[הציורים הן דוגמאות לבד שהכנתי]
מה שיעור וגדר חרטום קצר במ"ם?
האם הוא נידון בשיעור ירך קצר כמו הדלי"ת והה"א שאם נשתיירו בהם מלוא אות קטנה [כלומר גובה היו"ד] הרי אלו כשרים, או שאין זה שייך לכאן?
האם מותר לתקן חרטום קצר, כפי שמתיר המשנה ברורה [סי' לב ס"ק מ] לתקן ירך דלי"ת וה"א קצרים שאין בהם שיעור, ולא חשיב תיקון זה שלא כסדרן. האם כן הדבר בנוגע לחרטום קצר של מ"ם?
והנה מסברת המשנה ברורה שלא הזכיר [שם ס"ק מב] באלו האותיות שיש בהם שיעור מלוא אות קטנה גם את המ"ם, וכן מספיקו בביאור הלכה [לב סעיף יח ד"ה כל החרטום] נראה דלא סבר שזה שייך לגדר שיעור מלוא אות קטנה.
ובמשנת סופרים [סימן לו בביאור הלכה] כתב: ויגיע [החרטום] עד כנגד מושב התחתון, ובדיעבד אם לא הגיע עד למטה ותינוק קוראו למ"ם צ"ע דאפשר דזה אינו מעיקר צורת האות רק לכתחילה.
אך לא ביאר המ"ב באיזה שיעור קצר נסתפק, האם הסתפק שאינו מגיע עד למטה ממש אך עכ"פ מגיע כנגד ראשית המושב, או שנסתפק שאפילו אינו מגיע עד כנגד המושב כלל. וכן רגילים להבין בספיקו, דפשיטא ליה דכל שמגיע כנגד המושב הרי זה כשר, וספיקו אם הוא קצר מכך.
ובמקדש מעט [סדר האותיות, מ"ם סק"ז] נוטה להחמיר דבעינן שיהא באורך החרטום שיעור וי"ו ולא יו"ד, כי אין בין הסתומה והפתוחה אלא פתיחתה או סתימתה למטה. כלומר כל שאינו ראוי לסתום אינו מ"ם כשר.
ועי' במשנת הסופר [עמוד עב, משנה"ס ס"ק קיד, וביאור הסופר שם] שדחה דברי המקדש מעט, וסבר עיקר שאע"פ שלא הגיע כנגד המושב אלא חרטום קצר כעין יו"ד לבד, כשר.
ועיקר קושיתו בביאור הסופר על סב' המקדש מעט דהשוואת הממי"ן וכן כל הכפולות אינו אלא לכתחילה, כמבואר בשו"ע רבינו דצריך להשוותן לכתחילה.
ולענ"ד שאין סברת המקדש מעט משום השוואת הממי"ן הסתומה והפתוחה, אלא שמעצם צורת המ"ם שיהא בה ד' קירות, ואין בין הסתומה לפתוחה אלא פתיחתה או סתימתה, כלומר זהו צורת כל אחת מהן שהיא סגורה בארבע מחיצות, וכל שפרוצה מחיצה אחת מהן אין זו מ"ם כלל.
נמצא סברת המקדש מעט נוטה וביאור הלכה מספק, דבעינן שיהא החרטום עד כנגד המושב שראוי לסתום, ובלי זה אינו צורת מ"ם, וא"כ לכאורה אי אפשר לתקנו בתפלין משום שלא כסדרן.
אבל אין הדבר תלוי בשיעור וי"ו או יו"ד אלא בסגירת רוב המחיצה השמאלית והגעת החרטום כנגד המושב. וכמה נפקא-מינות דקין בדבר, כגון שהחרטום מתחיל נמוך והוא רק יו"ד אבל רגל היוד מגיע עד כנגד המושב, או לאידך שהחרטום ארוך כוי"ו אך המ"ם גבוה [כתיבה ארוכה של גובה ד' קולמוסים] ואינו מגיע עד כנגד המושב.
אמנם היות שהדבר בספק [גדר צורת המ"ם ושיעור אורך החרטום] אם תינוק קוראו היטב, יש עדיין מקום רב לדון שמא עכ"פ מותר לתקנו שלא כסדרן משום כתיבה מועטת, כל זמן שתינוק יכול לקרותו. וצ"ע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה