לשון שו"ע רבינו באות נו"ן "ומושבה
התחתון משוך לצד שמאל היטב יותר מן הראש שלא תדמה לבי"ת".
נשאלתי: למה הנו"ן תדמה לבי"ת, אם כבר היא
תדמה לכ"ף, כי שניהם עגולים למטה?
א. הנה מקור הדבר בבית יוסף, בא"ב שהביא [על שם הברוך שאמר, אך באמת אינו לברוך שאמר אלא לרבי יום טוב ליפמן כמפורסם, והוא הנקרא 'אלפא ביתא'].
ושם בב"י מבואר שלנו"ן יש עקב
קטן, אלא שהיא גם כן עגולה היטב בכפיפתה. וכן [מבואר בב"י ובשו"ע רבינו]
צוארה ארוך כי מושבה בולטת היטב שמאלה. ואם כן תמונתה כך [ציור 1] על כן אם ימשוך את
ראשה בשוה למושבה היא תדמה לבי"ת [ציור 2]. אבל אם יקצר מושבה שתשתוה לראש,
לא נזכר בבירור שיש כאן פסול של התדמות לבי"ת.
[והטעם שדומה לבי"ת, כי הבי"ת
גופה מרובעת היטב בפינות למעלה ולמטה, והרי נו"ן זו שראשה מרובע ועובר על
הצואר ולמטה יש לה פינת עקב, נמצא שגופה מרובעת ודומה לבי"ת].
אך גם לדידן שאין אנו נוהגים לעשות לה עקב
אלא עגולה היטב בכפיפת הצואר למושב, אם ימשוך כל גופה ותדמה לכ"ף ודאי שהיא פסולה,
דכל שנשתנית הנו"ן מחמת משיכתה בין לצורת בי"ת בין לצורת כ"ף הרי
זו פסולה. וכן פשוט במשנת סופרים [סי' לו אות נו"ן עיי"ש].
נמצא דעת האלפא ביתא בב"י, כי ההבדל
בין נו"ן לבי"ת, שהבי"ת כל גופה רחבה והנו"ן ראשה קצר. על כן
אם ימשוך את ראשה הרבה [כאשר מושבה עשויה כתיקנה] היא נדמית לבי"ת. ואם משך
ראשה הרבה וקיצר מושבה [ששינה ב' דברים בצורת הנו"ן שבבית יוסף] הרי אמנם
אינה דומה לבי"ת, אך פסולה משום שנשתנית צורתה הרבה.
ב. אמנם בתקון תפלין של הברוך שאמר (קובץ ספרי סת"ם עמ' קלו) "נו"ן כפופה .. והמושב ארוך שלא תדמה לבי"ת" (וכן העתיק הב"י מהאגור). הרי סברת התקון תפלין שחייב להאריך המושב כדי להוציאו מצורת בי"ת, ואם המושב קצר כשיעור משך הראש, הרי זו דומה לבי"ת [ומשמע שפסול], וכן ברור בהגהת ברוך שאמר שם "פוסלין מלאכתן מחמת שמקצרין המושב של הנו"ן כמו הראש, או שעושים הראש כל כך עב וארוך כמו המושב ויהיה נראה כמו בי"ת". הרי שבשני האופנים הנו"ן מתדמה לבי"ת, בין שהמושב והראש קצרים או שניהם משוכים.
סברת הברוך שאמר והאגור שההבדל בין בי"ת לנו"ן הוא, הבי"ת גגה ומושבה שוים, ואילו הנו"ן מושבה משוך היטב לפניה לשמאל ואינו שוה לראש.
אך דעת הבית יוסף [בא"ב] שעיקר ההבדל מה שגג הנו"ן קצר. וכן אנו נוהגים, שהרי אנו מקצרים המושב של הנו"ן ואין אנו מאריכים הצואר כדי שתרד המושב למטה מן השיטה, וכן אין מושכים המושב היטב לפניה אלא רק מעט לימין ולשמאל, הרי שאין חוששים בצורת הנו"ן לסברת התקון תפלין וברוך שאמר ואגור הנ"ל שבזה מתדמה לבי"ת. ואנו סוברים שעיקר ההבדל בין נו"ן לבי"ת וכ"ף, שהן ארוכות והנו"ן קצרה, אבל אם המושב שוה לראש הנו"ן, אין אנו חושבים זה כלל לשינוי בצורתה.
על כן תמונות הללו [שלמטה] פסולות לפי הברוך שאמר, ולדידן כשר. הנוני"ן של ונתנה רחבים מעט. אמנם בהתחשב בכללות צורת הכתב ניכר הבדל ברור בין הבי"ת וכ"ף, לנו"ן, על כן יש להכשיר.
ב. אמנם בתקון תפלין של הברוך שאמר (קובץ ספרי סת"ם עמ' קלו) "נו"ן כפופה .. והמושב ארוך שלא תדמה לבי"ת" (וכן העתיק הב"י מהאגור). הרי סברת התקון תפלין שחייב להאריך המושב כדי להוציאו מצורת בי"ת, ואם המושב קצר כשיעור משך הראש, הרי זו דומה לבי"ת [ומשמע שפסול], וכן ברור בהגהת ברוך שאמר שם "פוסלין מלאכתן מחמת שמקצרין המושב של הנו"ן כמו הראש, או שעושים הראש כל כך עב וארוך כמו המושב ויהיה נראה כמו בי"ת". הרי שבשני האופנים הנו"ן מתדמה לבי"ת, בין שהמושב והראש קצרים או שניהם משוכים.
סברת הברוך שאמר והאגור שההבדל בין בי"ת לנו"ן הוא, הבי"ת גגה ומושבה שוים, ואילו הנו"ן מושבה משוך היטב לפניה לשמאל ואינו שוה לראש.
אך דעת הבית יוסף [בא"ב] שעיקר ההבדל מה שגג הנו"ן קצר. וכן אנו נוהגים, שהרי אנו מקצרים המושב של הנו"ן ואין אנו מאריכים הצואר כדי שתרד המושב למטה מן השיטה, וכן אין מושכים המושב היטב לפניה אלא רק מעט לימין ולשמאל, הרי שאין חוששים בצורת הנו"ן לסברת התקון תפלין וברוך שאמר ואגור הנ"ל שבזה מתדמה לבי"ת. ואנו סוברים שעיקר ההבדל בין נו"ן לבי"ת וכ"ף, שהן ארוכות והנו"ן קצרה, אבל אם המושב שוה לראש הנו"ן, אין אנו חושבים זה כלל לשינוי בצורתה.
על כן תמונות הללו [שלמטה] פסולות לפי הברוך שאמר, ולדידן כשר. הנוני"ן של ונתנה רחבים מעט. אמנם בהתחשב בכללות צורת הכתב ניכר הבדל ברור בין הבי"ת וכ"ף, לנו"ן, על כן יש להכשיר.
ג. העולה לדין: בין שמשך הראש וגם המושב עד שנתדמה לבי"ת או
לכ"ף, הרי זה פסול. ובין שמשך ראשה לבד מעבר למושב הרי זה פסול אע"פ שגם
אינה דומה לבי"ת או לכ"ף, הרי זה שינוי גמור בצורתה. אבל קיצר המושב עד ששוה לראשה אינה נפסלת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה