בה"א יש חתך שהיה הולך מרגל שמאל עד הגג, שנעשה אחר הכתיבה. הסופר גרר מגג הה"א וכעת החתך הוא מחוץ לה"א.
מה היה דינו של חתך זה?
חתך ארוך נידון כנקב הנראה לעין כמבואר במקדש מעט משום שאם ימתחו אותו יפתחו שפתי החתך ויראה לעין. אבל היות שנעשה אחר הכתיבה, אע"פ שלא היה במקום החתך שום היקף גויל בין גג הה"א לרגל שמאל, לפי השיטה העיקרית בהלכה [שו"ע רבינו לב סעיף יט] היה כשר. אמנם לדעת הירושלמי שם, נראה שהיה מעכב היקף גויל באופן זה גם אחר הכתיבה, [וכתב רבינו שם שראוי להחמיר כדעתם] ולכן טוב עשה המגיה שגרר מהגג ועכשיו החתך הוא מחוץ לגג הה"א, וממילא היא מוקפת גויל [גם לירושלמי].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה