עוד שאלות

צואר הלמ"ד מין גולם. לדעת שו"ע אדמו"ר הזקן זה כשר, ולדעת הקול יעקב (בסימן לב) הוא גולם ופסול. ולכן יש לתקן צורת ראש הצואר.

פ"א פסולה - הנקודה שבה גולם. (למתירים לתקן קו משוך - ג"כ כאן מותר לתקנה).

סמ"ך גופה רחב אך עגולה למטה מכל צד - שאלת תינוק, אם לא יטעה בה לקרותה מ"ם.

נראה לי שהצד"י הזה פסול - משום שינוי גודל בצורתה.

שאלות בצורות אותיות

אל"ף - נקודה התחתונה היא בעצם גולם - קו משוך בשוה. למתירים לתקן קו משוך - מותר לתקן ראש לנקודה זו.

רי"ש אין לו רגל באמת (אפשר שיהא מותר לתקן אחר קריאת התינוק. צ"ע בזה, השאלה היא, האם זה רק חסר שיעור בירך, או שבעצם חסר כל צורת ירך. אחר זה, נראה לי שבודאי אין לו ירך והוא פסול גמור, ולא מועיל שום תיקון כאן, דרק כאשר יש לו ירך אלא שחסר בו שיעור, מהני תיקון. ראה מה שכתבתי פורום לנושאי סת"ם: רי"ש בלי ירך, או חסר שיעור).

יו"ד דומה לחי"ת קטנה, העוקץ שמאל ארוך כמו רגל ימין. שורת הדין - שאלת תינוק, ואחר שיקראנה יו"ד מותר לתקן צורתה (ישנם מחמירים ופוסלים לגמרי).

נגיעה בין כ"ף ליו"ד

פשוט שמותר לגרר נגיעה זו, הן אינן נראות כלל כמ"ם. (ואם היה ספק בדבר היה צריך לשאול תינוק)

ווי"ן, ביתי"ן

בי"ת - לבבך שאלת תינוק.

בי"ת - לבבכם [למטה, תמונה לא ברורה לחלוטין] נראה לי בעיה, כי גופה ממש דומה לכ"ף. לפחות צריכה שאלת תינוק אם אינה כ"ף.

וי"ו של ובשעריך, ושבעת, כמו מספרי 1 - הראש לא ברור, יש כאן חשש גולם. צריך לתקנם שיהא הראש ברור.

וי"ו של ותירשך כשר.

הוי"ו הזה גולם אין לו ראש והוא פסול. אי אפשר לתקנו בתפלין ומזוזה.

פרשה נדבקה לתיתורא התחתונה

לאחר ההכנסה וסגירת הבתים (ובפרט סגירה הרמטית) מדביקים את התיתורות. הדבק מתפשט מחמת הלחץ, וכאן הפרשיה נדבקה לתיתורא למטה.

כבר הזהרתי בעבר בפורום זה (וכן בפורום באנגלית) שלדעת שו"ע רבינו אסור שהפרשיות תרדנה בתוך עובי התיתורא כלל, ואם יורדות יש חשש פיסול דאורייתא [כלומר ביטול קיום המצוה] של התפלין לדעתו.

אפשר למצוא את המאמר ב'תוויות' [בצד ימין] labels "פרשיות בתוך התיתורא"

דלי"ת ורי"ש

יש לפסול את הדלי"ת הזה. כל תינוק קורא אותה רי"ש.

יש להכשיר רישי"ן הללו [ומי שלבו נוקפו - ישאל תינוק]. כי אין להם זוית חדה וברורה, וכל תינוק קוראן רי"ש. (התמונות הן הגדלה, ולכן הבליטות ברי"ש מוגזמות למראית העין).

כתב חלש

כתב חלש ביותר.

ווי"ן עקומות סימנתי את הגרוע שבהם - שאלת תינוק אם לא יטעה בה כיו"ד.

קופי"ן - רגל ימין קצרה כך שרגל שמאל כמעט אינו בחלל האות. צ"ע מה דינם. על כל פנים אפשר לתקן אריכות רגל ימין.

מזוזות - זיי"ן שני ארוך מדי, שאלת תינוק אם אינו נו"ן פשוטה.

גימ"ל - רגל שמאל יורדת למטה מרגל ימין, וצריך להיות הפוך. כשר בדיעבד, ואפשר לתקנה.

פ"א - כמעט אין לה נקודה בולטת, והיא כמין גולם - מותר לתקנה.

בי"ת מקולקלת

הבי"ת הזו מקולקלת, בגלל שעיקר מראית גופה כ"ף, והעקב אינו ברור. אני מסתפק בזה האם נאמר שעיקר מראית גופה כ"ף ונפסול, או שבכל זאת יואיל שאלת תינוק [ואם יקראנו בי"ת, יהא מותר לתקנה].

אותה בעיה, אותה שאלה.

תליית אות בתפלין ומזוזה

לכבוד כ"ד טבת יום הילולא של אדמו"ר הזקן

(באיחור)

תליה בתפלין ומזוזה

א.  שו"ע רבינו [סימן לב סעיף לד] .. מפני שאם ימצא איזה חסרון אות באיזה פרשה לא היא לבדה נפסלה אלא כל מה שלאחריה גם כן נפסל על ידה משום שיהיו שלא כסדרן עם פרשה המוקדמת שיכתוב מחדש לאחריהן, וכן מטעם זה אינו יכול לתלות האות שנחסרה בין השיטות כדרך שתולין בספר תורה לפי שבתפילין נאמר והיו בהוויתן יהיו שצריך להיות כסדרן וכן במזוזה:

יש לדקדק מה שכתב "וכן מטעם זה אינו יכול לתלות האות שנחסרה בין השיטות". מה הרבותא שגם תליה בין השיטין פסול, הרי בכל אופן האות כתובה שלא כסדרה. אמנם דוגמא זו מובאת בהרבה ראשונים לפסול שלא כסדרן, אך מאחר שכבר כתב רבינו כמה פעמים פיסול שלא כסדרן, מה החידוש בדוגמא זו?

וכן יש לדקדק "וכן מטעם זה אינו יכול לתלות האות שנחסרה", דיש כאן לכאורה שפת יתר, וסגי לכתוב "וכן אינו יכול לתלות אות שנחסרה".

ב.  והנה בענין תליית אות בתפלין ומזוזה, יש לעיין האם יש פיסול בתליה מצד עצמה, או רק משום שאינו כסדרן – אבל אם תלה האות והכתב כסדרן כשר?

דין זה שאין תולין בתו"מ מבואר בראשונים, בסימני ספר התרומה סי' קצט בשם יש אומרים, הגהות מיימוניות וכסף משנה בביאור לשון הרמב"ם פרק א הלכה טז, וברא"ש הלכות תפלין ומזוזה. וברור בדברי כל הראשונים הללו, שהפיסול הוא משום שלא כסדרן. משמע הא אם תלה האותיות כסדר הכתיבה [בזמן הכתיבה] לא היה פסול, כי נכתבו כסדרן. וכן כתבו רבי דוד עראמה בפירושו לרמב"ם, ותשו' רשב"ץ ח"א סי' ט, וגנת ורדים כלל ב' סימן ד, ותשובת חסד לאברהם (תנינא או"ח סי' ה).

ג.  אמנם בשו"ת דבר שמואל סי' קנד [מובא בשערי תשובה סי' לב ס"ק לו] כתב שעצם התליה פסול גם אם עשאה כסדרה. ואחד מנימוקיו, שכל תליה גם אם היא כפי סדר הכתיבה, מ"מ נחשבת שלא כסדרן מצד המקום על הקלף, משום דהתלויה הוא לא במקומה בפרשה. (ואני בעניי תמהתי, הרי פסול שלכס"ד נלמד מ"והיו - דברים כהוויתן", והרי בס"ת תלויה נמי כשרה, וא"כ הכתב בתו"מ הוא במקומו הראוי לו. ואל תשיבני מכסדרן מזמן הכתיבה, דבזה ליכא פסול בס"ת, והרי מעתיק התו"מ כמו שהן כתובין נכונה במקומן על הקלף, אלא שההעתקה עצמה צ"ל כסדר הכתיבה. אבל כסדר המקום על הקלף יותר חמירא, וצריכה גם בס"ת עצמה. והרי תלייה בס"ת כשר.

ועוד קשה, הרי בתפלין של יד לפי ר"ת כותבים פרשת שמע רחוק ואח"כ כותבים לפניו פ' והיה אם שמע, והרי זה שלא כסדרן על הקלף).

וכן דעת קסת הסופר (סו"ס ט), דעת קדושים (סי' לב ס"ק כד), והסכים עמם המקדש מעט [שם ס"ק קא] וכתב "וכ"מ [וכן משמע] מפוסקים".

ומשמעות המחלוקת, דלסברא הראשונה תליה כסדרה מותר אם יש צורך גדול, ולדעה השניה תליה זו פסול אפילו בדיעבד.

ד.  ויש לומר דכוונת רבינו "וכן מטעם זה אינו יכול לתלות האות" דפסול תלית אות בתפלין הוא מטעם כתב שלא כסדרן דוקא. ולכן מובן, שאם תלה כסדרן כשר בדיעבד, כסברא הראשונה.

אמנם ביאר רבינו דבאיזה תלייה מיירי - "אינו יכול לתלות האות שנחסרה בין השיטות כדרך שתולין בספר תורה", כלומר מה שהותר בס"ת לתלות חסרון, לא הותר בתפלין. אבל מה שגם בס"ת אסור לתלות, פשוט שאסור לתלות בתפלין.

והנה גם בס"ת אין רשות לתלות בתחילה, לפי שצריך לכותבו כספר, ואין דרך תלייה בכתיבת ספר, ורק בדיעבד ששכח איזה אות או תיבה הותר בספרים לתלות שזה דרך הגהה ותיקון לבד, אבל לא בתחילת הכתיבה. כלומר, תליה הוא דרך הגהה, ולא דרך כתיבה של ספר. (וכן מבואר בגמרא ופוסקים שאסור להקטין הכתב מפני ריוח הפרשיות, כלומר אין רשות בתחילת הכתיבה לשנות הכתב, וק"ו לתלות). וכן פשוט בגמרא והלכה דמותר לתלות רק שלוש תליות בעמוד ולא יותר, כי זה דרך הגהה, ויותר מג' תלויות הוי מנומר. א"כ פשיטא דזה אסור אף בתפלין לעשות, אלא שבדיעבד אם עבר ותלה כסדר אין התפלין פסולין, אף שלא היה רשות לעשות כן.

והרי זה דומה לדין שכ' רבינו [סי' לב סעיף מח, מט] דאסור לכתוב יותר מב' אותיות חוץ לשיטה, ובשם אסור להוציא ממנו כלל אפילו אות אחת. דכל זה מדיני הכתיבה מתחילה, אבל בדיעבד כל זה לא נפסל כמבואר בדבריו. והרי יציאת השם מהדף דומה לתליה, כמבואר ביו"ד סי' רעו [יש אומרים] דאיסור יציאת השם מדין איסור תליית השם.

קרע בספר תורה

בהמשך לבלוג בשבוע שעבר על קרע בספר תורה, מקרה נוסף:

הקרע חותך בשתי שורות של הכתב.
בשורה 1: אל"ף של תדשא, ה"א ואל"ף של הארץ, והמלה כן בעמוד השני.
בשורה 2: דשא.
כל האותיות הללו נחתכו בקרע ונפסלו. התיקון צריך להיות לפי סדר הבא:
1) חייבים למחוק כל האותיות הללו שנפסלו,
2) להדביק את הקרע או לחתוך את הקלף ולהדביק מטלית במקום הקרע,
3) לחזור ולכתוב את האותיות הללו בכשרות ומוקפות גויל בשלימות, או כל האות והיקף גויל על הקלף לבדה, או כולה והיקף גויל על המטלית לבדה.

עיין בשערי אפרים [שער ט] וסידור דרך החיים סי' פא - משמע, שאם נקרעה רוב שורת הכתב לרוחב יש לגנוז את היריעה. אמנם אנו נוהגין להקל בקרע הנכנס אפילו כמה שיטין לתקנה, כמבואר בנקודות הכסף ושאר אחרונים ביו"ד סי' רפ, ולכאורה גם כאן יש להקל בתיקון המבואר לעיל.

אינני מתייחס כאן לבעיות דיהוי דיו וכשרות הס"ת בכלל, אלא רק למקרה הקרע.

שאלות בצורות האותיות

כ"ף המושב קצר - כשר בדיעבד, צריך לתקן.

הזיי"ן השני של מזזות - שאלת תינוק אם אינה דלי"ת.

הפ"א - הקו שבה מצד ימין [במקום עשיית עקב פנימי] אינו לענין כלל, וסתם מקלקל!! מי שאינו יודע לעשות פ"א אשכנזי עם בליטה פנימית, שיעשה פ"א ללא הצופציק הזה!!
פ"א פשוטה קצרה מדי - נראה לי שצריכה קריאת תינוק, ואם קוראה פ"א סופית יש להאריכה.
המ"ם פגומה - שאלת תינוק ותיקון.

יו"ד רגלה כפופה מאוד - יש עושים מזה בעיה של כ"ף קטנה. נראה לי שהיא כשרה.
וי"ו קצת עקום - כשר.
סמ"ך הגג עובר הרבה שמאלה - כשרה בדיעבד.

שאלות על נוני"ם

הוי"ו בשם שאלה של רי"ש - הבחנת תינוק.

הנו"ן של נתן פסול, הוא ממש כ"ף עם תגין.

הנו"ן של נפשכם ג"כ קרוב לפסול, הוא יותר כ"ף מנו"ן.

נוני"ן משונים - כשרים.

הנו"ן הזה פסול כנ"ל - ממש כ"ף עם תגין.

שאלת תינוק, משום שקצת דומה לבי"ת צרה.

הנו"ן פשוטה ראשה רחב קצת ועובר ימינה יותר משמאלה - מכל מקום כשרה (רצוי היה לתקן ע"י עיבוי הצואר ימינה מעט)

טעות בשם

טעה והוסיף אל"ף בשם - היאך תיקונו?

האותיות שאחר הטעות לא נתקדשו ומותר למוחקם, אבל היות שנכתבו לשם קדושה יש למעט במחיקתם. עצתי:

1) למחוק את רגל ימין של הה"א (השניה)

2) למחוק את האל"ף המיותר

3) למשוך את גג הה"א ימינה להשלים ריוח הנשאר, ולתקן רגל ימין חדש.

שאלות על צורות אותיות

שתי תווי"ן הראשונות המסומנות - הגג עובר ימינה יותר מדי. אין זה לכתחלה, אך בדיעבד כשר.

בי"ת - המושב קצר מדי. צריך לתקנו.

כ"ף פשוטה - יש קצת בליטה בסיום גגה, אך הוא אינו ממש בזוית, אלא למטה קצת - כשר.

תי"ו [אחרונה] אין בה בליטת רגל שמאל - אי אפשר להכשיר.

שאלות על עייני"ם

עייני"ן מסומנות קצת משונות וצריך שאלת תינוק.

שי"ן קו ימין גולם.

יו"ד דומה לרי"ש קטנה (בעיה נוספת יחס הראש והרגל).

עיי"ן המושב רחב מאוד - כשר.

גם עיי"ן זו קצת משונה בגלל אורך המושב - כשרה.

בעיה בפ"א, ווא"ו

בפאי"ן יש בעיה - מושב הפ"א צריך לכסות את הנקודה, וכאן [בפאי"ן שציינתי] רוב הנקודה מחוץ לחלל הפ"א. ב"לטוטפת" בתמונה השניה נראה שהנקודה כולה מחוץ לחלל, ואני חושש לפסול. עכ"פ נראה שמועיל תיקון מאחר שתינוק יקראנה.

התי"ו [בתמונה ראשונה] קצת בעייתית - רגל ימין קצר (אבל יש בו כשיעור) ורגל שמאל לא ברורה.

הוא"ו [תמונה שניה, והיו] עקומה כעין יו"ד - צריך שאלת תינוק האם היא כשרה.

הוא"ו של השם - שאלה כעין הנ"ל, בגלל העקימות שלו.

דרך אגב: שימו לב (סימנתי בחץ) עשו חורים בקלף, כדי שלא תהא ריוח ג' אותיות קטנות לחשוש לשיטת רבינו תם דנחשב פרשה סתומה בשיעור זה.