כתב גרוע

המ"ם סתומה נפסלה - הדיו שבצד שמאל דהה, ולא נשאר בה צורת מ"ם אלא כמין בי"ת (אי אפשר לתקנה).

הדלי"ת פסולה - היא כמו זיי"ן, כי רגלה אינו בימין אלא באמצעה.

גג עבה

אמנם אין זה לכתחילה, אך בדיעבד הבי"ת כשרה.

זהירות גדולה בוי"ו

צריך להזהר מאוד באות וי"ו שלא יהא ראשה עבה מדי ביחס לרגלה. כי עיקר צורתה ושיעורה של הוי"ו - רגלה כפליים לכתחילה מראשה, ואם הראש והרגל שוין הרי זו שיעור יו"ד ופסולה. ולא מהני מה שניכרת כאות וי"ו, כי היא ארוכה ועומדת בשוה לשאר האותיות שבשיטה [כי מכל מקום באופן זה אבדה צורתה, ונעשית כעין יו"ד רבתי].

בתמונות שלפנינו עדיין הרגל ארוכה מעט יותר מהראש, ויש להכשיר. והבאתים כאן כדי להראות ולהזהיר על הדבר.

גם בתמונות האחרונות עדיין הוי"ו ראשה פחות מעט מעובי רגלה. (בתמונה האחרונה יש בעיה נוספת, כי הרגל מעוקמת מעט כעין רגלה של יו"ד - ולכן צריכה שאלת תינוק שיקראנה וי"ו).

הנו"ן המסומנת כשרה, אע"פ שראשה עבה יותר מהשיעור.

כ"ף פשוטה צרה ושאלת תינוק

הכ"ף צרה מעט ויש בה ספק, ונדרשה שאלת תינוק. הסופר כיסה לגמרי את האות מכל הסובב והראה לתינוק, כך:

התינוק קראה וי"ו.

זו היתה טעות - לא צריך לכסות כל הכתב לפני התינוק, אלא אדרבה להראות לו את כל הכתב, שיבחן האות ביחס לאותיות האחרות שמסביב, וכן ביחס לנוני"ן, ווי"ן, וכפי"ן שבכתב זה.

לכן יש להראות שוב לתינוק בלי כיסוי ואם יקראנו כ"ף - כשרה.

קביעת מזוזה ארעית

שאלה:  אני מוריד את כל המזוזות ומוסרם לבדיקה. עד שאוכל לקבלם חזרה מההגהה ולחזור ולקבעם יעברו יומיים או שלושה, ואני רוצה בינתיים לקבוע מזוזה אחת חילופית על פתח הבית, כי לא נוח לי להשאר בבית בלי שום מזוזה. האם לברך על קביעה זו?

תשובה:  נראה לי שלא תברך (כי אין זו קביעה גמורה. וראה ב"ח סימן רפט שיכול להניח המזוזה ארעי בתוך חור בסף ועומדת שם, אע"פ שאינה מסומרת לסף, דלזמן ארעי [עד ל' יום] סגי בכך. שמע מינה שיש הנחה מזוזת בפתח שאינה קביעה גמורה. ואע"פ שיש בזה מצוה, מ"מ שמע מינה שאינה קביעה גמורה, וא"כ אין לברך "לקבוע מזוזה").

מרפסת סוכה - לענין מזוזה

סוכה הבנויה במרפסת, ודלת המרפסת נפתחת לתוכה, ולכן המזוזה קבועה בצד ימין של הכניסה למרפסת. האם משתנה דין מקום קביעת מזוזה זו - בחג הסוכות?

אע"פ שסוכה פטורה ממזוזה כמבואר בשו"ע [יו"ד סימן רפו סעיף יא] משום שהיא מבנה ארעי. מבואר בהרבה אחרונים [ראה פתחי תשובה יו"ד שם ס"ק יג, ושערי תשובה אורח חיים סו"ס תרכו] שהיינו מבנה מיוחד שנבנה עבור הסוכה, אך מבנה קבוע שמשתמשים בו כל השנה, וחייב במזוזה כל השנה, לא נשתנה חיובו בחג הסוכות בגלל שגם בנו סוכה שם.

אמנם יש פוטרים בחג [ראה משנה ברורה סו"ס תרכו בשם הפרי מגדים], משום שהמצוה של הסוכה מפקיע את חיוב המזוזה, כי היא נהפכת בגלל המצוה לדירת ארעי [הפטורה ממזוזה]. גם לשיטה זו, לא נאמר שכעת נהפכה כיוון הכניסה מהסוכה לבית, וצריך להפוך קביעת המזוזה לימין כניסה לבית. והטעם משום שזה שינוי ארעי, ומשום שינוי ארעי אין צריך להחליף מקום קביעת המזוזה.

צדי"ן פשוטות או כפופות

צד"י הפשוטה - יש בה כפיפה ניכרת בסוף רגלה. נראה לי משורת הדין מועיל שאלת תינוק להכשירה, אבל ראוי להחמיר ולפוסלה ולחזור לכותבה.
המ"ם סתומה יש בה קו יורד - נראה שאלת תינוק ומחיקת הקו.

צדי"ן כפופות שמושבן אינו ארוך מספיק ונוטות מעט כלפי מטה [דומות מעט לפשוטה בתמונה הקודמת] ואינן שטוחות כפי שצריכות להיות. בכל זאת נראה שגם כאן מועיל שאלת תינוק.

נו"ן פשוטה כעין וי"ו מעוקמת

הירך של הנו"ן יוצא מקצה ראשה הימנית [אולי יש בליטת ראשה משהו לימין] והרגל חוזר ומתעקם כלפי האמצע.

כעין זה פסל בחתם סופר, דלא נחשב צורת זיי"ן (אמנם אפשר שהחתם סופר דיבר רק כאשר הראש ישר מצד ימין או עגול כוי"ו, ולא עם זוית חדה כקרן הבולטת ימינה - כזו שלפנינו).

למעשה יש לתקנו להוסיף לה מעט דיו שיבלוט הראש ממש כראש זיי"ן, ואין להניחו כן (דהרבה פוסלים נו"ן שעשאה כוי"ו).

כ"ף פשוטה עם עקב מעט

לכ"ף הזו יש עקב מעט, יש להסתפק האם עקב זה פוסלה [לפי מנהג אשכנז, שאם עשה לה זוית או עקב כדלי"ת פסולה] משום שכללותה עגולה, אך העקב ניכרת.

בכל אופן מותר ולכן צריך לתקנה בהוספת דיו להשוות גבה ורגלה.

בי"ת שיש בה קו הסתימה מעט

יש ליזהר בדבר הזה מאוד, כי אע"פ שהקו דק עלול להגיע לסתימת רוב חלל הבי"ת - ואז היא נהפכה למ"ם סתומה!

אם קו הסתימה היא רק בחצי החלל מועיל שאלת תינוק.

תגין בחללה של כ"ף פשוטה

אין למהר לפסול כ"ף זו. אלא יש לשאול תינוק על ידי כיסוי הסביב של הכ"ף, אם יטעה בה כה"א היא פסולה, ואם יקראנה כ"ף יש להכשיר.

כ"ף פשוטה משיטה עליונה נוגעת לאות למטה

את התמונה השניה לקחתי מהפורום באננגלית

נראה לי שבשתי המקרים מותר לגרר ביניהם, כי הכ"ף לא איבדה צורתה לצורת אות אחרת [כ"ף כפופה, בי"ת או למ"ד]. במקרה השני אפשר לשאול תינוק, אך ברור לי שתינוק לא יקראנה למ"ד.

שאלות תינוק - רי"ש

 שאלה על שינוי צורת האות.

שאלה האם זו רי"ש או דלי"ת?

מ"ם סתומה

המ"ם יש בה עקב רחב - אין לפסול.

הנו"ן משונה מעט - שאלת תינוק.

החי"ת עשויה שתי ווי"ן - עדות ל"טיב הסופר".

אותו מ"ם - כשר בדיעבד.

האל"ף נראה שאין לו בליטת רגל, אלא הוא קו משוך.

רי"ש עקום והרגל קצת קצר - כשר בדיעבד.

המ"ם - גגה רחב הרבה - כשר בדיעבד כמבואר בקסת הסופר.

שנה חדשה - ושאלותיה

ב"ה

הנני מברך את הקוראים בשנה זו הבאה עלינו ועל כל עם ישראל לטובה,

קצה העליון של רגל הקו"ף - הדיו דיהה ואיננו, אם כן נשאר הרגל חוץ לחלל גוף הקו"ף ופסול - מכל מקום נראה מאחר שתינוק מכירו שמותר לתקנו.

הרבה בעיות, כתב בעייתי - כדאי להגדיל לתמונה יותר ברורה

ה"א - רגל שמאל עיקרו מחוץ לחלל האות [לצד שמאל]. נראה שדינה שאלת תינוק ואם קוראו, יהא מותר לתקנו.

למ"ד - אני מסתפק האם צורה זו כשרה, או שמא נתקלקל צורתה (בגלל צירוף שתי עיוותים "תרתי לריעותא").

המ"ם - הוא יותר סמ"ך - יש לפסול.

הכ"ף פשוטה - בגלל עובי הגג היא בעיה אולי זה כמין רי"ש, נראה שדינה שאלת תינוק.

תי"ו - רגלה ימין ארוכה ויורדת מהשמאלי כשיעור מלוא אות קטנה, ועל כן נדמית גם כפ"א פשוטה [שנקודתה הפוכה כלפי חוץ].
נראה לי שהיא פסולה משום שאינה "תמה" כלומר האם היא תי"ו או פ"א פשוטה. וכן משמעות הפרי מגדים. במשנת סופרים - לא ברור האם במקרה כזה מהני שאלת תינוק או לא.

נגיעה משיטה לשיטה

מותר לגרר את הנגיעה הזו.
לא נשתנה צורת שום אות מחמת הנגיעה, וגם אין זה מוגדר כנגיעה עבה. כי פירוש "נגיעה עבה" היינו שכל עובי קו הגג נגע לגג אחרת, ולא ניכר היכן תחילת גגה של זו וסופה של האחרת, אבל כאן ניכר היטב הקו שלמעלה שהוא קו אחר מזו של גג התחתונה.