ריבוע הבתים

שו"ע רבינו (סימן לב סעיף נט): תפילין בין של יד בין של ראש הלכה למשה מסיני שתהיינה מרובעות .. בגוף הבתים שיהיה הבית מרובע ארכו כרחבו (בכל משך גבהו) אבל על גבהו אין להקפיד אם הוא יותר מארכו ורחבו.

צריך ביאור למה העמיד רבינו התיבות (בכל משך גבהו) בסוגרים.

בחקרי הלכות חלק ה כתב הטעם, משום דנסתפק רבינו האם צריך שיהא הריבוע בכל משך גבהו כולו דוקא, או דסגי ברוב גבהו, אך מיעוט גובה הבית אינו מעכב אם אינו מרובע.

ועוד צריך להבין מה פירוש "בכל משך גבהו", האם הפי' שיהא מרובע בשיעור ריבוע אחד בכל משך גובהו, או שיהא מרובע עכ"פ אע"פ שהריבוע מתרחב או מתמעט מעט למעלה מכמו שהוא שיעור הריבוע למטה.

ונראה הפירוש שיהא הריבוע בשיעור אחד בכל משך גובהו, אבל אם שיעור הריבוע משתנה אינו נחשב לבית אחד מרובע, כלומר שינוי שיעור הריבוע משנה את הגדרת חלקי הבית. (כי זהו "שיעור עצמי", כלומר כל שאינו מרובע אינו בית של תפלין, ולכן לא סגי ברוב גבהו [כמו דלא סגי ברוב בית, אלא בעינן בית שלם] וגם אין השיעור יכול להשתנות, כי לא יהא זה אותו בית).

ומה שהעמיד רבינו התיבות (בכל משך גבהו) בסוגרים, אינו משום שזה חידוש הלכתי [כהבנת חקרי הלכות הנ"ל]. אלא להיפך - לרבינו פשוט שריבוע גוף הבתים הוא בכל משך גובה הבית, וזה פשט הראשונים שגוף הבית צ"ל מרובע, משום דהלכה למשה מסיני נאמר בתפלין, וגוף הבתים היינו תפלין [כפי שהעתיק רבינו סברא זו להלן סעיף עז]. וממילא פשוט שכל גוף הבית חייב להיות מרובע [וריבוע אחד בארכו ורחבו] דאחרת אינו תפלין [אחד]. [ודלא כסברת הדעת קדושים (ס"ק נ) המובא במקדש מעט (סי' לב ס"ק קסד), דאם מתמעט שיעור הריבוע למעלה אינו מעכב].

אלא רבינו העמיד התיבות הנ"ל בסוגרים, רק כביאור בפשט לשון הראשונים "גוף הבית", דהיינו כל משך גבהן נקרא גוף הבתים, "אבל על גבהו אין להקפיד אם הוא יותר מארכו ורחבו" כלומר אין הגובה עצמו צ"ל שוה לריבוע. ואם רבינו לא היה מפרש בסוגריים משמעות ריבוע גוף הבתים, היה מקום לטעות בהבנת המשפט הבא "על גבהו אין להקפיד", דהיינו טועים לפרשו שאין צריך בגובה הבית למעלה שיהא ריבוע, או לכל הפחות אינו צ"ל אותו ריבוע שלמטה. לכן מקדים ומבאר בסוגריים דריבוע הגוף באורך ורוחב שוה הוא חלק מעצם התואר תפלין ע"פ הלכה למשה מסיני, אבל על גבהו ביחס לריבוע אורך ורוחב אין קפידא.