות וכו' על מטלית, היינו דוקא שיהא כל הכתב והיקף גויל דוקא על המטלית, אבל חציה על הקלף וחציה על המטלית הרי זה פסול.
אמנם לפי הט"ז [שם] אם נדבק המטלית לקלף ונעשו אחד, מעתה הכותב על גבה בין שהאות על המטלית או על הקלף, והו"ה להיקף גויל, דין אחד להם. ולכן אותיות הללו כשרות.
אמנם לענין דיעבד [וכן שלא להוציא ס"ת אחר באמצע קריאת התורה] כדאי הוא הט"ז לסמוך עליו [וכן מבואר בברכי יוסף או בספר לדוד אמת לחיד"א], אך לכתחילה אין לעשות מעשה כזה נגד הש"ך וב"ח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה