צד"י פשוטה אין בה ירך

חיבור ירך היו"ד הימני שוה לכל אורך הירך, כך שלא ניכר כלל האם יש כאן ירך או לא.

נראה לי שזה פסול. יש עוד דוגמאות בפורום (חפש בתוית: צד"י פשוטה)

פ"א נסתמה

הפ"א נסתמה - נראה לי שפסולה, כי נעשית מין מ"ם סתומה. (אע"פ שאיני פוסל כל נגיעה דקה של יו"ד הפ"א למושב [ע"פ דעת שו"ע רבינו בסי' לו אות א'], מ"מ כאן נראה שינוי בצורתה).

 

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2019/02/blog-post_6.html 

https://hebrewstam.blogspot.com/2017/12/blog-post_56.html 

https://hebrewstam.blogspot.com/2016/11/blog-post_55.html

 

בהשגחה פרטית קיבלתי עוד שאלה קרובה:

הפ"א הזו ודאי תינוק יכירה וצורת פ"א לה, ולכן כשרה ומותר [וצריך] לגרר הנגיעה.

קו"ף נדבקה לוי"ו

הקו"ף נדבק לוי"ו, ויש חשש שחלק עליון של הקו"ף [הכ"ף שבו] והי"ו נהפכו למ"ם פתוחה.

אין לחשוש כן, כי רגל הקו"ף מוכיח עליו שהוא קו"ף. ולכן אם תינוק מכירן היטיב, אין פסול בצורתן [כמובן שיש לגרר ולהפריד ביניהם מצד היקף גויל].

נו"ן שראשה הפוכה

הנו"ן [השני] ראשה בולט רק לימין ולא לשמאל, ויש כאן שאלה שדנו האחרונים בראשה הפוך. אמנם אין להכשירה כמו שהיא, אבל פשוט שמותר לתקן ראשה בהוספת דיו [גם בתו"מ], כי יש לה מעט מהראש שעובר.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2019/02/blog-post_25.html 

בעיה במושב הנו"ן

הנו"ן כמעט אין מושבה ניכר, אלא הצואר והמושב הוא כגולם אחד. (אמנם יש שבירה דקה, אבל עיקרה ורובה גולם).

לדעתי יש לפסלה כמו שהוא, אבל מותר לתקנה [בתו"מ] בהוספת דיו להיטיב צורת מושבה.

יו"ד ללא גוף

היו"ד הזו אין לה גוף [יו"ד] כלל, אלא כמין קו של וי"ו, ושתי קוצין - קוץ עליון, וקוץ רבינו תם.

ומבואר בפוסקים שיו"ד [הה"א, וכל שכן היו"ד עצמה] חייב להיות בה שיעור. ק"ו שחייב להיות [גוף היו"ד] במציאות, ולהיראות כצורה של גוף של יו"ד - ולכן פסולה.

(וכבר ביארתי כמה פעמים, שלא שייך "אין שיעור לעובי האותיות" אלא לרגלי הד' וה' ודומיהן, שיש להן שיעור אורך. אבל לא ליו"ד עצמה [ששיעורה נקודה - ולא קו אורך], דא"כ לא תישאר לה גוף כלל).

(ולענין תיקון - לשיטת הצמח הצדק, נראה שמותר לתקנה כל זמן שתינוק מכירה. אבל לחולקים עליו, אי אפשר לתקנה בתו"מ שלא כסדרן).

מרפסת קטנה למכונת כביסה

מרפסת קטנה שאין בה [אפילו שיעור] ד' על ד' אמות, ואינה ראויה כלל לדיור. פטורה ממזוזה (וכמדומה לי שכן כתוב או משמע בשו"ת שבט הלוי, ואין לי הספר לפני כעת לעיין בו).

ואע"פ שכתב בחמודי דניאל [מביאו פ"ת ביו"ד סי' רפו] דחדרים קטנים המחוברים לבית דירה גדול, חייבים במזוזה, אע"פ שאין בהם שיעור דע"ד, והיינו מפני שהם מחלקי וצרכי הדיור. אבל חדר כביסה זה שאינו מחלקי הדיור וצרכי הדיור, אלא רק לכביסה לבד (ומוכח בפוסקים שכביסה עצמה, אינה חלק מהדיור) פטור.

שחרות הבית

 

נתקלף שחרות הבית - מבואר בשו"ע [סי' לב סעיף מ, שוע"ר שם סעיף ס, רמ"א סימן לג] שאין שחרות מעכב את הבתים של התפלין וכשרים, אלא שמצוה להשחיר הבתים. ולכן למצוה צריך לתקנה - להשחיר הבית, אבל כל עוד שלא הושחר יש להניחם עם ברכה, והן כשרות. (ראה משנה ברורה לב ס"ק קפד, דיש מעט מהפוסקים הסוברים שתפלין שחורות הלכה למשה מסיני (היא, לא רק ברצועות, אלא) גם בבתים, אלא שאין הלכה כן).

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2012/03/blog-post_8060.html

עוד שאלות

 

ה"א - הירך נראית דבוקה לגגה, והיא מין חי"ת, ופסולה. ולא מהני תיקון כלל בגרירת הריוח בין הירך לגג, משום חק תוכות [ולא מועיל מה שבהסתכלות קרובה יותר תיראה הפסק דק ביניהם, כי הכל תלוי בראיית העין הרגילה, ומאחר שבראיית העין הרגיל נראית דבוקה - היא מין חי"ת].

הד' - הירך יוצא מאמצע הגג, והיא כזיי"ן [ופסולה].

היודי"ן המסומנים - אין בעובי הראש [הגוף] שיעור אות, שהיא צ"ל כשיעור עובי יו"ד, וכאן היו"ד עצמה אין בה שיעור [ופסולה, לדעת רמ"א ושוע"ר בסימן לב].

שאלות בצורות האותיות

התי"ו בשורה הראשונה - הרגל אלכסונית, אבל אינה כפופה. אני חושש לפסלה (ומ"מ אם תינוק יכירה כתי"ו, ודאי שיש לתקנה [לתקן צורת רגל שמאל כדין] אף בתפלין ומזוזה).

הכ"ף פשוטה - ראשה עבה והיא צרה, ודומה לוי"ו גדולה - צריך שאלת תינוק.

גם כאן התי"ו - אין לרגל שמאל שלה צורה, והיא מין חי"ת - ופסולה.

הכ"ף כפופה - מושבה קצר מדי, אבל כשרה בדיעבד.

שלא כסדרן

 

הו' בשיטה האחרונה נמחקה ומישהו עשה לה ירך חדשה. זה כתיבה שלא כסדרן.

צד"י - נדבקו ראשיה זה לזה

ראשי הצד"י [מצוך] דבוקים זה לזה - נשתנה צורתה לנו"ן, ופסולה.

זיי"ן - אין הראש עובר לשמאל

הזיי"ן [בשורה ב'] נדבקה ראשו מצד שמאל לקו הירך, כך שאין ראשו עובר ימינה ושמאלה על קו הירך.

דבר זה מעכב בצורתו, כי צורת הז' שיהא לו ראש עובר על קו הירך לימין ולשמאל, ועל כן פסול (וצ"ע אם תינוק יכירנו, האם מותר עכ"פ לתקן הדבר בתו"מ שלא כסדרן - בהוספת דיו לתקן צורתו).

חור בכפל אחד ממחיצות הבית

החור נמצא בעובי אחד מצדדי המחיצה שבין הבתים, ואינו עובר דרך צד השני של המחיצה [הנקב הוא רק במחיצה אחת המבדילה בין הבתים, ולא בשתי המחיצות].

נקב כזה הוא כשר, כמבואר בשו"ע רבינו בסימן לג שאין פוסל כל עוד רוב מחיצותיה שלימות ללא קרע. ונקב אינו קרע, ואינו פוסל אלא אם כן הנקב [או קרע] מפולש מבית לבית, כי אז פסול משום שאין מחיצה שלימה המבדילה בין פרשה שבבית זה לפרשה שבבית השני שלידה, כן משמע בשו"ע רבינו סימן לב סעיף סא.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2014/01/blog-post_24.html

חק תוכות בשם שדי שמאחורי המזוזה

האם מותר לגרר הדיו שנפל בחלל יו"ד השי"ן, או שיש בזה מחיקת השם או חק תוכות?

אע"פ שבשי"ן כזה בסת"ם הוא פסול משום גולם, והגרירה הוא חק תוכות. מ"מ שם זה הכתוב מאחורי המזוזה, אין בו דין כתיבה או חק תוכות, ועל כן מותר לגרר ממנו הדיו לייפות השם.

דלי"ת עגולה

הד' עגולה לגמרי -  פסולה.