שאלה חמורה בשם קודש

לכלוך [מחומר לא ידוע] דבוק היטב לקלף [אולי ספוג בתוך הקלף] פוסל את היו"ד שבשם אלקיכם, אי אפשר למוחקו בסכין משום חק תוכות. ואי אפשר למחוק את כל היו"ד, משום שנתקדש מתחילה ועדיין ניכר מעט צורת האות יו"ד, אבל גם להניחה כן אי אפשר, על כן נראה לענ"ד שצריך לקלף את השם.

העיי"ן של פרעה ג"כ פסול משום הלכלוך הזה.

לכלוך על יד כ"ף

ליד הכ"ף יש לכלוך [מריחה] של דיו - מותר למחוק הלכלוך ואין זה חשוב שינוי צורת הכ"ף כלל.

ם' היורד בשיפוע שמאלה

שאלתי תינוקת והיא קראה ס'.
האם זו ם' פסולה?

ו' עם ראש גדול

האם ה-ו' הראשון פסול?

האם מותר לתקנו?

ירך הקו"ף תלוי על הגבול או חוץ לחלל האות

[יש אפשרות להגדיל התמונה על ידי הקשה עליה]

הרב גדעון פוקס שואל על הקופי"ן המסומנים: מה דינם?

מבואר במקדש מעט (על סדר אותיות, קו"ף) שהירך צריך להיות תלוי בחלל האות, כלומר לא למטה מהמושב ולא שמאלה מהגג, ואם היא תלויה מחוץ לחלל היא פסולה משום שינוי צורת האות.

בקו"ף של 'קרבן' מקצת הנקודה היא שמאלה לגג, אבל היות שעיקר הירך תלוי בתוך החלל היא כשרה.

את החלל אנו מודדים באופן כזה

קו ירוק מסמן את גבולות חלל הקו"ף, אם ראש הירך תלוי בתוך חלל זה האות כשרה, ואם היא תלויה מחוץ לחלל האות היא פסולה. ואם מיעוטה בפנים ומיעוטה בחוץ, אזלינן בתר רוב ועיקר ראש הירך היכן הוא נמצא.

יו"ד פסולה

היו"ד הזו פסולה - היא וי"ו קטנה כשרה.

שאלות צורות אותיות בתפלין

הנו"ן של אנכי כשרה בדיעבד (ראוי לתקן, ע"י גרירה מעובי הצואר כדי שתהא המושב יותר ניכר).

הסמ"ך של וסרתם שאלת תינוק בגלל שהמושב שטוח ומסתיים בקוץ לצד שמאל (בדיעבד כאשר לא נשאל תינוק, נראה לי שכשרה).

האלפי"ן אינן כתובות נכון לכתחילה, כי יו"ד האל"ף העליונה רחבה וגדולה מהקטנה, ואין זה נכון אלא אדרבה היו"ד התחתונה צ"ל רחבה יותר מהעליונה לכתחילה.

בתמונה שניה מסומנות בעיות הללו בעיגול אדום:

קוץ רבינו תם - חק תוכות?

בהמשך למה שכתבתי במאמר "יו"ד הדומה לכ"ף קטנה" ראה שם, נראה שיו"ד זו אינה בגדר שינוי צורת אות לפסלה, ועל כן מותר לגרר הנגיעה שבין ירך ימין והקוץ, כדי שהקוץ דר"ת יהא קטן יותר.

ואע"פ שדעת המקדש מעט שאפילו קוץ דר"ת שנעשה בחק תוכות פסול, מכל מקום היות שאין לקוץ זה שיעור אם יגרור רובה וישאר ממנה כלשהו הרי עיקר הקוץ נעשה בכתיבה ולא נעשה כלל בחקיקה - אלא החקיקה היתה למחוק הייתור לבד.

מדידת שיעור טפח מהחלל - במזוזת שער שהיא עגולה (צילינדר)

נסתפקתי היכן מותר לקבוע את המזוזה - בשער שמזוזות הסף הן עגולות [צורת צילינדר] ואי אפשר לקבוע המזוזה במקום שהדלת סוגרת, כי הדלת נסגרת עד הסף ממש ואין מקום למזוזה שם.

במזוזת סף רגילה היות שכל הצד הפונה לחלל הפתח הוא מקומו, ומותר להרחיק טפח ממקום החלל יכול לקבעו כלפי רשות הרבים סמוך לחלל, אבל בעמוד עגול היכן מודדים את חלל הפתח כדי להרחיק ממנו שיעור זה?  

החזרת מזוזות לאחר בדיקה - ולא ידוע מקומם הראשון

מי שהוריד מזוזות לבדיקה מחדרים שונים שבביתו, חלקם היו חיוב מזוזה מן התורה וחלקם מדרבנן וחלקם אפילו של הידור בעלמא, ולא נזהר לרשום כל מזוזה לאן כל אחת שייכת -

רשאי כעת לקבעם בחזרה על כל דלתות הבית, ולא יברך על הקביעה שספק ברכות פטור מלברך (שמא מחזיר המזוזות למקומם הראשון) ואע"פ שלא היה ראוי לערבבם משום ספק הפסד ברכה (אם מחזיר המזוזה למקום שלא היה קבוע בו תחילה) וכן משום חשש הורדה בקדושה, שהרי מוריד המזוזה ממקום חיוב למקום פטור, מ"מ בדיעבד אינו חייב לגנוז המזוזות משום זה, ומעתה שאינו יודע מקומם רשאי לקבעם בכל מקום שירצה.

ונראה עיקר לדינא שאין איסור הורדה בקדושת המזוזה, אלא א"כ מעבירו ממקום חיוב למקום פטור, או מורידו על מנת שלא להחזירו כלל, או מורידו על מנת לקבעו במקום פטור. אבל אם הורידו לבדיקה וטעה כנ"ל - כעת אין איסור הורדה בקדושה בדבר כלל.

אותיות דהויות בספר תורה

השי"ן של 'אנשים' ויו"ד של 'ויעבדו' נראה לי פסולים, כי הרגל דהה מדי.

היו"ד של 'מצרים' כשר כי יש לו רגל משהו, והיינו שמותר לקרוא בספר תורה עם יו"ד זה אבל צריך לתקנו אחר הקריאה.

הבי"ת של 'אבדה' קו האמצעי נראה לי דהוי מדי ונחשב לנפסק ופסול.

ראוי תמיד לידע שתמונה [בנוגע לדיו דוהה] בסקן אינו משקף במאה אחוז את המציאות, וכתבתי הדברים רק להתלמד בנוגע לדיו דהוי.

למ"ד משונה

הלמ"ד משונה, ונראה לי שהוא פסול משום שינוי צורת האות.

ירך הדלי"ת של אחד קצרה

ירך הדלי"ת קצרה מעובי גגה, והרי שיעור ירך הדלי"ת הוא כמלוא אות קטנה [יו"ד], כלומר כעובי קולמוס אחד. והיינו בדלי"ת רגילה שעובי גגה כשיעור עובי קולמוס אחד, אך בדלי"ת רבתי שגגה עבה צ"ל שיעור אורך הרגל כעובי הגג.

ולכן במקרה שלפנינו צריך לתקנה, להוסיף באורך הירך כדי שתהא כשיעור מלוא אות קטנה דידה. וצריך ליזהר שלא יכנס ראש הלמ"ד העולה מלמטה לחלל הדלי"ת.

אם הלמ"ד היה עולה יותר [שלא היה ניתן להאריך כלל ירך הדלי"ת] הייתי סבור לפסלה.

אין מורידין בקדושה

נרתיק [בית] למזוזה העשויה משלושה בתים ישנות של תפלין -

אסור לעשות כן משום אין מורידין את קדושת התפלין, וכן בזוי מצותן (כנראה שמי שעשה כן היה צריך גם לחורר חורים בבתים שהמזוזה תוכל ליכנס) -

חובה להוריד הבתים הללו ולגנזן.

מ"ם שאלת תינוק

המ"ם סתומה [בשורה ראשונה] עגולה למטה, וצריך לשאול תינוק אם יקראנה מ"ם או סמ"ך.

התי"ו [בשורה השניה] רגל ימין קצר, אבל עדיין כשר כי נשתייר בה שיעור מלוא אות קטנה [כלומר עובי קולמוס אחד] שהיא שיעור הירך, וראוי לתקנה למלאות את ירכה כשיעור המלא.

יו"ד הדומה לכ"ף קטנה

יו"ד השניה רגלה ארוכה ומשוכה כלפי שמאל.

רבים מחמירים שהיא דומה לכ"ף כפופה קטנה. ולענ"ד שיש להקל על ידי שאלת תינוק, שהרי לא נשתנתה לכ"ף ממש, כי אין הגג ומושב [של ה'כ"ף' הזו] שוין, היא קטנה בגובה השורה, ויש בה קוץ על פניה בצד שמאל שיותר דומה ליו"ד משונה מעט מכ"ף קטנה. ולכן ודאי מועיל שאלת תינוק להכשירה. ואח"כ ראוי לתקנה אף בגרירת יתרת הרגל.

[תמונה שניה] יו"ד זו שקוץ ר"ת ארוכה מעט ונוטה לסתמה, ויש בה שאלה שהיא דומה לכעין סמ"ך.

גם בזו נראה לענ"ד להקל ע"י שאלת תינוק, ותיקון בגרירת עודף הקוץ.
לדעתי רגל ימין של יו"ד זו ארוכה מדי, כך שהיו"ד הזו היא  בעייתית בכל מקרה. שהרי שיעור ירך ימין צריך להיות לא יותר משיעור עובי הראש, כפי שבארתי כמה פעמים (עכ"פ לדעת הרמ"א ושו"ע רבינו).